הסב נפטר, איסתא סירבה לבטל את הטיול
משפחה שהזמינה חופשה בשווי 25 אלף שקל, ביקשה לבטלה יומיים לפני הטיסה בעקבות מותו הפתאומי של הסב. איסתא סירבה, וביהמ"ש קבע שתשלם פיצוי
בספטמבר 2012 ביצע לקוח הזמנה טלפונית של חופשה משפחתית בת שלושה לילות בברצלונה, עבורו ועבור אשתו וחמשת ילדיהם. אלא שלמרבה הצער יומיים לפני מועד הנסיעה המתוכנן, התדרדר באופן חמור מצבו הבריאותי של אביו והוא נפטר עוד באותו היום.
מתוקף הנסיבות הטראגיות, שוחח הלקוח עם נציג של חברת איסתא וביקש לבטל את החופשה ולדחותה למועד אחר. בקשתו נדחתה, כיוון שלטענת החברה העסקה היא מסוג "עסקה בדמי ביטול מלאים".
בתביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה, טען הלקוח כי פניותיו לחברת הנסיעות נענו באופן ענייני רק כשלושה שבועות לאחר האירוע, וגם אז קיבל את אותה תשובה: הוא אינו זכאי להחזר כספי, מכיוון שעסקה זו כרוכה בדמי ביטול מלאים. יצוין כי החברה כבר חייבה את הלקוח במלוא סכום העסקה, הגם שזו לא יצאה אל הפועל.
שבעה במקום חופשה
התובע ביקש לפצותו בסכום של 32,700 שקל עבור העסקה, ועבור עוגמת הנפש שנגרמה לו בעקבות יחסה של החברה. לחילופין, ביקש לקבל חופשה משפחתית זהה. הוא ביקש מבית המשפט גם להבהיר לחברה גדולה כמו איסתא, שמוות פתאומי של אדם קרוב כמו אב וסב המשפחה, לא מאפשר שום אפשרות אחרת מלבד לבטל ולדחות את החופשה ולשבת שבעה.
איסתא טענה כי תפקידה הוא לתווך בין הנוסעים לסיטונאי התיירות השונים, ולהעביר את התמורה הכספית עבור ההזמנה לספק הרלוונטי, בניכוי עמלת סוכן. לדבריה, מלוא סכום ההזמנה כבר הועבר לספקים השונים ואין בידה להחזירו לתובע, מה גם שמדובר במקרה "ביטוחי" - כזה שאינו בתחום אחריותה ולא ניתן לצפייה מראש.
עוד טענה כי במעמד ההזמנה הוצע לתובע - הן בעל-פה והן בכתב - לרכוש דרכה פוליסת ביטוח רפואי לחו"ל, המכסה גם מקרים של ביטול פתאומי עקב נסיבות כגון מות קרוב משפחה. אך התובע בחר לא לקנות את הפוליסה. התובע היה גם מודע לתנאי ההזמנה כפי שהופיעו בטופס ההזמנה.
מתוך התחשבות בנסיבות המצערות בגינן בוטלה החופשה, איסתא ציינה בכתב ההגנה כי הוצע לתובע לבחור באחת משתי חלופות: טיסה זהה לזו שהוזמנה על בסיס מקום פנוי, או החזר כספי בסך של 5,477 שקל, הכולל את כל העמלות של הנתבעת מכל הספקים. התובע סירב להצעות אלו.
חברת הנסיעות לא רק מתווכת
השופטת רקפת סגל-מוהר דחתה את טענת איסתא, לפיה היא רק מתווכת בין הלקוח לספקים. לדבריה טיעון זה אינו משכנע, שכן התובע התקשר עמה כסוכנות נסיעות הדואגת לכל צרכי נסיעתו. אם הנתבעת לא הגישה הודעת צד ג' כנגד הספקים השונים - אין לה על מי להלין אלא על עצמה, קבעה.
השופטת ציינה כי בעצם חתימת התובע על טופס ההזמנה - לפיו לא יוכל לבצע שינויים ובמקרה של ביטול יחויב בדמי ביטול מלאים - יש בכדי להעיד כי אכן התכוון לצאת לחופשה וכי אפשרות של ביטול העסקה כלל לא עלתה על דעתו. לו היה לוקח בחשבון אפשרות כזאת, בוודאי היה נענה להצעה לרכוש את פוליסת הביטוח שהוצעה.
מדיניות בלתי ראויה
"מדיניות, השוללת מהלקוח את זכותו לקבל חזרה את כספו במקרה של ביטול פתאומי והכרחי של העסקה, כשלא עומדת בפניו ברירה אחרת, היא מדיניות בלתי ראויה", פסקה השופטת. בנסיבות כאלה, כאשר החוזה הוא אחיד, יכולה התניה מסוג זה להיחשב כ"תנאי מקפח", שניתן לבטלו או לפחות לשנותו.
על כן ההתניה לפיה ביטול העסקה יחויב בדמי ביטול מלאים, הפכה את קיומו של החוזה בין הצדדים לבלתי אפשרי מבחינת התובע ומשפחתו, ומשכך אין התניה זו ראויה.
עם זאת, השופטת לקחה בחשבון את ניסיונותיה של איסתא לפצותו. לכן החליטה שאין הצדקה לשלול ממנה את מלוא העמלה המגיעה לה בגין העסקה. וכך החברה חויבה לשלם לתובע 18 אלף שקל וכן הוצאות משפט בסך 500 שקל.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
