לומדת חינוך מיוחד וחולמת על קליניקה משלה. סטודנטית בשבוע

רותם מאוטנר, 23 וחצי, לומדת חינוך מיוחד והוראת ספרות במכללת סמינר הקיבוצים

מגורים: בתל-אביב עם החבר, אותו הכרתי בשנה א' בסמינר. כן, שנינו הולכים להיות מורים. במקור אני מראשון-לציון.

עוד במדור סטודנט בשבוע :

• עלה מבוסטון, לומד הנדסה ומגשים את החזון הציוני
• מחנכת יסודי וחולמת לנהל בי"ס. סטודנטית בשבוע
• תואר בתנ"ך והרבה תרומה לקהילה. הכירו את רחלי
  

רותם מאוטנר

למה בחרתי ללמוד חינוך מיוחד והוראת ספרות: אהבה אינסופית לעבודה עם אנשים. היכולת לגעת בקשת כל כך רחבה של מקרים. מצאתי את עצמי עובדת בתחום כבר בתיכון, כשהעברתי שיעורים פרטיים לילדים שסבלו מהפרעות קשב וריכוז. התגייסתי בצבא להיות מש"קית הו"ד (חיילים מאוכלוסיות מיוחדות - א.ב) ועבדתי מספר שנים באגודת אקי"ם. הסיפוק והתמורה גדולים יותר מכל מקצוע אחר.

הדבר שאני הכי נהנית ממנו בלימודים: המקום. הסמינר קטן, דשא והרבה חתולים. גם ההתנסויות המעשיות משמעותיות והאנשים, הטיפוסים. יש משהו מיוחד במוסד אקדמאי בו כולם הולכים לעסוק בתחום של הוראה, טיפול או יצירה.

מה הייתי משנה במוסד האקדמי שלי: מקצרת את ימי הלימודים. אני יודעת שזה אולי לא ריאלי, ובכל זאת, ללמוד 12 שעות ביום משאיר אותך נטול מוטיבציה הרבה מאוד פעמים. הייתי מורידה את המחירים בקפיטריה. כבר ניסו לעורר מחאות שונות, ועדיין, ההוצאות שוחקות.

הקושי בלימודים: במפגש עם אוכלוסיות מהחינוך המיוחד יש מגוון רחב של מקרים. לפעמים אני נתקלת במקרים שנשארים בלב גם אחרי הפרידה מהילדים. החוויות נכנסות לחלומות. עם כל כך הרבה דיבורים על מקרים חריגים וכואבים, נוטים לשכוח שמרבית הילדים נולדים בסדר.

מה אני אוכלת בהפסקה: כשגרתי אצל ההורים הייתי מביאה ממולאים של אמא כל יום. אנשים השתגעו לראות עד כמה אני מתענגת על פלפל ואורז. מאז שעברתי דירה - תפוחים, יוגורטים, פסטות מאולתרות. לפעמים כשבא לי להוציא קצת כסף, מרשה לעצמי להתפרע על כריך מהקפיטריה, קפה או קולה.

הטבה שהייתי רוצה לקבל מהממשלה: יש מדינות בהם משלמים לך כדי ללמוד וכאן סטודנט נאחז בשיניים כדי שיוכל להמשיך ולחיות כמו בן אדם בזמן תואר עמוס וגדוש הוצאות פיננסיות. אין ספק שהקלות בחשבונות, שכירות, הוצאות. תל-אביב יוצאת מפרופורציה, ונמאס כבר לשמוע שאין ברירה.

קורס אהוב: לקויות למידה בראי האומנות; קורס ייחודי לסטודנטים הסובלים מלקויות למידה בסמינר ומשלב בו את אחת האהבות הגדולות שלי, יצירה.

קורס שנוא: סטטיסטיקה או שיטות מחקר. חשבתי שסיימתי עם השטות הזו בתיכון.

מרצה אהוב: ד"ר מנדה לוי עודד. בתור מישהי שלא רק אוהבת אלא גם חיה ונושמת כתיבה, עודד הוא מוזה מהלכת. מה גם שהליברליות שלו כמרצה אקדמאי נותנת לי את החופש ללמוד והרצון לחקור בעצמי.

אם לא הייתי לומדת חינוך מיוחד והוראת ספרות הייתי לומדת: כתיבה או תרפיה כלשהי.

עבודה: כבר שנה שאני מטפלת באיתמר, נסיך בלונדיני ומתוק בן שנתיים וחצי בתדירות יום-יומית. חוץ מזה עוד כמה בייביסיטרים מהצד ושיעורים פרטיים.

פעילות מעבר ללימודים: לפני ובתחילת התואר הייתי מתנדבת באדיקות, בכל עמותה או פעילות שרק אפשר. זה אחד הדברים שהכי חסרים לי מאז שהתחלתי את הלימודים ואת המרדף אחרי הזמן.

בחופשה בין הסמסטרים: מרשה לעצמי להתעורר מאוחר, זה החופש הכי גדול בשבילי.

נסיעות אחרונות לחו"ל: לא היו הרבה כאלו, לצערי. בכל שנה אני נוסעת עם המשפחה לקפריסין מאז שהייתי קטנה, בקיץ. יש לנו מלון קבוע, מסעדות קבועות וחברים קבועים. אנחנו מחכים לזה כל השנה ומוותרים על גיוון כי זה הכיף הכי גדול שלנו...

תכניות לעתיד: לפתוח קליניקה משלי ולהוציא ספר אחד לפחות.

סטודנטים, רוצים להשתתף במדור? שלחו לנו פסקה על עצמכם ותמונה ל-

one.student.per.week@gmail.com . באמצעות מייל זה ניתן גם לפנות לסטודנטים המופיעים במדור