השגריר שוויתר על אזרחות אמריקנית חוזר ומדבר
"בלם הזעזועים" ביחסי אובמה-נתניהו מסיים כהונה ומשחרר את העניבה. בשיחה אישית עם ynet מספר השגריר על הקללות ששמע מרם עמנואל, הצעקות שהשמיע לעורך ה"וושינגטון פוסט", הדרמה הלילית באסון הכרמל, ואיך אחותו צעקה 'או מיי גוד' בפגישה שסידר לה עם הנשיא. וכן, הוא חוזר הביתה
אורן, שיסיים באוקטובר קדנציה של ארבע שנים בתפקיד, אמר עוד בנוגע למפקפקים בישראליותו כי "עשיתי את כל הדרך הישראלית הקלאסית כל חיי הבוגרים, מקיבוץ גן שמואל וגונן שם הייתי בוקר. שלושת הילדים שלי שירתו ביחידות מובחרות. אחד חטף צרור בסיירת, גיסה שלי נהרגה בפיגוע בירושלים, אין דרך יותר ישראלית. לא יודעים שאני גר בירושלים, ועכשיו עם סיום תפקידי כשגריר ישראל בוושינגטון מופתעים גם במשרד ראש הממשלה לשמוע שאני חוזר הביתה".
לאחר שאורן הגיש את כתב האמנתו כשגריר ישראל בוושינגטון במאי 2009, היו כאלה שבירכו אותו שהוא מייצג בצורה מצוינת את ארה"ב כשגריר בישראל. "שמעתי את זה גם ממחוקקים בקונגרס שהציגו אותי כשגריר ארה"ב בישראל, ואני הייתי צריך לתקן אותם בנימוס".
כדי לזכות במשרה הנחשקת, אורן היה צריך לוותר על האזרחות האמריקנית שלו. "זה היה קשה, זהו טקס כואב", מספר השגריר. "אבי שירת כקצין בקבע וגם דוד שלי, הם שירתו במלחמת העולם השנייה ואחר כך במלחמת קוריאה. בטקס הזה אתה עומד לפני קונסול אמריקני והדגל האמריקני עם עדים. הקונסול מקריא לך על אילו זכויות אתה מוותר ואז אתה חותם על כל מיני מסמכים ובסוף לוקחים את הדרכון ומנקבים בו חור".
אורן העיר בציניות כי "הוויתור על האזרחות האמריקנית לא הפך אותי לבור בענייני פוטבול ובייסבול או ספרות וגם לא מחק את המבטא האמריקני שלי". עם כניסתו לבניין השגרירות בוושינגטון לא היה צריך להכיר לו את העיר, את הבית הלבן או הקונגרס ואפילו לא את אולפני הטלוויזיה המקומיים. עוד לפני כניסתו לתפקיד הוא התארח אצל ג'ורג' בוש הבן, נקרא לתדרוך על איראן אצל מי שכיהן כסגן הנשיא דיק צ'ייני ואף הוזמן להעיד בשימועים בקונגרס.
גם רם עמנואל, ראש העיר שיקגו ומקורבו של הנשיא האמריקני ברק אובמה, ביקש ממנו למסור תדרוך על המזרח התיכון. הדבר היה לפני מינויו של עמנואל לתפקיד ראש מטה הבית הלבן ומינויו של אורן לתפקיד השגריר. "רם קיבל אותי בחום כשנכנסתי לתפקיד ולכל אורך הדרך הוא הרגיש חופשי להרים טלפון ולדבר איתי. אני מאוד מחבב אותו והייתי מוכן לשמוע גם את הקללות. הוא אמר דברים מתוך אהבה לישראל".
במהלך כהונתו התחבר אורן למוקדי כוח חשובים נוספים בבית הלבן. כך למשל מתברר כי סוזן שר, ראש לשכתה של מישל אובמה, היא ידידה אישית של השגריר היוצא. "ההורים שלנו היו חבריו ושיחקו טניס 40 שנה, אנחנו שנינו מאותו הכפר", גילה אורן.
גם את סמנתה פאוור, יועצת בכירה של אובמה והמיועדת לשגרירות ארה"ב באו"ם, מכיר אורן היטב. שניהם פרופסורים מטעם אוניברסיטת הרווארד ושניהם היו מהראשונים לכתוב על השואה הארמנית, דווקא בתקופה שהצקה לטורקים לא הייתה פופולרית. פתאום היה לשגריר קו פתוח לבכירה במועצה לביטחון לאומי. "אפשר להרים טלפון ולקבוע ארוחת צהריים, ישבנו ודיברנו הרבה", אורן מספר.
כשאובמה "שבר"
השגריר אורן הוא קודם כל היסטוריון ומרצה, אבל הספר שהוציא לאור ב-2006 בנוגע למעורבות האמריקנית במזרח התיכון מהמאה ה-18 ועד ימינו נסק די מהר ברשימת רבי המכר של "ניו יורק טיימס" ופתח לו דלתות רבות בוושינגטון. ה"ניוזוויק" כתב אז כי מזכירת המדינה לשעבר קונדוליזה רייס מנופפת בספר כדי להוכיח שהצרות של הממשלים האמריקניים במזרח התיכון החלו עוד בימיו של הנשיא השלישי תומאס ג'פרסון.
בשלוש השנים שקדמו לכהונתו כשגריר, שימש אורן פרופסור אורח בשלוש אוניברסיטאות בכירות: הרווארד, ייל וג'ורג'טאון. הוא הרצה על ההיסטוריה של המזרח התיכון והיה מרואיין מבוקש ברשתות האמריקניות. מדובר היה בהמשך טבעי לתפקודו כקצין מילואים ביחידת דובר צה"ל, שהופיע באינספור ראיונות טלוויזיה במלחמת לבנון השנייה ובמהלך מבצע "עופרת יצוקה".
אורן הגיע מצויד בכל מה שנדרש משגריר בוושינגטון: גישה לממשל, ליהודים ולתקשורת. היהודים העריצו אותו כאחד משלהם, הכתיבה וההופעה בתקשורת היו ב-DNA שלו ובממשל כולם הכירו אותו, מהנשיא ועד אחרון העובדים. בדומה לרוב השגרירים האחרונים, אורן הובא על ידי נתניהו לעשות הסברה, לא מדיניות. והוא עשה את זה היטב: כימני מפוכח שידע להלך בין הטיפות, מול ממשל ליברלי ומול התקשורת. את הקשר המדיני העדיפו בבית מהלבן לעשות בעיקר דרך השגריר האמריקני בתל-אביב דן שפירו, שהיה מעורב בתהליך עוד לפני שמונה לתפקיד.
"בשום שלב לא הייתה לי בעיית תקשורת בממשל", טוען אורן. "המציאות היא שגם בשתיים בלילה מתקשרים אליי מהבית הלבן ואני יכול להתקשר אליהם כשזה דחוף לנו. לא הייתה לי בעיה להגיע לבכירי הממשל, גם כשהייתי צריך להשיג את היועץ לביטחון לאומי טום דונילון באמצע הלילה. נוצרו יחסים מיוחדים עם סגן הנשיא ג'ו ביידן, יש לי הרבה שעות ביידן, יש לו מקום חם בלב לישראל".
גם הנשיא אובמה מכיר את אורן היטב. בכניסה לנאומו האחרון על מצב האומה, עבר אובמה בין שורת חברי הקונגרס שנדחפו ללחוץ את ידו ולתפוס צילום בטלוויזיה, ופתאום הבחין בזווית העין בשגריר ישראל. הנשיא האמריקני נראה "שובר" לעבר אורן כדי ללחוץ את ידו. אורן מצדו הספיק לומר "מחכים לך בישראל" ואובמה השיב: "אני רוצה לעשות את זה".
מבצע קרן
אורן נחשב לבלם הזעזועים בתקופות הקשות ביותר שידעה מערכת היחסים של אובמה ובנימין נתניהו. עם זאת, המבצע שהוא הכי גאה בו במהלך כהונתו נקרא על ידו "מבצע קרן". על כך הוא מספר: "אחותי הצעירה קרן גרה בניו ג'רזי והיא מאוהבת באובמה, אבל אל תספר לבעלה... החלטתי שיום אחד אפגיש ביניהם וההזדמנות לכך הייתה בקבלת הפנים לרגל חג החנוכה. הושבתי אותה בשורה הראשונה ואז הנשיא התקרב והיא צעקה 'או מיי גוד'".
השגריר סיפר עוד על המבצע האישי כי "אובמה לחץ את ידה של קרן, היא אמרה לו בתגובה 'אני אחותו של מייקל אורן'. הוא חיבק אותה והסתובב אליי ואמר בחיוך 'היא יותר יפה ממך'. עניתי לו שגם אימא שלנו חושבת ככה. אין ספק, קרן הייתה המאושרת באדם".
על אובמה עצמו מספר אורן כי מי שמכיר את הנשיא באופן בלתי-אמצעי ובלי הטלפרומפטר, יודע שהוא לא רק יודע לדבר. "הוא אדם נינוח, שיודע להקשיב ומהיר תגובה, הוא אדם מצחיק עם חוש הומור חד, שיודע גם לצחוק על עצמו".
היכולת להגיע לנשיא עמדה לאורן גם במשברים גדולים, כמו למשל בזמן המצור על שגרירות ישראל בקהיר וגם בשריפה בכרמל. "כשפרצה השריפה", שחזר אורן, "הייתי בדרך לאירוע בבית הלבן. ראש הממשלה צלצל וביקש שאגש לנשיא ואבקש עזרה. כשנכנסתי לבית הלבן נתקלתי בסוזן שר והיא לקחה אותי ביד והובילה אותי הישר לנשיא".
אורן הוסיף בהקשר זה כי "סיפרתי לאובמה שראש הממשלה דיבר איתי לפני חמש דקות, שהמצב בכרמל חמור ושאנחנו זקוקים למטוסי כיבוי ולחומר כיבוי. הנשיא פנה לעוזריו והורה להם לעזור בכל מה שישראל צריכה. כעבור זמן קצר הוא יצא בטיסה לאפגניסטן וכשנחת בקאבול, השאלה הראשונה שלו הייתה מה קורה עם מטוסי הכיבוי לישראל".
השגריר המשיך להתפעל מהנשיא האמריקני ואמר כי "כשהוא מבקש אז כל הבכירים לא הולכים לישון. במשך אותו לילה ישבנו עם דונילון ובכירים אחרים עד 4:00 לפנות בוקר. אתה מבין? היועץ לביטחון לאומי מתעסק כל הלילה בשריפה בכרמל ולידו נציגי הפנטגון והמשרדים האחרים, כדי לערוך סריקה יסודית של כל המחסנים באירופה לאיתור חומר כיבוי אש".
כבוד מהגייז
אורן מספר כי אחרי שיום העבודה מסתיים בסביבות השעה 18:00 בערב, הוא מתחיל יום עבודה חדש בערב של אירועים חברתיים. "מזכירה חברתית זה תפקיד אסטרטגי, למפות לאילו אירועים ללכת ועל מה לוותר. אני נמצא פה לקדם אינטרסים של מדינת ישראל, לא בשביל בילוי. המיפוי הוא של אנשים שיושבים בצמתים חשובים".
בית השגריר הישראלי הפך במהלך כהונתו למוקד מבוקש. הרזומה כלל ערב ישראלי-אירי עם להקה שהגיטריסט שלה היה מושל מרילנד מרטין אומאלי ואורן עצמו היה על התופים. והיה גם ערב ישראלי-לטיני עם מחוקקים לטינים והופעה של דיוויד ברוזה, ערב ישראלי-יווני, ערב ישראלי-סיני, ערב ישראלי-איראני עם ריטה וערב לכבוד הקהילה הגאה. האירוע הזה זיכה את אורן בהזמנה לאירוע הפתיחה של הכינוס השנתי של קהילת הגייז בפילדלפיה. "זה היה כבוד גדול עבורי", הוא מדגיש.
ואם יש משהו שאורן גאה בו במיוחד זה מיסוד ערב האיפטאר (שבירת צום הרמדאן) במעונו. "כשהעליתי את זה בפעם הראשונה השתרר שקט. הסברתי לכולם שאנחנו מייצגים כאן את כל אזרחי ישראל, כולל המוסלמים, וכי יש בארה"ב איסלאם לא קיצוני שצריך ליצור איתו קשר". רפרטואר האירוחים כלל גם אירוע פלסטיני עם להקה שהורכבה מארבעה חברי הפילהרמונית הישראלית וארבעה מוזיקאים ערבים-ישראלים.
אחד האירועים המרשימים שנערכו בביתו היה הפרידה מהסנאטור ג'ו ליברמן. בבית השגריר התאספו בכירי הממשל ג'ק לו ולאון פאנטה וגם שר הביטחון לשעבר אהוד ברק. מסמר הערב באירוע היה הסנאטור ג'ון מקיין שפתח ואמר: "אני רוצה להצהיר שהתגיירתי, תשע שנים אני מסתובב בעולם עם האיש הזה. אנחנו נכנסים לסטקיות הכי טובות בעולם והוא מזמין סלמון. ג'ו, למה פאקינג סלמון?"
מקיין סיפר אז כי "אני מגיע למלון קינג דיוויד בשבת, אני לוחץ במעלית על הכפתור לקומה התשיעית והמעלית עוצרת בקומה השנייה. ג'ו, מה זה הפאקינג מעלית הזו? בטיסה בהרקולס לאפגניסטן אני מנסה לנמנם וכל הזמן עומד מעליי איש ומתפלל בשפה זרה. הגעתי למסקנה שאם אני צריך לעבור את כל הייסורים האלה, אז מוטב להתגייר".
גם באולפני הטלוויזיה הרגיש אורן כמו בבית. תמיד לבוש טיפ טופ ומוכן עם רשימת מסרים מסודרת. "יש סוג אחד של ראיונות שאי אפשר להתכונן אליהם: סטיבן קולבר, ביל מאהר, ג'ון סטיוארט, דה וויו. שם אתה חייב לזרום. יש להם טלפרומפטר ואתה חשוף על הבימה, אבל זוהי הדרך להגיע לצעירים עד גיל 25 שתוכניות הבידור הללו הן מקור החדשות היחידי שלהם".
"הרמתי טלפון וצעקתי על העורך"
דיפלומטים ישראלים יודעים עד כמה קשה להכניס מאמרי אורח לעיתונים החשובים בארה"ב. אורן פרסם במרוצת השנים בתפקידו כשגריר 45 כאלה. בשניים הוא גאה במיוחד. אחד מהם התפרסם במהלך מבצע "עמוד ענן" ב"וושינגטון פוסט". זה קרה אחרי שבעמוד הראשון הופיע צילום של אב פלסטיני מתאבל על בנו שנהרג כביכול מאש צה"ל."הרמתי טלפון וצעקתי על העורך", אורן מספר. "אמרתי לו שהצילום סימטרי מדי ואני חושש שהוא מפוברק. אמרתי לו גם שפרסום צילום כזה משרת את התעמולה של חמאס. הוא הציע לי לכתוב מאמר, כתבתי איך התקשורת משרתת בלי לדעת את התעמולה של חמאס, ואחר כך התברר שהילד נהרג בכלל מרקטה של חמאס".
את המאמר החשוב ביותר מבחינתו כתב אורן באתר "פוליטיקו". לאחר המבצע של צה"ל בעזה כתב השגריר כי מערכת כיפת ברזל לא רק הצילה חיי ישראלים, אלא גם נתנה לממשלה את הזמן והמרחב לפתור את המשבר בלי לצאת למלחמה. "המסר נקלט מיד, מחוקקים צלצלו אליי ושאלו כמה עולה עוד סוללה וכמה עולה מיירט והטור הזה עזר להביא לנו עוד כיפות ברזל".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
