מי שלא מחובר, לא משפיע: עוף בלימון
רפי אהרונוביץ' גזר על עצמו ניתוק מקבוצת הוואטסאפ המשפחתית שבוחרת את ארוחת הערב וכתוצאה מכך מצא את עצמו ישוב מול צלחות סושי 3 ערבים ברצף. סיפור על מאקי, אגאדאשי טופו וגם מתכון מעולה של עוף משוטח בלימון
זהו סוג של ריטואל קבוע שמלווה אותנו כבר שנים עם הגעתו שלו סוף השבוע, שרק החריף מאז שחדר הוואטסאפ לחיינו - מה אוכלים והיכן.
עוד בערוץ האוכל:
- לידיעת החוגגים: 5 מסעדות שוות בלונדון
- עמידה חופשית: מגלגלים דפי אורז בכל טוב
- 10 דברים שאפשר לעשות עם נתח סלמון
מאחר ואני מנסה להתפרנס מעבודתי (אני יודע שאתם חושבים שאני חי כמו פנסיונר, אבל לא זה המצב), עם בוא סוף השבוע אני מתנתק ברוב תבונה מכל הקבוצות המשפחתיות שהוקמו ברשת המסרונים עם שמות כגון "מה אוכלים?", "גיבוש משפחתי", "לא לשכוח את המשפחה שלך" ועוד, כשבינינו, לכולם היו צריכים לקרוא בשם המתבקש: "הבה נבלבל לאבא את המוח ביום בו הוא עסוק יותר מכל".
נכון שמאז ההתנתקות יש לי שקט בכיס (התכוונתי לפלאפון, לא לארנק). זה מעולה, אבל מצד שני אני כבר לא שותף להחלטות הרות גורל בנושאים אלו. בנוסף, כמו חייל ביחידה מובחרת, אני חייב להיות ערוך נפשית לכל סוג של מאכל או אירוח. כך גם קורה שלעיתים אני אוכל במשך 3 ימים רצוף סושי למשל.
כך גם קרה שמצאתי עצמי ביום ו', בשעת ערב מוקדמת, ב-"פו סושי" שברחוב ירמיהו התל אביבי. אכלתי שם בעבר מספר פעמים, היה נחמד ולכן החלטתי לנסות הפעם דווקא את כל מה שאינו סושי קלאסי - כל הפריכים והמטוגנים שהם מכינים, כך הסתבר לי, לא רע בכלל.
לראשונות הגיעה מנת אגדאשי טופו - קוביות טופו פריכות ברוטב חם ועם צנון, ג'ינג'ר, שומשום לבן קלוי ובצל ירוק שנחו ברוטב מתקתק שהיה נחמד. עוד עלה ובא סלט איטריות שמורכב מאטריות שעועית, בצל ירוק, כרוב סגול, ג’ינג’ר, שום, קשיו ומספר פלחי פלפל אדום חריף - מרענן וקיצי.
בהמשך הזמנו קומבינציית סושי קריספי שהייתה גדולה, פריכה, טעימה ומשביעה וכללה סושי אינסייד-אאוט במילוי שרימפס טמפורה, רול אינסייד-אאוט במילוי סלמון סקין (עור סלמון מטוגן בתוספת מיונז), פוטומאקי סלמון חם וגם מאקי טונה חם.
הבעיה היחידה עם קומבינציה כזו היא שהיא שוברת את המיתוס הידוע של "נלך לאכול סושי ואז נצא לאכול בקיצור ארוחה טובה". גם הקומבינציות הצמחוניות שהיו על השולחן היו טובות ולקינוח נהנינו מגלידת שומשום מעולה מקושטת בשערות חלבה ושומשום שחור.
ועדיין - מעכשיו אני מתחבר לסירוגין לוואטסאפ המשפחתי. כי מי שלא מחובר - כנראה לא משפיע.
עוף משוטח בלימון ושום
עוד ארוחה קיצית משהו שאכלנו השבוע כללה עוף משוטח. כן, אני יודע שכבר עשינו ועשיתם כל מה שאפשר מעוף. אבל הפעם נחזור, כמו בטרילגיות של הסרטים המפורסמים – לבייסיק. להתחלה.
הרעיון מאחורי המתכון הפשוט הזה הוא ההשריה המוקדמת של העוף בתערובת שמן זית, לימון ותבלינים. ההשרייה אורכת יומיים ובזכות הלימון, בעצם מתחילה את בישול העוף, כך שבשרו מקבל צבע לבנבן עוד לפני שבכנסנו אותו לתנור. אגב - העוף הזה טעים גם קר.
טיפ: אם יוצא לכם להכין את השלב האחרון במתכון במנגל – מה טוב
גיוון: ניתן להחליף את הבזיליקום בכוסברה למי שאוהב ולהוסיף למרינדה גם מעט לימון כבוש או להחליף את הרוטב החריף בפלפל חריף חי.
במהלך הצלייה, ניתן להוסיף לתבנית גזרים שלמים קלופים (יש היום בכל מיני צבעים), בצלים קטנים שלמים, ראשי שום חצויים, כשכולם מתובלים באותו רוטב.
המרכיבים ל-4 סועדים:
1 עוף משוטח, פתוח לצורה של פרפר או חתוך לאורך לשניים
למרינדה:
1/2 כוס מיץ לימון סחוט טרי
1/4 כוס שמן זית
1/2 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור
5 שיני שום
1/2 כפית רוטב טבסקו או כל רוטב חריף אחר
1 כפית סוכרחופן עלי בזיליקום
אופן ההכנה:
- מכינים את המרינדה: טוחנים בבלנדר את הסוכר ושאר התבלינים היבשים יחד עם מיץ הלימון במשך דקה. מוסיפים את כל השאר וטוחנים בפולסים עד שמתקבלת תערובת די גסה. טועמים ומשפרים תיבול (הרוטב חייב להיות חמוץ! מליחות ועוצמת חריפות, מאידך - באחריותכם).
- מכינים את העוף: מורחים את העוף מכל הצדדים, כולל מתחת לעור, ומניחים בתוך קערה גדולה ומכוסה במקרר במשך יומיים. מפעם לפעם אפשר לבקר את העוף ולרענן אותו בעיסוי נמרץ במרינדה.
- מכניסים את העוף לתבנית מכוסה ואופים בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות במשך 40 דקות. מורידים את הכיסוי, מברישים שוב ברוטב ומעלים את החום בתנור ל-220 מעלות. צולים 20 דקות נוספות - 10 דקות מכל צד.
לאתר של רפי אהרונוביץ', מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר .