בולמוס הצריכה: קנייה רגשית אפשר לשנות
אחד המניעים המרכזיים ביותר לקנייה הוא תחושת פיצוי: אנחנו עובדים יותר מדי שעות, משקיעים פחות מדי זמן במשפחה - אז משפרים את מצב הרוח באמצעות צריכה נוספת. היכרות עם הרגלי הצריכה שלנו יכולה לסייע לנו לקנות את מה שאנחנו באמת צריכים - במקום את מה שהמפרסמים היו שמחים שנקנה
הסבים שלנו קיבלו את מרבית מוצרי הצריכה שלהם מסוחרים שעברו מדלת לדלת; ההורים שלנו נהגו לערוך את קניותיהם במכולת השכונתית; ואילו בפנינו עומדות אפשרויות רבות לקנייה, פיזיות ודרך הרשת. הבתים שלנו מלאים בכל טוב, אנו מחליפים מכשירי חשמל וריהוט בתדירות גבוהה מאי פעם, קונים יותר בגדים ונעליים. אך האם אנו מודעים למחיר אותו אנו משלמים?
- יותר קונים באינטרנט: מה כדאי ומה לא משתלם?
- משפחה בצמיחה: טיפים לקניות חכמות בסופר
- לקריאת כתבות נוספות של גיל אורלי
- לכתבות נוספות בפרויקט "משפחה בצמיחה"
כמה זה עולה לנו?
אנחנו לא פועלים בחלל ריק, אלא בתוך חברה. וכשהחברה שמסביבנו נמצאת במרדף אחר סטטוס, עומדת בפנינו הבחירה להישאר מאחור או להצטרף למירוץ. רובנו בוחרים להצטרף למרדף אחר הסטטוס, לכאורה כדי לשפר את רמת חיינו, אבל בדרך אנו מקריבים את החופש שלנו. אנו נמצאים תחת לחץ חברתי מתמיד וחשים צורך להתנצל אם אין לנו טלפון סלולרי חכם, דירה מפוארת או רכב חדיש - כמו לאחרים המקיפים אותנו.
כדי לממן את כל אותם סממני סטטוס יקרים, אנו נאלצים לקחת הלוואות ולהכנס למינוס, לעבוד הרבה יותר שעות כדי להרוויח יותר, וכל זה כדי שנוכל להמשיך ולצרוך עוד ועוד. מכיוון שכל הזמן יוצאים מוצרי צריכה נחשקים חדשים, המירוץ לא נגמר לעולם.
באחת הסצנות הזכורות ביותר מהסרט מועדון קרב, הגיבור טיילר דירדן מצביע על מצג השווא של הרדיפה אחר הסטטוס באומרו: "אתם לא העבודה שלכם. אתם לא כמות הכסף שיש לכם בבנק. אתם לא הרכב שבו אתם נוהגים. אתם לא תכולת הארנק שלכם" - ומעודד את הצופים לפרוש מהמירוץ.
במציאות, רוב אלה שפורשים מהמירוץ, עושים זאת כיוון שהם הסתבכו כלכלית קשה כל כך, שאין ביכולתם להמשיך ולרוץ. אבל אחוז קטן מחליט לפרוש כיוון שהוא חש כי המחיר שהמירוץ גובה אינו משתלם עבורו - ואלו האנשים שיכולים להביא את עצמם לעצמאות כלכלית ולשלוות נפש.
האם ניתן לקנות אושר?
צריכה לא בהכרח עושה אותנו מאושרים. מדד האושר העולמי הראה כי לאחר שברית המועצות ומדינות קומוניסטיות נוספות חוו את נפילת הקומוניזם, רמות האושר בהן צנחו משמעותית. נתון זה מפתיע, משום שבתקופות שקדמו לנפילת הקומוניזם היכולת לרכוש מוצרי צריכה והיצע מוצרי הצריכה היו נמוכים מאוד.
על פי הכלכלנים ההתנהגותיים, מתן בחירות רבות מדי יוצר אצלנו כאב, משום שהוא מכריח אותנו לוותר על אפשרויות אחרות ולהתחבט קשות לפני קבלת ההחלטה. הפילוסופים המוסריים טוענים אף הם שתרבות הצריכה מייאשת אותנו, משום שהיא מסיטה אותנו ממטרות שבאמת מסבות לנו אושר.
אלפי שעות מחקר הושקעו בניתוח המניעים לקנייה, והם הראו כי אחד המניעים המרכזיים ביותר לקנייה הוא תחושת פיצוי. אנחנו עובדים יותר מדי שעות, משקיעים פחות מדי זמן במשפחה ובמה שעושה לנו טוב, ולא מרגישים מאושרים כפי שהבטיחו לנו בפרסומת - אז אנו מחפשים את הפיצוי, שמגיע על פי רוב בצורה של צריכה נוספת.
רק השבוע חגגנו את חג האהבה, שהפך מחג שמטרתו להביע אהבה באופן אישי, לחג הפרחים, הלבבות והבלונים. כשאין לנו זמן להשקיע במי שחשוב לנו באמת, אנו מנסים לפצות אותו על ידי קניית מוצרי מדף שלטעמנו ישמחו אותו, וכלל זה תקף גם במקרה של פיצוי עצמי. אבל מכיוון שרבים מאיתנו נמצאים גם כך במינוס, ההנאה מהפיצוי לא נמשכת זמן רב, כיוון שהיא מלווה ברגשות אשם על הקנייה.
האם אנחנו מכירים את הקניות שלנו?
חוקרי התנהגות צרכנים מכירים את האופן שבו אנו קונים די טוב, ומשתמשים בכך כדי לגרום לנו לקנות יותר. ההיכרות שלנו עם הרגלי הצריכה ודפוסי הקנייה הנפוצים, יכולה לסייע לנו להפסיק את בולמוס הצריכה, ולהתחיל לקנות את מה שאנחנו צריכים במקום את מה שהמפרסמים היו שמחים שנקנה.
יש 3 דפוסי קנייה נפוצים: קנייה מתוכננת היא קנייה שבמסגרתה אנו יוצאים לקניות עם מטרה ממוקדת על מנת לפתור צורך קיים. זהו סוג הקנייה הטוב ביותר עבורנו, כיוון שהוא משאיר אותנו ממוקדים. באימון כלכלי, הוא בא לדי ביטוי הן באמצעות הגדרת התקציב מראש, והן באמצעות הגדרת הצורך באופן מדויק על ידי רשימות לקנייה בסופר, או חיסכון ייעודי לקנייה זו.
הדפוס השני הוא קנייה בלתי מתוכננת. קנייה זו מתרחשת מבלי שהגדרנו אותה מראש כיעד, ולרוב היא מיושמת כאשר אנו נזכרים בדבר מה שחשבנו לקנות, או כאשר אנו נתקלים במבצע שלטעמנו משתלם מכדי לא לקנות אותו.
הדפוס השלישי והנפוץ ביותר הוא קנייה רגשית. כאשר אנו עצובים, מאושרים, משועממים או מתוסכלים, היכולת שלנו להימנע מקניות קטנה כיוון שהרגש גובר על ההיגיון, והסיכוי שנצא מהקניון עמוסי שקיות גובר. למעשה, גם תחושות פיזיות כמו רעב מעודדות אותנו לקנות יותר, משום שהן מלוות בדרך כלל גם בעוררות רגשית.
כדי לצאת ממירוץ הצריכה האינסופי, עלינו לזהות תחילה את המצבים שבהם הרגש גובר על ההיגיון, ולהשתדל להמנע מפיתויי קנייה כל עוד זה המצב. מי שאינו מתנהל עם כרטיס אשראי זמין ואינו נושא עליו מזומן שאין לו יעד ברור, ימנע הן מקניות אימפולסיביות והן מקניות לא מתוכננות, וכך יבטיח לעצמו שגבולות התקציב החודשי לא יפרצו.
קנייה מתוכננת היא בדרך כלל גם קנייה חכמה, שמגיעה לאחר סקר והשוואת עלויות. בנוסף, מכיוון שחסכנו עבורה באופן ייעודי, היא אינה מקטינה את החופש הכלכלי שלנו, ואנו יכולים ליהנות ממנה בלי רגשות אשם ומבלי לחשוש ממועד החיוב.
מנצלים את ההזדמנויות
לתרבות השפע שבה אנו חיים יש יתרונות רבים, החל מהיכולת להשיג מחירים טובים וכלה בנוחות שהיא מציעה. ניצול נכון של היתרונות שלה, תוך שמירה על הגבולות שימנעו מאיתנו להשתעבד לה, יכול להעלות את רמת האושר שלנו ולשפר את מצבנו הכלכלי.
צריכה ללא גבולות רק מורידה את רמת החיים שלנו ואת רמות האושר שלנו. לכן, לפני שאנחנו נכנסים שוב לקניון או בוחנים אפשרות לקנות את הסלולרי החדש שיצא לשוק, עלינו לשאול את עצמנו מה המחיר שאנו עתידים לשלם, ולבחון אם אנו מוכנים לשלם אותו.
הכותב הוא מנחה סדנאות "סוד הכסף", הדרך שלך לחופש כלכלי, ומנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
