פרשת שבוע כלכלית: רעיונות לחברה מתוקנת

פרשת "עֵקֶב" נפתחת במילים "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם אתם ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך" (דברים ז' י"ג). בפרשה, משה נושא את נאום הפרידה שלו מעם ישראל טרם כניסתו של העם לארץ המבוטחת ולפני מותו.

• עוד במדור פרשת שבוע כלכלית
  

מרבית הנושאים בפרשה מהווים מעין קדימון. משה מביא את הרעיונות הספיריטואליים המהווים את הפתיח למצוות שיינתנו בהמשך. דברי משה מחברים את ארץ ישראל לעם ישראל בקשר בל ינותק. החיבור בין העם לארץ ולה' מהווים כעין שלשלאות רוחניות שאינן ניתנות לניתוק.

בבסיס הרעיון הזה עומדת המחלוקת התפיסתית בין יהודי התפוצות לתומכי הרעיון של ארץ ישראל. האחת אינה שוללת את ארץ ישראל אך לא רואה הפתרון היחידי לעם ישראל והשנייה לא מקבלת דבר בלתי ישוב הארץ ובארץ.

משאל עם - בעד ונגד

הדיון על חוק משאל העם כתנאי לאישור התקציב שהעלתה סיעת הבית היהודי מעלה את הדיון בדבר נחיצותו של משאל עם: היתרון של חידוד הסכמת העם ומניעת קרע בעם לעומת צמצום סמכויות המחוקק והמדרון החלקלק בדבר קביעת מה הם התנאים שיידונו בעתיד במשאל עם סבוכים.

חשוב לכל מחזיקי העמדות לקרוא את הפסוק בהמשך הפרשה: "וְיָדַעְתָּ, כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת-לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף, אָתָּה" (דברים, ט',י'). הארץ לא ניתנה בשל גדולת העם ולבטח לא בשל עוצמתו הרוחנית של דור המדבר.

להבנתי, לאיש אין זכויות יתר מחברו על הארץ - לא משאל ולא מימין. לא בישראל ולא בתפוצות. המשמעות של "והיה עקב תשמעון" מחייבת את האדם לחשוב לפני שהוא עושה. קודם שומעים, חושבים ובוחנים ורק לאחר מכן עוברים אל המעשה. רש"י מפרש "והיה עקב תשמעון: 'מצוות קלות שאדם דש בעקביו'. מדוע על שמירת מצוות קלות מקבל האדם שכר כה רב? התשובה קשורה במשמעות המונח "משפט".

שמירה על כבוד חבר

קיימת הבחנה ברורה בין חוקים, מצוות ומשפטים. החוק נקבע על ידי ה', אין לכך כל הסבר רציונאלי (למשל מצוות פרה אדומה). המצוות קשורות להתנהגות הציבור; ברוב המקרים יש הגיון צרוף במצוות אך הן מוכתבות מלמעלה. המשפטים הם ההנהגות שבין אדם לחברו, סביר להניח, שאם לא היינו מצווים עליהן, אנו כבני אדם מתאמצים היינו לקבוע אותן בעצמנו (הרב צוקרמן).

אם קיים היגיון כה ברור בשמירת המשפטים, מדוע ההבטחה לעשות עמנו חסד אם נשמור עליהם? מכך עלינו ללמוד על חשיבות ההנהגות שבין אדם לחברו. על החשיבות בשמירה על כבוד הזולת.

ביום רביעי תם מסע מכוער של הליך בחירת הרב הראשי לישראל. עצוב היה לראות את הפוליטיקה מתערבבת שוב עם הדת ואת האמוציות בין אנשי תורה. כאב לי לקרוא ולשמוע את "המחמאות" ההדיות גם אם נאמרו בלשון נקייה ומתובלת באמרות שפר.

"שמעיה אומר: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתוודע לרשות" (מסכת אבות, י'). לפתחם של הרבנים הנבחרים עומדת משימת לא פשוטה, ללמד את העם כי אל לו לשנוא את הרבנות. חובת ההוכחה כעת היא עליהם. בחירתם מהווה אתגר בראש ובראשונה להם, לנבחרי העם ולציבור שצריך לתת להם קרדיט ומספר לא מבוטל של ימי חסד.

זכיתי להכיר מקרוב את הרב דוד לאו, רב העיר מודיעין. בחירתו כרב הראשי לישראל מהווה אבידה גדולה לעיר מודיעין והזדמנות להקמת גשרים אדירים ורחבי ממדים אל העם. דרכו היא דרך ההקשבה, מסירותו אין סופית ודרכיו נקיות.

הקשבה לעם

דיוני התקציב וההצבעות על התקציב מחדדות את המשבר הכלכלי שלנו. הצמצום הגורף בכל משרדי הממשלה מחויב המציאות וקורם עור וגידים. צריך לראות האם הסעיפים הקטנים ימומשו או שהטקטיקה הקבועה של סעיפים מסתוריים קיימת גם בתקציב הנוכחי. שכבות רבות בעם קורעות תחת יוקר המחייה המאמיר ולפני שיקרסו, יש לתת להם כתף תומכת ומהר.

קבלת והשונה והגר

"כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם' כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" (דברים ח' ג'). ללא מזון לא יוכל האדם לחיות. מזון פיסי חשוב אבל לא פחות ממנו חשובה הרוח. בהמשך הפרשה מזכיר משה את הנחייה: "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (דברים י' י"ט) רש"י מסביר: "מום שבך אל תאמר לחבריך". החובה לכבד את האחר היא מצווה ככל המצוות, לפעמים אנו שוכחים זאת גם אם אינה כתובה בתוך תרי"ג במצוות.

דברי נחמה

שבע השבתות שלאחר תשעה באב נקראות "שבע דנחמתא". קוראים בהפטרה "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" (ישעיהו מ"ט י"ז). הציפייה של הנביא היא שיצאו ההורסים מהארץ וישבו הבנים הגולים. כיום משמעות הביטוי קיבלה אופי שונה והיא מהווה "ברכה הדדית" בין בעלי דעות שונות על ענייני העם הארץ והקהילה. והלוואי ונזכה לראות בבניין העם והארץ מתוך מתן כבוד האחד לחברו.

מתי אלפר הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה ויועץ שיווקי ואסטרטגי