כמעט אמא לכל דבר

הגעתי לכפר "נרדים" בשנת 2007 די מבוהלת, מעולם לא עבדתי עם נוער והבן היחיד שלי כבר גדול ומתגורר בחו"ל, אך הרצון לתת מעצמי גבר על הכל. הגעתי לנרדים אחרי שיחה עם בורא עולם ממיטת חוליי, הבטחתי לו שאם אני אמשיך לחיות ואם קמה מהמיטה הזו אני הולכת לעשות עבודת קודש ולתת מעצמי למען אנשים אחרים, לא סתם לשבת במשרד.

כפר "נרדים", בו אני משמשת כאם בית כבר 6 שנים הוא כפר ילדים מקסים ופסטורלי השוכן בלב העיר הדרומית ערד. הכפר הוא אחד משני הכפרים שמפעילה אגודת כפרי הילדים SOS בישראל, והוא משמש בית חם ואוהב עבור ילדים שהוצאו מביתם על ידי רשויות הרווחה ו/או המשפט בשל סיבות שונות.

הכפר מתנהל כמשפחה אחת גדולה, 13 אימהות מגדלות לתפארת ילדים מקסימים, אנחנו מתייעצות אחת עם השנייה, שואלות ופותרות בעיות ביחד וכולנו רתומות לאותה משימה לאהוב בראש ובראשונה, לחנך, לפנק, לתת לילדים תחושה אמיתית של כמעט אמא לכל דבר.

ההתחלה שלי בכפר הייתה מאוד קשה, בכיתי המון והיה לי מאד קשה לקבל את העובדה שילדים כאלו קטנים ומקסימים נשארים ללא הורים או ללא עורף משפחתי תומך שדואג להם לצרכיהם ואף לא לבסיסיים ביותר.

קיבלתי משפחתון עם 8 ילדים בגילאים שונים שמתנהלים כמו אחים, רבים כמו אחים, משחקים כמו אחים אבל כל אחד מהם מגיע עם מטען כבד מאד שהוא קשה מנשוא עבור בוגר ובטח ובטח עבור ילד.

מהרגע הראשון בכפר הבנתי שאסור לי לרחם עליהם ולתת להם לשקוע ברחמים עצמיים, אלא שעליי להתחזק ולחזק אותם ומעל לכל עלי לאהוב, לחבק ולפנק אותם ולתת מעצמי עד הסוף.

הם רק נולדו בצד הלא נכון של החיים

הילדים שגדלים אצלנו, בטווח הגילאים שבין 4-18 , הם ילדים רגילים לכל דבר, הם רק נולדו בצד הלא נכון של החיים. אנחנו האימהות נמצאות איתם 24 שעות ביממה ומעניקות לילדים את כל מה שדרוש להם קניית בגדים ונעליים, רופאים, אסיפות הורים, הכנת אוכל וסנדוויצ’ים לבי"ס. כל מה שהורה נורמטיבי עושה אנחנו עושות גם.

אנחנו האימהות נמצאות איתם 24 שעות ביממה

סביבנו יש תמיכה של צוות גדול הכולל את מנהל הכפר, העובדים הסוציאליים הרכזים הפדגוגים והמתנדבים הרבים שמסייעים לילדים ונותנים להם תמיכה מבחינה נפשית ופיזית.

סדר היום שלי הוא די קבוע, השכמה לכל הילדים ארוחת בוקר משותפת ויציאה לבתי ספר עם נשיקה וחיבוק לכל ילד, ואז מתחיל בעצם היום שלי.

קניות, בישולים, כביסות, ישיבות בכפר, ישיבות בבתי ספר וכו'. הילדים שלי אוהבים את כל

המאכלים שאני מכינה, הם גם עושים בערב הזמנות מה בא להם לאכול מחר, ואני בכיף והנאה מכינה מה שבא להם.

הילדים מעניקים לי המון אהבה, מציירים לי ציורים וכותבים מכתבים בערב, בכדי שבבוקר כשאכנס למטבח, אראה אותם ואתרגש. האהבה שהם מעניקים לי ואני להם זה הדבר הכי חזק שאני מכירה.

היום, אחרי 6 שנים בכפר, הכפר הוא הבית שלי ולכל מקום שאני הולכת אני לוקחת איתי את הילדים. אני אוהבת אותם, דואגת להם וקשורה אליהם כאילו היו שלי.

• אגודת כפרי הילדים הישראלית SOS מעניקה בית חם ואוהב לכ-250 ילדים אשר הוצאו מביתם על ידי רשויות הרווחה ו/ או המשפט מסיבות שונות. האגודה מפעילה שני כפרי ילדים בישראל, "נרדים" הערד ו"מגדים" במגדל העמק. משרד הרווחה מממן קרוב ל 70% מפעילות הכפרים הפועלים במתכונת ייחודית בה הילדים מתגוררים במשפחתונים כאשר בכל משפחתון ישנה אם בית המשמשת עבור הילדים "כאמא" לכל דבר ו- 8 ילדים בגילאים שונים המתגוררים כאחים. אם הבית גרה עם הילדים 24 שעות ביממה בבתים שעוצבו על ידה ועל ידי הילדים. היא קונה איתם בגדים בקניון, עוזרת להם בשיעורי הבית, הולכת לאסיפות הורים ומרגיעה אותם בלילה כשקשה או עצוב. לתמיכה או התנדבות לחצו כאן.