שחרור האסירים קריטי לסיום הסכסוך

עסקת שחרור האסירים אמורה להוות את יריית הפתיחה לחידוש התהליך המדיני שלעתים נדמה כי נכפה על שני הצדדים. רה"מ נתניהו מבצע מהלך פוליטי האמור להפיח רוח גבית חזקה במפרשי הרשות הפלסטינית בהנהגת אבו מאזן ולבנות מחדש את האמון בין השניים. ההישג של אבו מאזן הוא בעל אמירה תוכנית פנימה אל החברה הפלסטינית. הוא רוצה להראות לבני עמו שהוא הצליח לשחרר אסירים בדרך של הידברות מדינית העשויה להוביל לפשרה היסטורית.

המהלך הנוכחי של שחרור מחבלים רבים עומד בניגוד מוחלט לאופן בו שוחררו אסירים בעסקת שליט. ההישג של אבו מאזן משמעותי בעיקר על רקע המשכו של הפיצול הפנים-פלסטיני. הוא הצליח לשחרר אסירים מישראל בדרך של הידברות, ללא הבטחה מפורשת על קץ הסכסוך, רשימה של מחבלים כבדים עם דם על הידיים, ששחרורם נדחה בסבבים קודמים. בהם גם כאלה שחמאס דרשה את שחרורם בעסקת שליט ונדחתה על הסף. 

(צילום: shutterstock)

מנקודת מבט פלסטינית האסיר הוא סמל לאומי. ב-17 באפריל כל שנה הפלסטינים נוהגים לציין את יום האסיר - ובו משפחות הכלואים מתכנסות ודורשות את שחרור בניהן ובנותיהן תוך כדי הבלטת מקומם של אסירים והאסירות במאבק הלאומי. בעיני הפלסטינים, האסירים בבתי הכלא הישראליים משולים לחיילים שביצעו פקודות והקריבו את חלקם במאבק הלאומי. הם זוכים לקצבה רשמית מהרשות, שמממנת את צריכתם בקנטינות ומעניקה סל של הטבות למשוחררים שסיימו לרצות את עונשם.

התפיסה הפלסטינית המכניסה את כלל האסירים הביטחוניים תחת קטגוריה אחת מעוותת את המציאות. אדם אשר פגע במתכוון באוכלוסייה אזרחית לא חמושה למטרת רצח, אינו יכול להיחשב לחייל או לוחם. הוא מחבל.

חווית בית הכלא היא אחת מהחוויות המעצבות של המאבק הלאומי הפלסטיני. בתי הכלא הפכו למוקדים של ידע והצמיחו מתוכם שכבת הנהגה שרכשה יכולות ארגוניות מתקדמות ולמדה את השפה העברית והפוליטיקה הישראלית. אסירים משוחררים מילאו תפקיד תיווך חשוב בין אש"ף חוץ וההנהגה הישראלית בתקופת אוסלו. הכלא הפך להיות גם מוקד של ידע ורכישת השכלה עבור אסירים פשוטים. חלקם ניצלו את תנאי הכליאה להשלמת לימודיהם התיכוניים ואף לרכישת תואר ראשון. אוניברסיטאות פלסטיניות מקנות כל שנה מקום מיוחד לקליטתם של אסירים פלסטינים הזוכים אף למעין תנאים של העדפה מתקנת. 

בראייה גלובלית, שחרור אסירים הוא קריטי כאשר מחפשים לשים סוף לסכסוך לאומי. זהו היה אחד הסעיפים המרכזיים בדרך ליישומו של הסכם יום שישי הטוב בצפון אירלנד שגם בה התקיים סכסוך לאומי בעל מאפיינים אתניים ודתיים. אסירים ביטחוניים הם סמל פוליטי ובעסקה הנוכחית הושם הדגש על שחרורם של רוצחים מתקופת טרום אוסלו. מהלך שכזה מעיד על נכונות ישראלית אמיתית בחיפוש אחר פתרון לסכסוך.

ההיסטוריה מלמדת אותנו כי שחרורם של אסירים יכול לעבוד במספר כיוונים. שחרורם של 1,000 אסירים בעסקת ג'יבריל בשנת 1985 היה זרז לפרוץ האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987. מצד שני, מנהיגי אסירים רבים, חברי תנועת הפת"ח היו אלה אשר ניהלו את המשא ומתן מול ישראל ולקחו חלק פעיל ביוזמות שלום שונות הן ברמת המעורבות הפוליטית הרשמית והן בתחום הפעילות של החברה האזרחית.

משוחררי העסקה הנוכחית אינם מהווים איום ביטחוני וקיומי על מדינת ישראל. רובם חצו כבר את הגיל המאפשר שיבה אקטיבית לדרך הטרור. גל המשוחררים בעסקה הזו, מורכב בעיקר ממחבלים עם דם על הידיים, אשר ראו במרמור רב את מפקדיהם ושולחיהם מהפת"ח וארגונים נוספים באש"ף מנהלים משא ומתן עם ישראל בתקופת אוסלו, בזמן שהם בילו תקופות ארוכות מאחורי סורג ובריח. 

שחרור אסירים-רוצחים, אינו קל עבור ההנהגה הישראלית. הזמן אינו יכול להקהות את תחושותיהן של המשפחות השכולות ושל הפצועים אשר הטראומה של היותם קורבנות פיגוע תלווה אותם לכל תקופת חייהם. מהלך זה נכפה על ההנהגה הישראלית לאחר שהאמריקאים הבינו את חשיבות סוגיית האסירים מנקודת מבט פלסטינית. ההחלטה שקיבל ראש הממשלה נתניהו מראה כי בכוונתו לנסות ולמצות את כל הכלים העומדים לרשותו מבחינת המסלול המדיני. על אף התחושות הלא פשוטות הרווחות בציבוריות הישראלית בעקבות המהלך יש לזכור שבמדינאות צריך לנסות ולהתעלות מעל האמוציות הרגשיות וכי שלום עושים רק עם אויבים.