"מיחזור מים בכל בית חדש יחסוך מיליארדים"
"הקואליציה למיחזור מים אפורים" מקדמת הצעת חוק שתאפשר להקים מערכת מיחזור בבתים חדשים, מהלך שעשוי לחסוך לצרכנים עשרות שקלים בחודש - אך לטענתה משרד הבריאות בולם אותה. המשרד בתגובה: "אין התנגדות עקרונית"
התקנה של מערכת למיחזור מים אפורים – אלה הזורמים לביוב מהמקלחת וממכונת הכביסה אחרי השימוש – יכולה לחסוך למשק בית כ-30% מחשבון המים. אולם, לטענת "הקואליציה למיחזור מים אפורים", משרד הבריאות מסרב לתת אור ירוק להצעת חוק שנועדה לאפשר התקנה של מערכת כזאת בבתים חדשים בטענה של חשש לבריאות הציבור.
לכל הכתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות
היום (ג') נפגשה "הקואליציה למיחזור מים אפורים", לצד נציגי ארגונים סביבתיים, עם שרת הבריאות יעל גרמן בתקווה לגרום לה לשנות את דעתה ולהכריע בעד הצעת החוק. במקביל, פתחו בארגון בקמפיין פרסומי שנועד להעלות את המודעות הציבורית לסוגייה.
לפי "הקואליציה למיחזור מים אפורים", המים האפורים הממוחזרים יכולים לשמש הן להדחת אסלות והן להשקיית גינות. לדבריהם, "מיחזור מים אפורים יחסוך לציבור צרכני המים בישראל כ-30% ויותר מחשבון המים (מאות שקלים בשנה, כ-84 שקלים בחודש) וכ-14 מיליארד שקלים למדינה עד 2050".
בארגון מבקשים לחייב התקנה של מערכת כזאת בבתים חדשים ובבניינים שעוברים תמ"א 38. בבתים אלה תוקם מערכת שאליה יועברו המים האפורים לאחר השימוש באמצעות צנרת נפרדת, ולאחר מכן יהיה ניתן להשתמש בהם שוב להדחת אסלות או להשקיה.
אז כמה זה עולה?
לדברי ליאור שמואלי, מייסד פירמת הייעוץ הכלכלי-סביבתי EcoFinance אשר מייעצת לארגון, התקנת מערכת מיחזור בבניין בן 24 דירות תעלה בסביבות 140 אלף שקל. למחיר זה יש להוסיף הוצאות אחזקה של כ-4,000 שקלים בשנה.
עם זאת, לדברי שמואלי עדיין מדובר במערכת שתחסוך לציבור כסף רב. "בן אדם צורך בממוצע 4.1 קוב מים לחודש", הוא מסביר, "עם המים האפורים אפשר לחסוך 30 אחוז, שזה שווה ערך לקוב וחצי בחודש. אני אני מכפיל בתעריף המים, שהוא כמעט 15 שקל לקוב, אני מגיע לחיסכון של 20 שקל לבן אדם בחודש. תכפיל בארבעה בני משפחה וב-24 דירות ואתה מגיע לסכומים מאוד גבוהים".
"קידום מיחזור נאות וראוי של מים אפורים יכול להועיל הן למדינה והן לאנשים פרטיים", אומר פרופסור ערן פרידלר, חבר ביחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות בטכניון וממייסדי "הקואליציה למיחזור מים אפורים". לדבריו, במדינות מפותחות אחרות בהן ארה"ב, אוסטרליה וגרמניה, "לא רק שזה מותר – הממשל גם מעודד את זה, אם בחקיקה ואם בהקלות מס וכהנה וכהנה".
פרופ' פרידלר מודה כי החששות של משרד הבריאות אינן חסרות כל שחר, "אבל הם לוקחים את זה לקיצוניות מאוד מאוד גדולה. הניסיון המצטבר שלנו מלמד שאפשר, באמצעים יחסית פשוטים, להבטיח את שלומו של הציבור".
דו"ח של מכון המחקר של הכנסת משנת 2007 קבע כי "לנוכח עלויות התשתית, התחזוקה והרגולציה, ייתכן שהשימוש במים אפורים יהיה יקר מן השימוש במים שפירים". אולם לדברי פרופ' פרידלר, "מחיר המים הולך ועולה - ולכן זה ייעשה יותר כדאי. כשיהיו הרבה מערכות, העלות של כל מערכת תהיה יותר נמוכה".
ח"כ דב חנין, שהזמין את אותו מחקר של הכנסת, קרא למשרד הבריאות למצוא פתרונות טכניים שיגנו גם על בריאות הציבור וגם יאפשרו למחזר מים אפורים. "האפשרות לחיסכון מאוד משמעותית", הסביר, "ההתנגדות של משרד הבריאות, יש בה דברים שצריכים לעורר אותנו למחשבה, אבל יש לזה פתרונות".
משרד הבריאות: תומכים בהסדרת הנושא
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "למשרד הבריאות אין התנגדות עקרונית נגד השימוש
במים אפורים. מים אפורים הם מים המכילים כמות גדולה של מיקרואורגניזמים גורמי מחלות ויש להתייחס אליהם בהתאם. שימוש לא מבוקר במים אפורים שאינם מטופלים ומסולקים בדרך סניטרית נאותה עלול לפגוע בבריאות הציבור".
"אנו מאפשרים מיחזור מים אפורים להשקיה והדחת אסלות בעסקים ומוסדות בהם יש אפשרות לטפל במים האפורים ולהשתמש בהם בצורה שאינה מסכנת את הבריאות ושניתן לפקח עליהם", נמסר מהמשרד, "עד כה המשרד אישר לאחר בדיקה מספר מתקנים של מים אפורים ברחבי הארץ, ותומך בהסדרה חוקית של הנושא".
בעניין הצעת החוק שיוזמת "הקואליציה למיחזור מים אפורים", נמסר מהמשרד כי "תמ"א 38 דנה בחיזוק מבנים. משרד הבריאות לא התבקש עד היום להביע עמדה בנושא מים אפורים במסגרת תמ"א 38 ולא מוכרת לנו בקשה להכליל את המים האפורים במסגרת תוכנית זו".
"במידה ותעלה בקשה, נבחן אותה ונביע את עמדתנו", נמסר, "ככלל, עמדת משרד הבריאות היא שניתן לעשות שימוש במים אפורים רק במבנים בהם קיים מנגנון טיפול ופיקוח השומר על בריאות הציבור".
לפנייה לכתב/ת 
