דו"ח: מהם הפירות הכי מרוססים בישראל?

חשבתם להתרענן עם קערת פירות צוננים בשיא הקיץ? חשבו שוב לפני שתיקחו ענבים או דובדבן, או לפחות שטפו אותם היטב. נתונים מיוחדים של משרד הבריאות חושפים מהם הפירות הכי מרוססים, היכן יש חריגה מתקן הריסוס ובאילו ערים משווקים את הפירות עם החריגות הכי גדולות.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

עוד חדשות בריאות:

• מחקר ענק: למרות מה שעברו, ניצולי שואה חיים יותר
• עבודת יד: מה עשו ברמב"ם כשרצו לגייס תורמי זרע
• אוכלת כל 3 שעות. רינה השילה 60 ק"ג מגופה
  

הנתונים, שהועברו לעמותת "אדם, טבע ודין‭,"‬ מגלים שחלק מהפירות שלנו מרוססים בחומרים אסורים, אחרים מרוססים מעבר למותר, ובאופן כללי בפירות הקיץ שלנו יש הרבה חומרי הדברה. בשנתיים האחרונות הפירות שבהם התגלו הכי הרבה חריגות בחומרי הדברה הם דובדבנים ותאנים, כשאחריהם מכבים ברשימה אגס, אפרסק ומשמש.

ענבים הם הפרי שבו נמצאו הכי הרבה שרידי חומרי הדברה – אף שכמעט ללא חריגות, ותושבי אזור אשקלון ודאי לא ישמחו לשמוע שאצלם התגלו באופן יחסי הכי הרבה פירות שבהם חריגות בחומרי הדברה.‬

מעבר לנתונים על פירות הקיץ, מהנתונים עולה שישנה חריגה בחומרי הדברה בשישית מכלל הבדיקות שבוצעו בפירות וירקות – כלומר, סטטיסטית אחד מכל שישה פירות או ירקות שהכנסתם לפה הכיל יותר מדי חומרי הדברה.

התקן - והחריגות. מקור: ידיעות אחרונות

השפעות בריאותיות שליליות

חומרי ההדברה הם חומרים כימיים שמיועדים לחסל מזיקים שפוגעים בפירות ובצמחים שעליהם הם גדלים – וכך להגדיל את היבול ולמקסם את התועלת הכלכלית שיכולים החקלאים להפיק מהשטחים ומהגידולים שעליהם הם טורחים. גם כאשר הפירות והירקות עומדים בתקן שקבע האדם, מדובר בסופו של דבר בספיגת חומרים כימיים מצטברת שגם היא כשלעצמה עלולה להיות בעייתית.

"התקן אינו חזות הכל‭,"‬ אומרת שרית כספי־אורון מ"אדם, טבע ודין" שערכה את הדו"ח. "גם כשאין חריגה מהתקן, שאריות של חומרים בפירות ובירקות גורמות לחשיפה מתמשכת שיכולה במקרים מסוימים להיות מלווה בהשפעות בריאותיות שליליות.

"התקן מבוסס על חשיפה לכל כימיקל בנפרד, בלי להתחשב בעובדה שכשאנחנו צורכים מזון אנחנו נחשפים לתערובת של כימיקלים שעלולה להגביר את ההשפעה הבריאותית‭."‬

מהנתונים עולה ש־‭90%‬ מהענבים שנבדקו הכילו שרידים של חומרי הדברה, אך רק ב־‭2%‬ מהמקרים היו חריגות בתקן. ‭75%‬ מהאגסים ומהאפרסקים, ו־‭68%‬ מהמשמשים ומהנקטרינות הכילו אף הם שרידי חומרי הדברה. ב־‭21%‬ מהדובדבנים שנבדקו נמצאו חריגות בחומרי הדברה, וגם ב־‭20%‬ מהתאנים וב־‭17%‬ מהאגסים, מהאפרסקים ומהמשמשים.

כספי־אורון אומרת: "אם לא די בכך, מתוצאות הבדיקות ניתן לראות גם כי נמצאו חומרי הדברה שאסורים לשימוש על פירות ספציפיים. כך לדוגמה במשמש נמצא זרחן אורגני האסור לשימוש בפרי זה, וכן נמצאו חומרי הדברה שאסורים לשימוש באגס, באפרסק, במנגו, בנקטרינה, בדובדבן וברימון‭."‬ במשרד הבריאות אומנם לא סיפקו לעמותה מידע באילו חנות או שוק בוצעו

הבדיקות שבהן נמצאו חריגות, אך הנתונים מאפשרים לראות באיזה אזור בארץ הן נעשו.‬

לא מציגים נתונים בשקיפות

ב"אדם, טבע ודין" אומרים שהפעולות שננקטות נגד חקלאים שבתוצרת שלהם התגלתה חריגה כוללים בין היתר החזרה של מוצרים או השמדתם במקרים שבהם יש סכנה בריאותית מיידית, פרסום אזהרות, העברת מידע למשרד החקלאות ומשלוח מכתבי אזהרה. משרד החקלאות מצידו פותח בהליכים רק בחמישית מהמקרים ובשנת ‭,2010‬ למשל, לא בוצע אפילו הליך אכיפה אחד.

גם משרד הבריאות וגם משרד החקלאות אינם מציגים את הנתונים באופן שקוף ומלא לציבור – לא לגבי מיקום הבדיקות החריגות ולא לגבי החקלאים שאצלם נמצאו חריגות.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם, טבע ודין‭,"‬ אמר: "על משרדי הבריאות, החקלאות והגנת הסביבה לפעול בדחיפות כדי להפחית את החשיפה לכימיקלים במזון בכלל ובפירות ובירקות בפרט‭."‬

ממשרד החקלאות נמסר: "מדי שנה מפרסם המשרד נתונים על שיעור החריגות בחומרי הדברה. למשרד אין סמכות לפרסם את שמות החקלאים החורגים. עם זאת, המשרד פעל לשנות את החוק כדי לאפשר את פרסום שמותיהם‭."‬

ממשרד הבריאות נמסר: "העברת שמות של המקומות בהם התגלתה חריגה מחויב על פי חוק חופש המידע בהסכמת המשווק או המגדל. במקרים שבהם מדובר בחשש לפגיעה בבריאות, מפרסם המשרד אזהרה במקביל למניעת השיווק". ‬

מפת הריסוס

איפה נמצאו החריגות הגבוהות ביותר?

כך תיזהרו מפירות ומירקות מרוססים

• שטפו ושפשפו היטב את הפרי במים ובסבון.
  

• השרו כמה דקות ירקות עליים בקערה עם מים וסבון.
  

• עדיף לקנות תוצרים אורגניים במקרה של פירות וירקות הידועים כמרוססים.
  

• אם אין אפשרות – קלפו פירות וירקות הידועים כמרוססים.
  

באדיבות נירית ספקטור, נטורופתית במרכז הרפואי אסף הרופא. נתונים: ירון קלנר