להם יש את קייט, ואנחנו מחכים לגאולה
האלימות, הדורסנות, הבוטות, השחיתות. אנגלים כבר לא נהיה, אבל אולי גם לנו יהיה לפחות רויאל בייבי
אלא שאילו היינו מתברכים ברויאל בייבי שכזה - למי הוא כבר יכול היה להיוולד? לביבי ושרה? לציפי חוטובלי ובח"ל? מקסימום מקסימום לגדעון וגאולה (שיהיה בשעה טובה, אגב). כולכם קוראים בדיוק איך זה נשמע.
עוד בערוץ הדעות
מי יפרק את פצצת האמוניה בחיפה? / מאיה יעקבס
ההתנחלויות - עסקת הנדל"ן הגרועה בהיסטוריה / אורי בר-יוסף
וזה הרי לא רק התינוק. למעשה, זה בכלל לא התינוק, אותו ודאי היינו שופכים בכישרוננו הרב עם המים, או סתם שוכחים במכונית בשרב. המרחק בין הממלכה המאוחדת לממלכה המחורפנת גדול בהרבה מהעובדה שאצלנו - למרות השושלת שהחלה בשאול והסתיימה בבגין - אין משפחת מלוכה.
תמיד האשמנו את החום, ואם לא את החום, את הערבים - אלא את מי - בכך שאנחנו לא נורמלים. בשווייץ, היינו אומרים, פותחים מהדורות חדשות בסיפורים על גבינות. הלוואי עלינו. ובעצם - מה פתאום, חלילה. כי אצלם משעמם. צעירים מתאבדים בסקנדינביה משעמום. כאן, לעומת זאת, תמיד מעניין.
אכן מעניין. אפילו במושב הקיץ, עונת המלפפונים המשמימה של בית הנבחרים, חבר כנסת חרדי כובל עצמו באזיקים לדוכן הנואמים. כאלה אנחנו, מיוחדים. רק בממלכה הקטנה שלנו, ידיעות על התקרבות לשיחות שלום מתקבלות בתגובות אנושיות טבעיות שנעות בין אדישות מוחלטת לפסימיות רוטנת. כשבמדינות נינוחות מתרפקות משפחות על חופשת הקיץ הארוכה, לנו משביתים את קו החוף של הרכבת וחורצים את הארץ לאורכה בפקק תנועה עצבני ומפואר.
חבל לכולם על הזמן, ובעיקר חבל לנו. לא נהיה אחרים, גם אם נמשיך לאמץ בקופיות מקוממת את כל סממני תרבות האינסטנט האמריקנית. כבר כתב המשורר, בתבונה שאפשר להתווכח לגביה, "לחיי העם הזה, וכמה טוב שהוא כזה". כפי שכל פסיכולוג מתחיל היה מאבחן בקלות, אנחנו חיים בדיוק כפי שאנחנו בוחרים לחיות. האלימות, הדורסנות, הבוטות, השחיתות - כמו שאר הדברים, הנחמדים יותר - הכול מעשה ידינו להתפאר.
אז אנגלים כבר לא נהיה, ואנחנו כנראה גם לא צריכים להיות. הרויאל אלגנטיות שלהם לא באה טוב לשורטס-כפכפים-צפצוף ברמזורים שלנו. אבל מה עם סתם בני אדם? יש מצב לשינוי קטן? עזבו, אחים שלי, לא משנה. בתור בסופר אומרים שבקיץ הבא יהיה פה היריון של יודה ונינט. ואז, אז נראה לכל העולם מה זה תינוק מלכותי מייד אין איזראל.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
