מקורות הכנסה למדינה - לא על חשבון הפנסיה
החלטת ועדת העבודה והרווחה בכנסת להוציא את מיסוי החיסכון הפנסיוני מחוק ההסדרים, היא החלטה אמיצה. אם לא היה כך, היינו עומדים בפני שינוי מערכתי בתחום החיסכון ארוך הטווח - לרעת החוסכים
שינוי מודל ההטבות הפנסיוניות, אשר היה אמור לעבור במסגרת חוק ההסדרים החדש, עמד לשנות סדרי עולם בכל הקשור לעתיד הפנסיוני של רוב תושבי מדינת ישראל. השינוי הזה לא עבר, וטוב שכך.
בבואנו לבחון את השינוי, נכון להביט לאחור על מגמת החקיקה - תפיסת משרד המפקח על הביטוח והרגולציה: מדינת ישראל הציבה כיעד אסטרטגי את הגדלת החיסכון לגיל פרישה, את החינוך הפיננסי והפנסיוני של תושביה. מדינת ישראל מתמודדת עם עלייה חדה בתוחלת החיים, אשר משמעותה היא שנזדקק ליותר כסף בגיל הפרישה.
בנוסף, מתמודדת המדינה עם "שיעור תחלופה" (היחס בין ההכנסה החודשית בתקופת העבודה לפנסיה החודשית לאחר הפרישה) אשר נושק ל-50% מלמטה. כמו כן, מדינת ישראל מתמודדת עם אוכלוסיות עובדים גדולות, שהפרשי השכר בין השכר הפנסיוני לשכר האמיתי הוא למעלה מ-40%, המשמעות היא שעל 40% מהשכר ברוטו לא מופרשים תנאים סוציאליים.
יצירת המשכיות סבירה בחייה של המשפחה
מתוך דאגה למבוטחים וליכולות חברות הביטוח לעמוד בהבטחותיהן בגיל הפרישה, ביטלה מדינת ישראל ביטלה לפני 7 חודשים את מקדם ההמרה המובטח בפוליסות המנהלים. יש לזכור כי, במדינת ישראל כ-150,000 עמיתים פעילים בקרנות הפנסיה הוותיקות בהן הפנסיה נקבעת לפי ממוצעי השכר וקיטום עלול לגרום לפגיעה בפנסיה לכל החיים.
בהפקדה לתנאים סוציאליים אנו נותנים מענה ל-3 סיכונים מרכזיים: מוות , נכות ופרישה. תפקיד התנאים הסוציאליים הינו לתת הגנה כלכלית לעובד ומשפחתו עבור כל אחד מהסיכונים מענה לסיכון פטירה בטרם עת ומתן אפשרות למשפחה להמשיך להתקיים בכבוד גם לאחר קרות המקרה.
מענה לסיכון במקרה אבדן כשר עבודה ויצירת המשכיות סבירה עד כמה שניתן באורח חייה של המשפחה. מענה לסיכון של פרישה ומתן אפשרות לעובד ומשפחתו לחיות בכבוד תוך שמירה יחסית על רמת החיים אשר הייתה מקובלת בתקופת העבודה. שינויי החקיקה בשנים האחרונות ובהם: תיקון 3 ,פנסיה חובה וקצבה פטורה הובילו מגמה נכונה של הערכות לפרישה כאשר הרעיון המרכזי הינו הגדלת החיסכון לגיל פרישה.
אילו היה מאושר שינוי מודל הטבות המס, הרי שבעת ההפקדה היו בפני העובד 2 אפשרויות בחירה :
1. הפקדה לפנסיה מעל תקרת השכר המוצעת במודל תוך תשלום מס על השכר העודף. הדבר יאפשר שמירה על החיסכון לגיל פרישה, אך היה גורם להפחתה מיידית בנטו של העובד בגובה המס
2. קיטום השכר עד לתקרת ההפקדה שהוצעה במודל ומשיכת יתרת כספי התגמולים בשכר ברוטו. הדבר היה מאפשר הגדלת הנטו שמן הסתם היה מופנה לצריכה מידית ובראיה ארוכת טווח פוגע בפנסיה של העובד ובאופן ישיר ירידה ברמת החיים לאחר הפנסיה של התא המשפחתי.
שתי אפשרויות אלו נוגדות את קו המחשבה שהוביל האוצר עד כה להערכות נכונה לפרישה. לא פעם אנו, כמנהלי הסדרים פנסיוניים, נתקלים בחיי היום בפעולות הנוגדות את אותו קו שמנסה להנהיג האוצר. די להזכיר את פדיון כספי פיצויים בעת עזיבת עבודה, מתן אפשרות לנטילת הלוואות על חשבון כספי הפנסיה ומשיכת כספי תגמולים בתקופות ללא תעסוקה.
ברור לנו כי הפגיעה בהטבות המס של הפקדות הפנסיה עלה מתוך הצורך למצוא מקורות מידיים לצורך כיסוי הבור בגרעון של מדינתנו היקרה , אך יחד עם זאת , פתרון מהיר שהוצע היה יכול להוות בעיה עתידית לשנים רבות כך שהחלופה אינה נכונה, וטוב שועדת העבודה השכילה לפצל אותה.
הכותב הוא חבר בפורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים
לפנייה לכתב/ת 
