מנטל אקולוגי לנכס חברתי

דני קוגן עלה לבדו בשנות התשעים מרוסיה לישראל. את אשתו אנה הכיר בזמן שהיו סטודנטים, הם נישאו, בנו בית בישוב טל-אל בגליל המערבי, הקימו במו ידם עסק משגשג ובעל מוניטין בטכנאות שיניים ונולדו להם שני ילדים - בת ובן - בריאים ומוצלחים, מבחינתם התגשם חלום הקליטה וההצלחה בישראל.

אלא שלפני כשבע שנים נפל דבר בחייהם של אנה ודני. ילדם השלישי נולד "אחר", ילד עם צרכים מיוחדים. בחלוף ההלם והכאב סירב דני להשלים והתחיל לחקור ולהעמיק בנושא, כשהוא מנסה להבין את המשמעויות ולא רק בטווח הנראה לעין. לאחר כשנתיים הפקיד את ניהול העסק בידי אנה ויצא לדרך מרובת סיכונים וחוסר ודאות, לעשות מעשה.

קוגן הבין שכיום למדינת ישראל פתרונות מקיפים וראויים לילדים עם צרכים מיוחדים, בעיקר כל עוד הם ילדים. בהגיעם לבגרות (גיל 21), אין למעשה למערכת השלטונית ולחברה הישראלית מענה הולם לשילובם של בוגרים בעלי צרכים מיוחדים בחברה. הם עוברים להיות סמוכים על כתפי הוריהם ותלויים בהם. לעיתים נדירות הם זוכים להיות מועסקים. לרוב באופן מזדמן, בעבודות שאין בהן יציבות ושאינן מציעות אתגר שיקומי והזדמנות להתפתחות וקידום.

בחפשו אחר דרך לייצר עתיד ראוי ובר קיימא עבור ילדו, שיאפשר איכות חיים וקיום של כבוד, עצמאי ככל האפשר ושאינו תלוי כולו בחסדים, נחשף דני לנושא המיחזור, ובאופן מיוחד למיחזור של הציוד האלקטרוני. הוא חש ש"עלה" על הזדמנות אמיתית, על הדבר הנכון - מחזור פסולת אלקטרונית וחשמלית על ידי אנשים עם צרכים מיוחדים.

"ביקשתי לייצר עבודה שיש בה אתגר רב יותר מספירת דיבלים או עבודות רוטיניות אחרות - עבודה שיהיה לה גם בסיס כלכלי ושתוכל לספק לבני ולאנשים כמוהו פרנסה גם כשאני כבר לא אהיה פה בשבילו", הוא מסביר. "זו הבעיה שהכי מטרידה והכי מציקה להורים של ילדים עם מוגבלויות. הרי אנחנו לא תמיד נהיה פה לדאוג להם ולשמור עליהם.

במחזור הפסולת האלקטרונית מצאתי את כל התשובות בבת אחת. גם צורך אקולוגי ממדרגה ראשונה להגנה על הסביבה ולקיימות כדור הארץ, שעד לאחרונה לא זכה לטיפול ולתשומת הלב הראויה. גם עבודה מאתגרת קוגניטיבית, היכולה להיות מותאמת לכל סוג ורמה של מוגבלות ונכות ויש בה אפשרות להתפתחות וקידום של האנשים עם צרכים מיוחדים".

עבודות מונוטוניות וחסרות משמעות ואתגר

תמונת מצב התעסוקה של בעלי מוגבלויות בארץ היום עגומה למדי: בישראל אוכלוסיה של 800,000 אנשים עם מוגבלויות המהווים ה-10% מכלל האוכלוסיה, מתוכם כ-300,000 ברי תעסוקה כשאחוז האבטלה בקרבם מגיע ל-74%. רובם של המועסקים, מועסק באופן מזדמן וללא יציבות ארוכת טווח ובעבודות מונוטוניות וחסרות משמעות ואתגר לשיקומם.

"הבנתי שתחום המחזור הוא התחום הכי ראוי שיתן לנו את האפשרות לתרום לאנשים עם המוגבלויות אבל בעיקר והכי חשוב, יתן להם את האפשרות לתרום לנו", מוסיף קוגן. "ללמד אותנו שהמוגבלות היא אצלנו, שאנחנו אלה שצריכים לעשות את השינוי בתפיסה וברגע שאנחנו נותנים לאנשים האלה הזדמנות הם מוכיחים לנו שהם יכולים ומסוגלים להיות חלק אינטגראלי מן החברה בכל ההיבטים - תעשייה, פנאי, מגורים משותפים וכל מה שקשור בהווייה של החיים שלנו כבני אדם".

אקולוגיה למען הקהילה

אמר ועשה. קוגם הקים את "אקולוגיה לקהילה מוגנת" - עסק חברתי שאינו פועל למיקסום רווחיו אלא במטרת השקעה חוזרת של הכנסות המיזם לטובת פיתוח וקידום של האוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, במטרה ליצור פתרון מקיף לשילוב תעסוקתי אינטגרלי של אנשים עם מוגבלויות בחברה הישראלית ובפריפריה. אקולוגיה למען הקהילה פועלת ליצירת מקורות תעסוקה (ביחסי עובד מעביד) ומימון לשיקום אוכלוסיה זו תוך העלאת המודעות האקולוגית לשמירה על הסביבה, לחינוך לסובלנות לאחווה ולקבלת האחר.

צפו בסרטון המציג את פעילות המיזם:

המיזם, שהתחיל את דרכו כמפעל קטן שהתמקם במבנה בקיבוץ יסעור שבגליל המערבי, הועתק לאחרונה לצורך התרחבות לאזור התעשיה תרדיון במועצה אזורית משגב, סמוך לכרמיאל. במפעל עצמו מועסקים כ-65 עובדים עם צרכים מיוחדים ועוד כ-115 עובדים עם צרכים מיוחדים, מועסקים במסגרות שיתופי פעולה מחוץ למפעל כדוגמת עמק המעיינות בבית-שאן ורפא"ל - שאימץ את המיזם כפרוייקט במסגרת היחידה לאחריות חברתית בו.

החוק למחזור פסולת אלקטרונית

לפני כשנה קידם השר להגנת הסביבה דאז, גלעד ארדן, תהליך מואץ לחקיקה ואישור החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012 שיכנס לתוקפו בתחילת שנת 2014. בצעד יוצא דופן, ומתוך מודעות להזדמנות הייחודית שהונחה לפניו, פעל המשרד להגנת הסביבה לשלב בחוק שעניינו אקולוגי טהור, סעיף חברתי הנותן עדיפות לתאגידי מחזור שיוקמו ליישום החוק שיעסיקו עובדים עם מוגבלויות במטרה לקדמם ולשקמם. בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

צעד זה פתח צוהר להכרה הולכת וגוברת של המערכת השלטונית ולא רק ביתרונות המיזם על היבטיו השונים – החברתי, האקולוגי והכלכלי. לאחרונה ביקר במפעל בתרדיון השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, התרשם עמוקות ונטל את השרביט לידיו במטרה להאיץ את המיזם כאינטרס לאומי בשיתוף פעולה עם רפא"ל וגורמים נוספים והפעם כ"כיפת ברזל חברתית".

בימים אלה "אקולוגיה למען הקהילה" נמצאת בתהליך של הכרה כתאגיד מחזור ליישום החוק, שכאמור צפוי להיכנס לתוקף בינואר 2014.

"אמרנו שאנחנו הולכים להפוך את המיזם לפרוייקט לאומי בפריסה ארצית והנה בימים אלה, בתמיכתו של השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, אנחנו נמצאים בתהליך של הכרה כתאגיד יישום מוכר לחוק. מספר נאור שקדי, מנכ"ל אקולוגיה למען הקהילה. "הסיסמה "מנטל אקולוגי לנכס חברתי" הופכת ממילים למציאות של ממש. 

הכוונה היא להקים בכל הארץ מוקדי איסוף ומיון ראשוני לפסולת האלקטרונית שיתנו תעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים. אנחנו מחוייבים להתייחסות ברמה הכי מקצועית במטרה לעמוד ביעדי החוק בצורה הטובה ביותר, כי אין לנו ברירה אחרת. את ההזדמנות הזו אסור להחמיץ וזוהי אחריות גדולה מאד שאנחנו מתכוונים לעמוד בה בכבוד".

כיום מהווה המפעל "אקולוגיה למען הקהילה" בתרדיון, חלק מקבוצת Ecommunity לצד התאגיד ליישום החוק לטיפול בציוד אלקטרוני, הנמצא בימים אלה בתהליך הכרה כגוף יישום מוכר ולצד העמותה "מתלות לחירות תעסוקתית" הפועלת לקידום היעדים החברתיים של המיזם. קבוצת E-community מקיימת שיתופי פעולה עם החברה למתנסי"ם, כולאננה-מרחבים, עמותת רוח טובה, אקי"ם, רפא"ל, שנקר וגופים רבים אחרים.

החזון: כפר אקולוגי אינטרגלי

קוגן לא נח על זרי הדפנה והוא ממשיך לפעול להגשמתו של מודל פורץ דרך - חזון של כפר אקולוגי אינטרגלי. המודל כולל הקמת כפר מגורים אינטגרלי ובו מרכז תעשייתי אקולוגי, במטרה להוביל שינוי תפיסה מהותי, הן לגבי מקומם של אנשים עם צרכים מיוחדים בכלל החברה והן במעבר לתהליכים חברתיים על פי ערכי הקיימות והסובלנות כדרך חיים.

המטרה לייצר מודל לאופן שבו ניתן לבסס קיום הרמוני של האדם בסביבתו וידגיש ערכים כשיתופי פעולה, רגישות אנושית וסביבתית ומתן כבוד לאדם ולטבע באשר הם.

בכפר יהיו בתי מגורים משותפים של משפחות בהן אנשים עם צרכים מיוחדים, לצד משפחות שאינן מוגדרות ככאלה שרואות בישוב הזדמנות חברתית וחינוכית והוא ייכלול התאמות של השירותים הנדרשים לצורכי הקהילה המשולבת שבו. הכפר ישאף לכלול בו משפחות מכלל המגזרים בחברה הישראלית, יקדם רב תרבותיות וסובלנות הדדית ויפנה משאבים להפצת החזון והדרך לכלל קהילת ישראל והקהילה הבינלאומית.

תשתיות הכפר יתוכננו מתוך מחשבה על שילוב בני הכפר ועל הצרכים המיוחדים של בני הכפר בכל הקשור לנגישות, תחבורה ויספקו מענה לצרכים כמו מעונות זמינים, טיפולים, צוות מקצועי של מטפלים ומטפלות, חוגים ועוד. יוקמו במקום גן ובית ספר משולבים לקהילה הרגילה ולאנשים עם צרכים מיוחדים.

הכפר יכלול אזור תעשייתי שיוביל שינוי בתהליכים תעשייתיים על ידי מעבר ממערכת קווית למערכת מחזורית, ויוקמו בו מרכזים שונים שישרתו את בני הכפר וקהילת הסביבה במטרה לפתח אותם ובמטרה להגשים את חזון הכפר בתחומי החינוך, הסביבה, אלקטרוניקה וטכנולוגיה, צרכים מיוחדים, תיירות ועוד.

בפועל תכנית רעיונית לתכנון הכפר כבר נמצאת כבר בשלבי ביצוע על ידי אדריכלים מבצלאל. בנוסף אותר שטח פוטנציאלי למיקום הכפר והחלו מגעים עם הועדה המחוזית לבנייה ומינהל מקרקעי ישראל לקבלת האישורים הדרושים.

קבלת האחר בצורה שלמה

"אני חושב שמה שעשינו כולנו - צוות העובדים והמתנדבים ב'אקולוגיה למען הקהילה' זו עבודה בלתי רגילה שאפשר לעשות אותה רק אם אתה בא באמת מתוך המקום הזה של שליחות" מספר קוגן "הצלחנו לעשות פריצת דרך בנושא של קבלת ה"אחר" על ידי שימוש בפלטפרומה שיקומית אקולוגית וכלכלית אמיתית.  

החלפנו את הסיסמאות בעבודה א-מי-תית שמשלבת את האידאולוגיה יחד עם מקצועיות בתחום והגיון כלכלי, על ידי שיצרנו מקומות עבודה א-מי-תיים, וזהו המסר שלנו לכלל החברה – שיש מקום אינטגרלי לאנשים מכל הסוגים. שמוגבלות היא בתפיסה החברתית והאנשים האלה עם המוגבלויות, במקום לשבת

בבית בלי לעשות כלום, קמים יום יום בבוקר לעבודה מאתגרת, ביחסי עובד-מעביד הוגנים כפי שמגיע לכל אזרח בישראל. הם זוכים לחברה מגוונת מכל הסוגים, להעשרות בתחומי הפנאי ולהתייחסות אישית לצורכיהם, וכל זאת לא מתוך חסד אלא בזכות העבודה האמיתית שלהם, כפי שמגיע להם וכפי שמגיע לכל אחד מאיתנו".

"בשבילי העבודה במעבדה היא הכל, אני מרוצה מאוד מהעבודה והעבודה נותנת לי סיבה לקום בבוקר", מספר אחד העובדים בועז אלוני. הקולגה שלו למפעל, שרית ליבוביץ, מוסיפה: "אני עובדת באקולוגיה כמעט שנתיים ובכל יום אני לומדת דברים חדשים" .

"אני מאמין שזו הכלכלה החדשה", מסכם קוגן. "שלאט לאט כל הכלכלה תעבור למודלים של עסקים חברתיים. שהמטרה כבר לא יכולה להיות רק עסקית. זה לא עובד יותר. הבסיס החברתי צריך להפוך לחלק מהראייה העסקית ואיך בד בבד עם ההצלחה הכלכלית, תורמים לחברה ומחזקים אותה מבפנים".

• לעמוד הפייסבוק של הפרויקט "אקולוגיה למען הקהילה" לחצו כאן
• לקבלת מידע נוסף, הבעת תמיכה מכל סוג ותרומות והתנדבות פנו לניצנה שגיא, מנהלת תחום אחריות חברתית במייל: nitzana.sagi@gmail.com