הזמיר של לבנון הפך ללוחם ג'יהאד

לזמר הלבנוני המפורסם פדל שאכר, כפי שהוא מכונה בארץ הארזים, היה הכול - אהדה, כסף, משפחה, 11 אלבומים ו-21 סינגלים. אבל בסוף 2012 משהו דרמטי קרה. הוא החליט לפרוש מחיי המוזיקה ובתוך זמן קצר הפך לאחד מלוחמיו הנלהבים ביותר של השייח הסלפי הקיצוני אחמד אל-אסיר. אותו שייח שקרא בחודשים האחרונים תגר על ארגון חיזבאללה של חסן נסראללה, על המשטר הסורי של בשאר אסד - וגם על צבא לבנון.

עוד חדשות מהעולם :

• המשלוח יורט: סוף למל"ט העוגות הראשון בעולם
• שני ראשים בגוף אחד: התאומים הסיאמים ישרדו?
• האפיפיור בברזיל: ישו חשוב יותר מהמונדיאל
• איטליה: בננות נזרקו על השרה השחורה הראשונה
  

פדל עבד א-רחמן שאכר שמנדר נולד ב-1969 בשכונת א-תעמיר הקרובה למחנה הפליטים הפלסטיני עין אל-חילווה בעיר צידון שבדרום לבנון, שם יש רוב סוני מוצק. אביו לא יכול היה לכלכל אותו ולכן הוא נשלח לבית יתומים, שם העביר את ילדותו מבלי ללמוד קרוא וכתוב. כבר שם התגלה קולו הערב, והוא הצטרף למקהלת בית היתומים. בגיל 15 עזב את המוסד, חזר לביתו והצטרף ללהקת מוסיקה מקומית, שם קוצר שמו ל"פדל שאכר".

שאכר מבצע בהופעה ב-1998 את השיר "מתא חביבי מתא":

לאחר מכן הוא הכיר נגן אורגן בעל אזרחות פלסטינית בשם נסר נסר. הוא התחבר אליו ואף עבר לגור איתו. אז החל להופיע בחתונות עמו במחנה הפליטים עין אל-חילווה, ובשיא הצלחתו - כך מספרים - היה מופיע שלוש פעמים ביום. בשנת 1989 התחתן עם צעירה פלסטינית בשם נאדיה אל-ג'נדאווי שהייתה בת אחותו של מורו המוסיקלי, נסר נסר, ונולדו להם שלושה ילדים. במרוצת השנים קיבל אזרחות פלסטינית מיו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בשל הזדהותו העמוקה עם מחנה הפליטים הפלסטיני. שמו של שאכר הפך באותה תקופה נפוץ מאוד גם מחוץ למחנה הפליטים, והוא קנה לעצמו אהדה בכל רחבי צידון. בתחילת שנות ה-90 החליט שכדי לפרוץ הוא חייב לעבור לעיר הגדולה, לביירות.

בביירות עשה שאכר את קפיצת המדרגה שלו כשב-1996 חתם על חוזה בחברת ההפקות "אל-חוויל" שאימצה אותו לחיקה והוציאה לו את הדיסק הראשון. באותן שנים הקים שאכר להקה משלו, ונודע בזכות שיריו הרומנטיים. ב-1998 התפרסם בזכות שירו הקליט "מתא חביבי מתא" (תרגום: מתי, אהובתי, מתי). משם דרכו להפוך לשם דבר בכל רחבי העולם הערבי ולהופעות באירועים היוקרתיים ביותר במדינות ערב - הייתה קצרה.

הסרטון שבו מודה שאכר ברצח שני חיילים לבנונים:

זו הסיבה שללבנונים רבים קשה לעכל את המהפך שעבר שאכר מזמר מוערך לפעיל של אל-אסיר המאיים להרוג אנשי חיזבאללה. השיא היה לקראת סוף יוני השנה, כששאכר הופיע מזוקן בסרטון וידאו לצד חמושים מזוקנים אחרים התומכים בשייח אל-אסיר, והתרברב כי הוא רצח שני חיילים לבנונים בצידון. קרוב לוודאי שהדבר אירע במהלך הלחימה העקובה מדם בסוף יוני באזור עיברא, סביב מסגד בילאל בן רבאח, בין לוחמיו של השייח אל-אסיר לבין צבא לבנון. בלחימה ההיא נהרגו עשרות בני אדם, בהם חיילים. מאז אותה לחימה עקובה מדם נעלמו עקבותיהם של שאכר ושל אל-אסיר, המבוקשים על ידי רשויות החוק ועשויים אף לקבל עונש מוות.

אז מה גרם לשאכר לזנוח את עולם המוסיקה עבור מדי הקרב? יש המדברים על שנת 2005 כשנה מכריעה בחייו, עת הוא החליט לחזור לשורשים ולחיק משפחתו, כלומר לצידון. יש מי שטוען שאחיו, שהיה ידוע בנטיותיו הסלפיות ואף היה חבר בארגונים קיצוניים שנים רבות, השפיע עליו. באותה שנה נרצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, בן העדה הסונית, מה שהבעיר מחדש את הסכסוך העתיק בין סונים לשיעים בלבנון, וגם שאכר הושפע מכך. ככל שעברו השנים מאז הוא צבר טינה רבה לעדה השיעית. הדבר בא לידי ביטוי למשל בעימות המתוקשר והאלים שלו ב-2008 עם ררב אלעאמה, זמר שיעי לבנוני, בנוגע לעניינים פוליטיים אחרי שהשניים היו על אותו מטוס. אלעלאמה טען כי הוא קיבל איומים על חייו משאכר וכי חמושים אף ניסו לפרוץ לביתו.

פאדל שאכר ואל-אסיר. ההקצנה התחילה באח?

אירוע מכונן אחר, כך נראה, היה כשהמאבק העדתי נכנס לתוך משפחתו של שאכר. בתו הבכורה התאהבה בבן דודתו השיעי, ואף שלשאכר היה קשר טוב עם בני דודתו, אחרי זמן מה בתו והצעיר ברחו והתחתנו בהתאם למסורת השיעית. זעמו של הזמיר התעורר, ואף הוביל לאירוע

ירי בקרבת ביתו של אחיו של בעלה השיעי באוגוסט 2011. שאכר הוכנס לכלא בעקבות אותה תקרית. הוא לא ויתר ולבסוף החזיר את בתו וחיפש דרך דתית לביטול הנישואים.

או אז הכיר שאכר את אותו שייח מבטיח בשם אחמד אל-אסיר מצידון, שסייע לו לבטל את נישואי בתו. מאותו הרגע החל שאכר לראות באל-אסיר את שייח האהוב שלו, והלך והקצין. אל-אסיר, שבנה את הקריירה הפוליטית-צבאית שלו שלו על השנאה לשיעים ולחיזבאללה, הוביל את שאכר עד לקצה, והאחרון - בדומה לאל-אסיר - ראה בסכסוך העדתי בסוריה בין המשטר העלווי של אסד לבין המורדים הסונים מקור השראה לעמדותיו הקיצוניות. בעוד ששאכר מצא אצל אל-אסיר את שלוותו הפנימית, אל-אסיר במקביל ניצל בחכמה את הפרסום של שאכר ומשך את אור הזרקורים אליו באמצעותו. עבור הלבנונים - סונים, שיעים או עלווים - השינוי שהתחולל אצל כוכב הזמר הוא פשוט בלתי נתפש.