החיסון לפוליו יהיה מנגיף חי: האם זה מסוכן?

בהלת הפוליו - כתבות נוספות ב-ynet:

מי נמצא בסיכון להידבק בפוליו? מדריך מיוחד

חשש ממגיפת פוליו: הוזמנו מאות אלפי חיסונים

קרית גת ואשדוד: שרידי נגיף הפוליו התגלו בביוב

מהי מחלת הפוליו?

מדובר במחלה נגיפית הנגרמת על ידי שלושה זנים של וירוסים המכונים "נגיפי RNA", כלומר החומר התורשתי שלהם איננו DNA כמו זה של בני האדם, אלא אחר, בדומה לזה של וירוסים אחרים. תהליך השיכפול של הנגיף מתוחכם: החומר התורשתי RNA מתפתח "אחורנית" והופך להיות DNA, בדומה למתרחש בנגיף האיידס HIV. מאחר שנגיף הפוליו הוא נגיף מעיים, כלומר מתרבה במערכת העיכול ומופרש בצואה, הוא מכונה "אנטרו-וירוס", כלומר "וירוס מעיים".

מהם תסמיני המחלה?

ביותר מ-90% ממקרי ההדבקה לא יגרום הנגיף לתסמינים כלשהם. בכ-10% גורם הנגיף לתסמינים חולפים, ובהם חום גבוה, כאבי ראש וחולשת שרירים. בכ-1% מהמקרים חודר הנגיף למערכת העצבים וגורם לשיתוק, לרוב ברגליים. במקרים נדירים עוד יותר גורם הנגיף לשיתוק של שרירי הנשימה ולמוות.

כיצד מתרחשת ההדבקה בנגיף?

וירוס הפוליו חודר לגוף האדם דרך חלל הפה, הלוע ומשם אל דרכי העיכול התחתונות. ממערכת העיכול הוא עובר לבלוטות הלימפה - אותם צברי בלוטות מערכת החיסון המפוזרות בכל גופנו ומשם לזרם הדם ולאיברים שונים ובהם שרירים, שומנים, כבד, טחול ומח עצם. אבל בכך לא תם הסיפור: הנגיף ממשיך להתרבות באיברים, ואז מתפרץ אל מערכת העצבים המרכזית. הוא נודד אל המוח, וגם אל עצבים של שרירי השלד, שם הוא עלול לגרום לשיתוק ולפגיעה מוחית בלתי הפיכה.

מי נמצא בסיכון גבוה לחלות במחלה באופן קשה?

כמו ברוב המחלות הזיהומיות, חולים הנמצאים בסיכון גבוה הם תינוקות, קשישים, ואלה הסובלים מדיכוי של המערכת החיסונית, כמו חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה, חולים המטופלים כרונית בסטרואידים, וחולים הלוקים במחלות אימונולוגיות.

מהיכן הגיע הנגיף לישראל?

משרד הבריאות העלה את ההערכה כי ייתכן שהנגיף הגיע ממצרים, זאת משום שהמטען הגנטי שלו זהה למטען הנגיף שנמצא לפני מספר חודשים בביוב שם. השרידים הראשונים התגלו בישוב הבדואי רהט שבדרום. אחריו התגלו שרידים נוספים בביוב בבאר שבע, אשדוד וקרית גת. שרידים נוספים התגלו בביוב של הישובים ערערה, תל שבע ומכון טיהור השפכים שוקת, המנקז את הפזורה הבדואית ודרום הר חברון.

אילו סוגי חיסונים קיימים?

בשנות ה-50 של המאה הקודמת פיתחו שני חוקרים אמריקנים חיסון נגד נגיף הפוליו, שהוריד את שיעור התחלואה בעולם ממאות אלפים בשנה לפחות מאלפיים במאה הנוכחית. החיסון הראשון, אותו פיתח ד"ר יונה סאלק, מכיל נגיף מומת שניתן בזריקה. בשנות ה-60 פותח תרכיב אחר על ידי ד"ר אלבט סבין, המכיל נגיף מוחלש שניתן בטיפות לפה.

ילדי הדרום יקבלו את החיסון החי. האם הוא מסוכן?  

בשל החשש מהתפרצות נרחבת של פוליו, וכאמצעי זהירות, יינתן לילדי הדרום, כפי שמקובל ברחבי העולם, חיסון הסייבין דרך הפה. מדובר בחיסון המכיל וירוס חי מוחלש שמעורר את מערכת החיסון ליצור נוגדנים. הוא לא נחשב לסוכן, אך במקרים נדירים ביותר, של אחד למיליון ופחות מזה, הוא עלול לגרום לשיתוק.

חיסון זה נחשב יעיל יותר ומעורר תגובה עוצמתית יותר של הגוף נגד הנגיף ויש בו מספר יתרונות:

הוא ניתן בטיפות לפה ללא צורך בזריקה או בהכנות מיוחדות, וכך החיסון מהיר יותר ומאפשר לחסן כמויות גדולות בזמן קצר.

התגלה כי הוא מונע את הזיהום הראשוני במערכת העיכול ובכך עוצר את התפשטות המחלה.

הסייבין אינו מצריך מתן מנות דחף נוספות (בוסטר), כפי שנחוץ בזריקת סאלק.

מי הם "ילדי הדרום" שיקבלו את החיסון?

עדיין לא הוחלט על איזו גזרה מדובר, אולם על פי ההערכות יחוסנו הילדים מאשדוד ועד באר שבע רבתי, כולל.

מתי יתחיל מבצע החיסונים?

ככל הנראה בשבועיים הקרובים. מערכת הבריאות כבר החלה להיערך לנושא.

האם הוא יינתן גם לילדים שכבר חוסנו בזריקה בטיפת חלב?

כן, משום שהחיסון סייבין דרך הפה מונע את התפשטות הנגיף.

אם הילד שלי חוסן, למה צריך עוד פעם?

בשל החשש מהתפרצות פוליו, הוחלט להוסיף את החיסון סייבין גם לילדים שכבר חוסנו בזריקה, זאת בשל עוצמתו של החיסון, מהירות פעילותו, והיותו מונע העברת ההדבקה הלאה.

כדאי לדעת שילדים שכבר חוסנו בזריקה "סאלק", אמנם מחוסנים נגד המחלה, אך עדיין יכולים להכיל בתוכם את נגיף הפוליו, ולהפרישם בצואה. מנגד, אלה שקיבלו את חיסון ה"סייבין", זוכים בחסינות גבוהה מאוד ואי ההדבקה.

האם חיסון דרך הפה - "סייבין", לא יכול להדביק בעצמו אחרים?

החיסון מכיל נגיף חי מוחלש. כלומר ששלושת זני הנגיף שבו, עברו מוטציה, והפכו לבלתי אלימים, זאת משום סידור שונה של החומר התורשתי שלהם - RNA. 

הוירוסים החיים המוחלשים אמנם משתכפלים בגוף, אך אינם גורמים למחלה. בספרות הרפואית תועדו רק מקרים נדירים ביותר, בשכיחות של אחד ל-2.4 מיליון, בהם גרם חיסון לשיתוק.

מי מקבל את החיסון באופן שגרתי?

תינוקות בגילאי חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה, שנה ושוב בכיתה ב'. לאור הימצאות שרידי החיסון בדרום החליט משרד הבריאות לחסן את כלל הילדים באזור.

האם האוכלוסייה בישראל מחוסנת?

שיעור ההתחסנות נגד פוליו מגיע בישראל ליותר מ-95% ולכן נקודת ההנחה היא שמרבית האוכלוסייה מחוסנת. שיעור ההתחסנות עלה עוד יותר בשבועות האחרונים, שכן משרד הבריאות ערך מבצע השלמת חיסונים מסיבי, בו חוסנו כלל התינוקות והילדים על פי המועדים הקבועים, ובנוסף חוסנו גם עובדי מערכת הבריאות ועובדים החשופים למי שופכין.

אני כבר לא ילד, אבל לא זוכר אם חוסנתי. מה לעשות?

במקרה כזה יש לפנות ללשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות, שם יחליטו האם יש צורך במתן חיסון.

אנו לא מוצאים את פנקס החיסונים ולא בטוחים שהילד חוסן. מה לעשות?

בשנים האחרונות החיסונים מתועדים על ידי אחות טיפת חלב במחשב (החיסון מסומן על ידי האותיות IPV). תוכלו לפנות לאחות בתחנת טיפת חלב שם מטופל הילד, כדי לשחזר את פנקס החיסונים ולוודא כי הילד חוסן במועד.

אם הילדים חוסנו לפוליו במועד בטיפת חלב ובכיתה ב', הם זקוקים לחיסון נוסף?

 אם הם שייכים לדרום הארץ, הם יקבלו את החיסון דרך הפה. בשאר המקרים, אין צורך בחיסון נוסף.

מי לא יקבל את החיסון דרך הפה "סייבין"?

ילדים שלא חוסנו אף לא במנה אחת של חיסון סאלק, המכיל את הנגיף המומת וניתן בזריקה, לא יחוסנו. כמו כן אנשים השוהים בקרבת חולים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת או פגועה כמו סרטן מושתלי איברים או חולי איידס לא יקבלו ואת החיסון דרך הפה. הסיבה לכך היא שחיסון סייבין מכיל נגיף חי מוחלש, שעלול לעבור לחולים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת ולגרום למחלה.

כיצד אפשר להתגונן בפני הנגיף מלבד חיסון?

שמירה על היגיינה מונעת הדבקה בשיעור גבוה. הקפידו על שטיפת ידיים בסבון לאחר כל ביקור בשירותים, לאחר החלפת חיתול ולפני מגע עם אוכל. מומלץ גם להיעזר בג'ל אלכוהול לחיטוי.

האם הנגיף עובר דרך המזון שאנו אוכלים?

הנגיף עובר בהפרשות פה וצואה, ולכן יש להקפיד כי המזון נשמר בקירור, או בושל היטב.

האם החיסון מחזיק מעמד לכל החיים, מהילדות עד הזיקנה?

על פי הספרות הרפואית החיסון נגד נגיף הפוליו מעניק לגוף הגנה במשך 20 שנה. עם זאת, אין המלצות ברחבי העולם לחסן שוב מבוגרים בחיסון נגד פוליו, פרט למקומות בהם יש דיווחים על תחלואה. בישראל כזכור, אין מקרי תחלואה, ושרידי הנגיף התגלו אך ורק בביוב. לכן על פי ההנחיות של משרד הבריאות אין צורך לחסן מבוגרים שחוסנו בילדותם.

האם יש ישראלים שחלו בפוליו השנה?

לא, אין כל מקרי תחלואה בנגיף, ושרידיו נמצאו אך ורק במערכת הביוב.

האם צריך להרתיח את המים?

לא, המים בישראל אינם מזוהמים ואין כל צורך להרתיח אותם.

האם מותר לצרוך משקאות קלים ומים מינרליים?

בהחלט.