קשישים סיעודיים יבחרו: מטפל או מזומן
ועדת העבודה והרווחה אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הביטוח הלאומי. הוועדה התנגדה לכוונת האוצר, להפוך את כל הקשישים למעסיקים בפועל של המטפלים, במטרה לחסוך את דמי התיווך של חברות כוח האדם
קשישים סיעודיים, זכאי גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי, יוכלו לבחור בין קבלת שירותים של מטפל צמוד לקבלת הגמלה בכסף מזומן. ועדת העבודה והרווחה אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית תיקון בעניין זה לחוק הביטוח הלאומי. זאת, לאחר שהוועדה פיצלה מחוק ההסדרים הצעה הפוכה של הממשלה לחייב את כל הזכאים לקבל את הגמלה אך ורק בכסף מזומן.
יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ (ליכוד-ביתנו) סיכל את כוונת האוצר לשלול מהקשישים זכאי הגמלה את שירותי המטפלים הצמודים שניתנו להם באמצעות חברות כוח אדם על חשבון הביטוח הלאומי. מטרת האוצר היתה לחסוך את דמי התיווך המשולמים לחברות כוח האדם, אולם בתמורה הקשישים היו מחויבים לשמש כמעסיקים בפועל. החשש היה כי משימה זו היא מעבר לכוחותיהם של הקשישים, ואם היו מעבירים את המעמסה למשפחותיהם, היתה סכנה שהמשפחה תוציא את הכסף לצרכיה.
האוצר החליט על המהפך בעקבות ניסוי שנערך ב-9 אזורים בארץ עד כה, שבו עמדה לפני הקשישים הסיעודיים הברירה בין המשך קבלת המטפל לקבלת הכסף המזומן. זאת למרות שרוב הקשישים העדיפו את הסידור הקיים של המטפל הצמוד. ח"כ כץ ביקש בכנסת הקודמת להרחיב את הניסוי על כל הארץ בהצעת חוק שהגיש עם ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה). היום הוא יישם אותה בסיכול ההצעה המקורית של האוצר בחוק ההסדרים.
לפי הצעת החוק שאושרה בוועדת העבודה, הניסוי המורחב יימשך עד ינואר 2015. בתקופה זו יימשך השירות הקיים למעט לגבי הקשישים שבחרו להחליף את המטפל בכסף ב-9 אזורי הניסוי. לפי החוק החדש יוכלו הזכאים להתחרט בכל פרק זמן נתון ולהחליף את מסלול הסיוע - מטפל או כסף - שייכנס לפועל כעבור חודש. זכאים חדשים יידרשו לבחור בין שני המסלולים, בעיקר במעמד הגשת הבקשה להעסקת מטפל זר.
"כל זכאי ומשפחתו יעשו לעצמם את החשבון"
ח"כ כץ דחה היום את נציגי הארגונים שלחצו עליו לקיים דיון ממושך בתיקון החוק. הוא הרגיע אותם בהבטחה להסדיר את כל הטעון תיקון לפי דרישותיהם דרך התקנות שהחוק מסמיך את שר הרווחה להתקין באישור ועדת העבודה. כץ טען כי התקנות גמישות יותר וזמינות לשיפוצים במקום ההליך המסורבל של תיקון החוק. הוא ציין כי את התקנות תוכל הוועדה לאשר גם בפגרה בעוד שהכנסת שינויים בחוק תידחה לאחר הפגרה.
לדבריו, התקנות יפרטו את האפשרויות העומדות בפני הזכאים, כולל הזכויות שעומדות להם ובנוסף את הסדרי הפיקוח על יישום ההסדר מצד הביטוח הלאומי, משרד הרווחה והרשויות המקומיות. כץ דרש לקיים מחקר עוקב אחר הפעלת התכנית, ותוצאות הברירה של הקשישים במסלול שבחרו. ממצאי הבדיקה יוצגו לוועדה לקראת תום תקופת הניסוי בסוף 2014, והן ינחו את הוועדה לגבי ההסדר הרצוי החל מ-2015.
עד לאישור התקנות יוגבל המשך הניסוי ל-9 האזורים שבהם הוא מופעל. ח"כ כץ אמר: "לנגד עיני עומדת טובת הנזקקים בלבד. עליהם להיות מודעים באופן מלא לגבי משמעויות הבחירה שלהם, ויש לאפשר להם להתחרט בקלות. כל זכאי ומשפחתו יעשו לעצמם את החשבון, שהם יודעים לא פחות טוב מחברי הכנסת ומחברות הסיעוד".
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ליכוד-ביתנו) תמכה בכץ וציינה כי "ההקלות לגבי האפשרות של החלפת המסלולי תיצור לחץ תחרותי בין חברות הסיעוד, ספקי המטפלים, לטובתו של המטופל". לא הועילו מאמציו של ד"ר יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, לשדל את הוועדה לדחות את אישור החוק. "מדוע אתם ממהרים"? שאל בריק. "זהו נושא הרה גורל שמחייב דיון מעמיק ולא חפוז עם גורמים מקצועיים וחברתיים".