עם שותפים או לבד: 3 שלבים לפתיחת עסק

יש לכם רעיון, התייעצתם עם חברים ומכרים ואפילו מצאתם שותפים להקמתו. לאחר שבחנו מה השלבים הראשונים בהוצאת מיזמים לפועל, אילו גופים יכולים לספק סיוע בדרך וכיצד ניתן לשמור על הרעיון מפני גניבה - הפעם נבדוק על מה חשוב להקפיד בהסכמי ההתקשרות מול השותפים ואיזה סוג של עסק עדיף לכם לפתוח - כעצמאי או כחברה בע"מ?

יזמות - לפרקים הקודמים בסדרה:

כך תשמרו שלא יגנבו לכם את הרעיון למיזם

יש לכם רעיון לעסק? כך תוציאו אותו לפועל 

יזמים מתחילים: גוגל ומיקרוסופט רוצות לעזור לכם

הסכם מייסדים

בשלב הראשון, עוד בטרם הקמת החברה, מומלץ לחתום על הסכם מייסדים – הסכם שנחתם בין השותפים המעוניינים להקים את החברה. אין חובה משפטית לערוך הסכם שכזה, אך יש לו משמעות חשובה ביותר, במיוחד בשלבים מוקדמים, עוד בטרם הקמת החברה. כריתתו שקולה לתיאום ציפיות עקרוני המאפשר לשותפים להתנהלות חיובית ויעילה יותר בעתיד, שכן כמו בכל מערכת יחסים אינטנסיבית, הוא צפוי להיות עמוס מתחים, אמוציות והחלטות עקרוניות.

בשלב כריתת ההסכם צריכים השותפים לבן בינם לבין עצמם את כל הסוגיות הנוגעות למיזם המשותף, החל ממי שינהל אותו וישמש כמנכ"ל למשל, ועד לחלוקת אחזקותיהם בחברה העתידית, בסיס מוסכם לשינויים בהן ודרכי הפסקת התקשרות. בנוסף יש לכלול הוראות ותנאים הנוגעים לגיוס משאבים, בחינה משפטית, התקדמות מו"מ לחתימת זיכיון ועוד – שבלעדיהם לא תוקם החברה.

עו"ד דור נחמן המתמחה בתחום זכויות יוצרים, קניין רוחני וחברות הזנק, מסביר כי על הסכם מייסדים להכיל לא רק צרכים נוכחיים אלא גם את חזון היזמים. לפיכך עליו לכלול בין היתר, הוראות בדבר הקמת החברה כמו היכן היא תאוגד, חלוקת האחזקות, חלוקת אחריות, תפקידים ומשימות ספציפיים בין השותפים, מנגנון פתרון סכסוכים, הוראות בדבר אופן ניהולה למשל כיצד יתקבלו החלטות או זכויות חתימה קניין רוחני, סודיות ועוד.

תקנון חברה

מהרגע שבו מחליטים על הקמת חברה, יש לגבש לה תקנון בהתאם לחוק החברות, תשנ"ט 1999, הקובע כי לכל חברה יהיה תקנון תקף מעת התאגדותה. משמעותו של אותו התקנון כחוזה לכל דבר בין החברה לבעלי מניותיה ולבין עצמם.

התקנון תקף רק לאחר הקמתה הרשמית של החברה ורישומה ברשם החברות (זאת בשונה מהסכם מייסדים, שתקף גם אם עדיין לא הוקמה החברה או שהיא בשלבי הקמה). עו"ד נחמן מסביר כי במרבית המקרים, תקנון החברה יכיל הוראות דומות להסכם המייסדים, במידה שנחתם.

איזה סוג עסק כדאי להקים?

לא כל מיזם או עסק מורכב משותפים, ובטרם מתחילים את הפעילות העסקית צריך לחשוב באיזה אופן עדיף לכם לפעול. בישראל קיימות שלוש ישויות עיקריות המשמשות את רוב היזמים: עוסק פטור או עוסק מורשה כשמדובר בעצמאים, או חברה בע"מ אם מדובר בשותפים. מה ההבדלים ביניהם?

עוסק פטור - מי שמחזור הכספים השנתי נמוך יחסית ולא עולה על 77,993 שקלים, אינו מחייב את לקוחותיו במס ערך מוסף (מע"מ) ולכן גם לא רשאי לקזז מע"מ חזרה כשירכוש מוצרים או שירותים. הדיווחים שהוא נדרש אלינם, מקלים באופן יחסי (פעם בשנה בדוח השנתי). מספרו המזהה של עוסק פטור זהה למספר תעודת הזהות של בעל העסק, דבר המלמד על אחריותו המשפטית הישירה.

עוסק מורשה - היישות הבאה בדרגת המורכבות והחשיבות. מחזור הכספים שלו נדרש להיות גבוה מ-77,993 שקלים אך לרוב הוא נמוך. בשונה מהעוסק הפטור, העוסק המורשה יחייב את לקוחותיו בתוספת מע"מ ולכן רשאי לקזז אותו (מע"מ) מהוצאותיו. הדיווחים שלו לרשויות המס עדיין נחשבים מקלים שכן הוא יכול לדווח עד פעם בחודשיים ובדוח השנתי. גם במקרה זה המספר הרשום של העסק זהה למספר תעודת הזהות של הבעלים, דבר שמלמד על אחריותו המשפטית הישירה.

חברה בע"מ - החברה בערבון מוגבל היא גוף משפטי המוחזק על ידי בעל מניות אחד או יותר. תהליך הקמתה יותר מורכב משל עצמאי שכן יש לפתוח את החברה ברשם החברות ורק לאחר מכן לפנות לרשויות המס. בנוסף, שעור מס החברות לשנת 2013 עומד על 25% - נמוך מאחוז המס השולי לעצמאי העומד על 50% בשנת 2013.

כמו כן, על חברה בע"מ לנהל את פנקסי החשבונות בשיטה הכפולה ולהגיש דוחות כספיים שנתיים לרשויות המס ודוחות אישיים לבעלי המניות - דבר הכרוך בעלויות נוספות שעצמאי אינו נושא בהן. המספר הרשום של של החברה שונה ממספר תעדת הזהות של הבעלים, דבר המלמד על אחריותם המשפטית המוגבלת, כמו גם צירוף המילים "בעירבון מוגבל".

כיצד מחליטים באיזו מהאפשרויות לבחור? אם מדובר במיזם או עסק פשוט, בעל מחזור הכנסות שנתי נמוך יחסית (לפחות בהתחלה) - מומלץ לבחון את העוסק המורשה או הפטור, שכן  העמלות בגין הקמתו אפסיות ורמת המורכבות של ניהולו נמוכה מאוד, כך שגם שההוצאות על תחזוקתו נמוכות יחסית בהתאמה.

זיו דביר, רו"ח ממשרד דביר חשבונאים ויועצי מס, מסביר שככל שמחזור העסקאות גדול יותר - קיימת עדיפות לפעול כחברה. עם זאת, ניתן להתחיל ולפעול כעוסק עצמאי ובהמשך להפוך לחברה.הוא מוסיף כי יתרת הרווחים שנותרת בחברה לאחר ניכוי מס הכנסה, יכולה לשמש להשקעות שונות כמו רכישת מלאי, בעוד שבעוסק פטור או מורשה - שיעורי מס ההכנסה והביטוח הלאומי גבוהים יותר, כך שהכסף שנותר להשקעות נמוך יותר.

דביר מוסיף כי קבלת ההחלטה על הקמת העסק, יש לפנות למשרדי מס ערך מוסף בבקשה לפתיחת תיק. "יש להקפיד שלא לקבל תקבולים מכל סוג שהוא טרם הסדרת פתיחת התיק", הוא מסביר. "לאחר מכן ניתן יהיה לתבוע הוצאות שהוצאו לצורך הקמת העסק בחצי השנה שקדמה לפתיחתו. בשלב הבא יש לפנות בבקשה לפתיחת תיקים גם במס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי".