מיסי פרנקלין: "אני חזקה יותר מבשנה שעברה"

אליפות העולם בשחייה היא מטרייה רחבה למדי, שמתחתיה מצטופפים גם שאר המקצועות הרטובים – כדורמים, קפיצה למים, שחייה צורנית ולמרחקים ארוכים. החלקים האלו כבר נפתחו ונערכו, אבל רק ביום ראשון יתחיל הדבר האמיתי. והיהלום שבכתר בברצלונה היא מיסי פרנקלין.

עוד ב-ynet ספורט:

• מכבי ת"א החתימה רכש חדש
  
• עוד העברות מסקרנות באירופה
  
• ומה מליניאק חושב על זליכה
  

נכון, לנעליים העצומות של מייקל פלפס מנסה להיכנס ראיין לוכטה – ובהצלחה לא מעטה – אבל הכוכבת הגדולה ביותר כיום של הענף, גבר או אישה, היא הנערה בת ה־18 מקולורדו שהצליחה להשתלט על שרשרת משחים בחמדנות ספורטיבית פנטסטית.

הכוכבת הגדולה של השחייה(צילום: GettyImages)

נקודת הזינוק של פרנקלין

 הייתה בדיוק לפני שנתיים, באליפות העולם הקודמת בשנגחאי. עוד לפני כן, באליפות לבריכות קצרות בדובאי ב־2010, היא נכנסה לתודעה כילדה סופר־כשרונית בת 15 שלקחה שתי מדליות כסף – אבל בסין הכל התפרץ, כאשר לקחה חמש מדליות (שלוש מהן מזהב) והציבה את עצמה בפסגה העולמית. בברצלונה היא רוצה לעשות קפיצה נוספת, ולטרוף כל מדליה בסביבה.

מספר הקסם הוא שמונה. פרנקלין תשתתף בברצלונה בשמונה משחים (גב, חופשי ושליחים), ולמרות שאיש לא מצפה ממנה להיות פלפסית ולזכות בזהב בכולם, בעיקר בגלל הקרבות המרים שצפויים מול האוסטרליות המעולות, היא יכולה להתפוצץ לתחרות קסומה ולבלות על הפודיום יותר מאשר בחדר המלון שלה. היא בטח תשאף לשפר את המאזן

מאולימפיאדת לונדון – ארבע מדליות זהב ועוד אחת מארד – ואולי להוסיף לשני שיאי העולם שלה או לשפר אחד מהם. בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות", היא מספרת על החיים המקצועיים ועל כל מה שמסביב, לקראת הקפיצה לבריכה.

פרנקלין בגיל 15 בדובאי. כבר שם הספיקה לזכות בשתי מדליות כסף(צילום: GettyImages)

מיסי, היו לך דאגות במהלך המבחנים האמריקאיים לאליפות העולם? חששת שתהיה לך שם נפילה?

"כאשר אני מתכוננת לתחרויות, אני לא לוקחת שום דבר כמובן מאליו. אני מתאמנת חזק ונשארת מפוקסת. קיוויתי להיכנס לנבחרת בכמה משחים, והרגשתי הקלה אחרי שהצלחתי בראשון".

איך הכושר שלך כיום ביחס לתקופת ההכנה ללונדון?

"בדיוק יצא לי לדבר על זה עם המאמן שלי, טוד שמיץ. שנינו מאמינים שכיום אני חזקה בצורה ניכרת ממה שהייתי בזמן הזה לפני שנה".

פרנקלין במבחנים האמריקאים(צילום: AFP)

בהתאם, גם הציפיות ממך מטורפות. יש כאלו ששואפים לראות אותך לוקחת שמונה מדליות זהב. לאן את מכוונת?

"אם אעשה את המיטב שלי, ואיהנה בזמן שאני מתחרה, אז שום דבר שעשיתי לא ייחשב בעיניי לכישלון".

עם 1.85 המטרים שלה ומוסר העבודה המטורף שגורם לה לשחות קרוב ל־10 ק"מ ביום, פרנקלין היא חיה נדירה. היא לא מפחדת משום אתגר. קחו את מה שקרה בלונדון, כאשר 12 דקות לאחר המוקדמות ב־200 מטרים חופשי, היא נאלצה לזנק למים לגמר ה־100 מטרים גב. היא זכתה, כמובן, במשחה הזה.

פרנקלין בפעולה. חיה נדירה(צילום: GettyImages)

יש לה כישרון טבעי שטופח בהקפדה מאז למדה לשחות בגיל חמש (אמה התעקשה על כך כדי שלא תפחד כמוה ממים) והתחילה להתאמן בגיל שבע. לצד זאת, יש לה אמונה עצמית מדהימה, מוטיבציה שאי אפשר להסביר. כשהייתה בת 13, היא כבר התחרתה במבחנים האמריקאיים לאולימפיאדת בייג'ינג. היא לא הצליחה, אבל אמה די.איי (שמיודדת עם רופאת איגוד השחייה הישראלי, ד"ר נעמה קונסטנטיני) סיפרה בראיון ל"ידיעות אחרונות" לפני שנה שכבר ברכב בדרך הביתה היא אמרה שהיא רוצה להגיע ללונדון. מעל הכל – העולם בכלל וארה"ב בפרט מאוהבים בה בגלל האנרגיות החיובית והחיוך הכובש שלא יורד לרגע מהפנים. יש דברים שאי אפשר לזייף – זו פשוט האישיות שלה.

הנחישות שלך בלטה מגיל צעיר. איך ילדה מחליטה להקדיש את עצמה לספורט?

"בתור ילדה, הייתי מעורבת בפעילויות ספורט רבות, כולל התעמלות, החלקה על הקרח, סקי, ריקודים, כדורסל וכדורעף. הייתי מחליטה בעצמי מתי הגיע הזמן לעזוב אחד מהם. הענף האחרון עליו ויתרתי היה כדורעף בגיל 13. אהבתי לשחות וידעתי שתמיד אעסוק בזה. למרות שקיבלתי את ההחלטה, עזר לי מאוד שהיו לי הורים תומכים שאיפשרו לי ליהנות מבילויים עם חברים".

מספיקה גם לבלות עם חברים(צילום: GettyImages)

זו נקודה מעניינת, כי הטענה היא שספורטאים מהסוג שלך מאבדים במקום כלשהו את הילדות שלהם.

"קודם כל, חשוב לי לומר שיש לי את המשפחה והחברים הטובים בעולם. הם תמכו בי כל כך לאורך כל הדרך. כולם מקבלים את העובדה שאני ספורטאית עם מטרות מסוימות, ועוזרים לי בכל מה שדרוש כדי להשיג אותן. ויחד עם זאת, כמובן שהייתי צריכה לוותר על דברים כיפיים לאורך הדרך, כמו ללכת לישון אצל חברים, אבל הכל היה שווה את זה".

והיום את מצליחה לנהל חיי פנאי מחוץ לבריכה?

"אני אוהבת לעשות כל מה שנערות בגילי עושות. אני מבלה עם החברים, הולכת לקולנוע ולקניון, צופה במשחקי פוטבול. אני פשוט מתה על ריקודים, אפילו אם זה רק אני לבד בחדר שלי. אני גם קוראת המון, במיוחד ספרי פנטזיה כמו טרילוגיית 'משחקי הרעב'".

בחזרה לבריכה. בלונדון, במיוחד, בלט האלמנט שתמיד נתן את הטון בשחייה – הגיל הצעיר של המנצחות. איפה את רואה את עצמך בהקשר הזה? את מתכננת להמשיך לשחות גם בשנים הבאות?

"אני אוהבת שחייה, ומצפה שתמיד אהיה מעורבת בענף בדרך זו או אחרת".

חובבת של "משחקי רעב"(צילום: רויטרס)

אבל לא קל לשמור

על מוטיבציה, במיוחד באימונים המפרכים והסיזיפיים שבבריכה.

"נכון, לפעמים זה יכול להפוך למשעמם, גם כאשר אני שוחה להנאתי עם ידידים. ברגעים כאלה אני חושבת על המטרות שלי, אלו שהשגתי ואלו שאני עדיין שואפת להשלים. אני חושבת על כל החוויות המרגשות שעברתי, המקומות הנפלאים שהיה לי המזל לבקר בהם והאנשים שאני שוחה איתם".

מה היית ממליצה לילדה צעירה שחולמת ללכת בדרכך?

"כל ילדה שרוצה לעסוק בספורט חייבת לבחור בענף שהיא אוהבת. אני לא יכולה לתאר עד כמה חשוב ליהנות בזמן שעובדים קשה כדי להגשים את השאיפות".