שתף קטע נבחר

צילום: אביהו שפירא, אתר שטורעם, ראובן קפוצ'ינסקי, עיריית מודיעין

אין מלך בישראל: קבלו את הרבנים הראשיים

לשאול למה צריך רבנות ראשית, יהיה מיותר כמו לשאול למה הבריטים צריכים את המלכה: היא הסמל שמזכיר להם מה הם רוצים להיות. מדינת ישראל צריכה רב שיזכיר לה איך היא אמורה להראות ולהישמע. במקום זה, היא מקבלת מרוץ מביך

אם אתם חיים על הפלנטה הזו, לא יכולתם לפספס את הלידה המלכותית. הנסיכה הקסומה כאבה ודאבה שעות ארוכות, ולבסוף קיבל העם הבריטי את מה שכל כך ייחל לו: סיבה למסיבה.

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >

 

  • בדיקת ynet: כך קיבלו המועמדים תעודת רב

     

    כיצד אפשר להסביר את האובססיה הבריטית לבית המלוכה, ששותה מהם מיסים רבים, וחולש על אוצרות שיכלו לפרנס ערי פועלים ברחבי אנגליה למשך שנים? הרי יותר מששמרה המלכה על נתיניה, שומרים נתיניה על קדושת מוסד המלוכה, בקנאות כמעט דתית, שבאה לידי ביטויה המוקצן בפסטיבל של שתי היממות האחרונות.

     

    תסתכלו עליהם, לא תראו אותנו

    בני האדם זקוקים לטקסים. זקוקים לסמלים בחיי היומיום שלהם: קפה בבוקר, דף יומי בערב, פילאטיס פעמיים

    בשבוע, כדי לעגן את המציאות בתוך הכאוס הקיומי. חברה זקוקה לסמלים כדי לבנות לה לכידות חברתית. היא יוצרת לעצמה ערכים נעלים מסך כל חבריה, כדי שיוכלו להסתופף תחת צלם.

     

    לנו אין מלך, אבל יש לנו רב ראשי. מחר (יום ד') יפורסם שמו ובורסת ההימורים תירגע. מדוע לא מצטופפים הצלמים? מדוע לא נערכות חגיגות סודיות ומודפסות חולצות עם שמות? האם זה בגלל שאנחנו אובססיביים פחות מהבריטים?

     

    כנראה שלא. הרבנים המתמודדים הצליחו לייצר כל כך הרבה שאט נפש במהלך המרוץ, כך שלאף אחד אין חשק ודחף להתעניין בפועלם. מוסד הרב הראשי יכול היה להיות בית רוחני תרבותי גם למי שאינם דתיים, בדיוק כמו שבית המלוכה מהווה "מקדש מעט", עבור הזיכרון הקולקטיבי הבריטי. אבל הרבנות המאיסה את עצמה בכך שוויתרה על גינונים ועל ביטויי כבוד, ויישרה קו עם הפריימריז הנלוזים ביותר; עם אחרוני הפוליטיקאים.

     

    דווקא הרב הראשי שותק

    כל אדם שומר מצוות שומר לעצמו את הזכות לעשות לו רב, וזה בדרך כלל לא הרב הראשי. הרב הראשי יכול היה להיות מעגן של רוחניות ותרבות. מקום שאליו נושאים עיניים לשמוע את קול הקדושה וההיגיון נוכח תופעות של אלימות, גזענות, שחיתות וריקבון מוסרי. אולם כשאלה מתרחשים, הרב הראשי (הגנרי, כל רב) - שותק. אין לו מה לומר על האלימות במגרשי הכדורגל; אין לו מה להציע לאמהות ממחאת העגלות; לא שמענו את קולו מול האח הגדול. כל מה שמרכיב את הישראליות הפשוטה, הארצית.

     

    הוא מבליח לחיינו באירועים וטקסים, ונוגע בהם באמצעות שלוחיו: חברי רבנויות ערים שאין להם נגישות ותקשורת, שמעליבים אזרחים המבקשים להינשא, ושולחים אותם למקווה בהתנשאות.

     

    אם כך, למה אנחנו צריכים אותו? לשאול את זה, יהיה מיותר כמו לשאול למה הבריטים צריכים את המלכה. הם צריכים כי היא סמל לכל מה שנותר מהאימפריה הבריטית והמורשת המפוארת שלה, בימים עברו. הם צריכים אותה כדי לזכור מי הם רוצים להיות.

     

    גם מדינת ישראל צריכה רב שיזכיר לה איך היא אמורה להראות ולהישמע. במקום זה, היא מקבלת פקחי כשרות כרסתנים ובטלנים, ומרוץ מביך שאין טעם לשלוף עבורו מהארון אף כובע חגיגי.
  •  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    סמל ותקווה לאומה. קייט מידלטון
    צילום: רויטרס
    צילום: EPA
    לא צריכים כרוז, כבוד יספיק לנו
    צילום: EPA
    מומלצים