שתף קטע נבחר

 

אם שכולה עתרה: פתחו את הקבר וזהו את בני

המדינה טוענת כי רב"ט ציון טייב נפל בקרבות על החרמון במהלך מלחמת יום כיפור, אך משפחתו סירבה להכיר בכך ועתרה לבג"ץ: "האי ודאות פוגעת קשות במהלך התקין של חיינו"

משפחתו של רב"ט ציון טייב, שהוכרז כחלל צה"ל לאחר שנפל במהלך מלחמת יום כיפור, עתרה היום (ג') לבג"ץ בדרישה לפתוח את קברו בהר הרצל, "שבו לפי הנטען מונחת גופתו", כהגדרתה. בני המשפחה השכולה מבקשים לבצע בדיקת DNA שתוודא שאכן מדובר בגופתו של טייב, לאחר שנים רבות שבהן נאבקו בגרסת הרשויות.

 

עוד בערוץ החדשות של ynet:

סוף לשנים של נתק: המשא ומתן נפתח מחדש

לראשונה: מדענים עצרו אור למשך דקה

 

 

טייב התגייס לצה"ל במאי 1973 ושירת בפלוגת קשר בחטיבה המרחבית נפח. הוא סופח ככל הנראה למוצב החרמון כמה ימים לפני פרוץ המלחמה, ואז נותק הקשר שלו עם משפחתו. לטענת המדינה הוא נפל בקרבות ולאחר שגופתו התגלתה בקבר אחים בחרמון, היא זוהתה והועברה לקבר אחים בנהריה ובמהלך השנים הובאה לקבורה בירושלים. המשפחה טענה מנגד כי לאורך השנים לא קיבלה "עדות או ראיה ודאיות ומספקות בדבר גורלו". אביו סירב לקבל את הטענה כי בנו נהרג, ושנתיים לאחר המלחמה שם קץ לחייו. אמו בת ה-86 "ממתינה בציפייה לחזרת בנה", לשון העתירה.

 

הבדלי גרסאות

על פי גרסת המדינה הרשמית, נקבר החייל לאחר שזוהה באמצעות טביעת אצבע שנלקחה ממנו טרם מותו על ידי המשטרה. גרסה זו נתמכת בעדותו של חייל אחר ששהה באזור הקרבות.

 

מנגד, טוענים האם וארבעת ילדיה, באמצעות עורכי הדין שלמה צפורי ושלמה רכבי, כי גרסה זו "מלאה חורים", וכי טייב נפל, ככל הנראה, בשבי הסורי. לדבריהם, הוא הופיע בתמונות שהגיעו לידי צה"ל מהשבי וצולמו בנובמבר 1973, אך חזרת השבויים מסוריה בתום הקרבות הותירה אותם מאוכזבים. לגרסת המדינה, הוכח כי האדם שאותו זיהתה המשפחה בתמונה הוא חייל אחר.

 

בנוסף, טענו בני המשפחה כי קצין סורי שנפל בשבי ישראל, והיה זה שהוביל את חוקריו לקבר האחים בחרמון, בו לכאורה נמצא טייב, לא נקב בשמו של טייב - בניגוד לכך שנקב בשמותיהם של כל יתר הנקברים האחרים. מתצהיר שלקחה המשפחה בשנים האחרונות מהחייל שעליו מתבססת הגרסה הרשמית, עולה כי הוא אינו מכיר את בנם כלל והוא אף מתנער מתצהיר המדינה מימי המלחמה, המייחס לו זיהוי של טייב. לגבי טביעת האצבעות שנלקחה, לכאורה, אמרו כי לא קיים תיעוד לכך. תחקיר הענף לאיתור נעדרים שנערך בשנות האלפיים בעקבות פניות המשפחה קבע כי טביעת האצבע נלקחה מטייב כשהיה בגיל 10, והיוותה את הגורם הכמעט בלעדי בזיהויו. המשפחה טוענת כי לא ייתכן שנלקחה ממנו טביעה בגיל כזה.

 

במהלך השנים נפגשה אם המשפחה עם גורמים רבים, אך לא קיבלה לטענתה מענה הולם, כך גם נדחתה בקשתה ממשרד הביטחון ומהיועץ המשפטי לממשלה לקבל אישור לפתיחת הקבר. על פי העתירה, היא מסרבת לקבל את הקביעה כי מדובר בקבר בנה, לא ביקרה בו מעולם ולא עשתה שימוש בכספי התגמולים שלהם היא זכאית. "יש למשפחה זכות לקבל ממצאים שיאפשרו זיהוי סופי ויסירו אחת ולתמיד את האי ודאות שפוגעת קשות במהלך התקין של חייה", נכתב בעתירה הדורשת לפתוח את קבר הבן לשם בדיקת DNA.

 

Read this article in English

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים