בנות הנרצח: איום איראני? אין ביטחון בבית
משפחתו של איציק אלגבי, שארבעה פלסטינים נעצרו בחשד שהם הפורצים שרצחו אותו אשתקד בביתו בשרון, חוששת שהתיק יסתיים בהסדר טיעון מקל. "מזהירים אותנו מהאיום האיראני והפלסטיני, אבל הבעיה היא ביטחון הפנים - אנחנו לא בטוחים אפילו בבית"
כמעט שנה עברה מאז נרצח יצחק אלגבי בביתו בשרון ועד שהותר לפרסום כי ארבעה פורצים פלסטינים נעצרו בחשד שהפתיעו אותו בבית ודקרו אותו למוות. בנותיו של אלגבי, לירן מזרחי ומירב גילר, מספרות היום (ד') על תחושת חוסר האונים והפחד שהדין לא ימוצה עם רוצחי אביהן. "המדינה צריכה לקבל אחריות על ביטחון הפנים של האזרחים שלה", אומרת הבת מירב, "כל הזמן מזהירים אותנו מהאיום האיראני, מהאיום הפלסטיני, אבל הבעיה היא ביטחון הפנים שלנו".
הבנות לירן ומירב אומרות כי הן מעריכות את התנהלות המשטרה, שעדכנה אותן כל העת בפרטי החקירה והצליחה לעצור את החשודים, אך מודות כי הן חוששות מהאופן שבו תסתיים הפרשה בבית המשפט. "אנחנו מקווים שהתיק ייגמר ברצח, ושהפרקליטות לא תלך להסדר טיעון או תבקש להטיל עליהם עונש מגוחך. אין ספק שבן אדם נרצח בביתו באמצע ארוחת ערב. זה משהו שאי אפשר לתפוש, שאדם נרצח באכזריות כזו בביתו, במקום שאמור להיות הבטוח ביותר עבורו".
היום הותר לפרסום כי ארבעה פלסטינים נעצרו בתחילת יולי בחשד שרצחו באוקטובר 2012 את אלגבי בן ה-61 במושב אביחיל שבשרון. אלגבי נרצח ככל הנראה אחרי שהפתיע את הארבעה שביקשו לפרוץ לבית של בתו במושב. במהלך החודש האחרון הוארך מעצרם של הארבעה כמה פעמים. אחד מהם נעצר בתחילה בעת שריצה עונש מאסר בגין עבירות רכוש אחרות שביצע בצפון הארץ. במשטרה טוענים שיש ראיות נגד הארבעה ושבקרוב יוגשו נגדם כתבי אישום.
חיפשו מפתחות, הופתעו - ודקרו
בערב הרצח שהה אלגבי בביתו עם נכדיו. בשלב מסוים הוא ניגש ליחידת הדיור של בתו שנמצאת בחצר, נכנס פנימה ונתקל בפורצים, שככל הנראה חיפשו מפתחות מכונית. אחד מהם דקר את אלגבי בחזהו באמצעות חפץ חד, כלי פריצה שאיתו הוא הגיע למקום. אלגבי התמוטט במקום ומותו נקבע מעט לאחר מכן. בבדיקה התברר כי מהבית לא נגנב דבר.
בנותיו של אלגבי מעריכות את המשטרה על ששמה את ידיה על הרוצחים, אולם הן רחוקות מלהיות רגועות. "התחושות מעורבות", הן אומרות, "מצד אחד יש הקלה שתפסו את הרוצחים של אבא ומהצד השני הכאב על רציחתו הוא כאב גדול שנמשך כבר תשעה חודשים". תחושת ביטחון אין להן: "השקעתי במיגון רב בבית בעלות של עשרת אלפים שקל", מספרת לירן, "הכנסנו את עצמנו לכלא כדי שיהיה לנו ביטחון ונהיה מוגנים. צריך להבין שהגנבים היום הם גם רוצחים".
על מעצרם של ארבעת החשודים התבשרו בני משפחת אלגבי מפי חוקרי המשטרה. הם מרגישים שהרשויות עצמן אינן
ממלאות את אחריותן כלפי קורבנות עבירות אלימות כמוהם. "מישהו במדינה צריך לקום ולקחת אחריות ולראות עם מה אנחנו מתמודדים לבד. מי שמסייע לנו הוא ארגון 'נרצחים ונרצחות', ואילולא הם היינו מתמודדים לבד עם הטראומה הזו".
"אבא היה אבא דומיננטי", הן מספרות, "הוא היה הכול בשבילנו, הוא היה הכול עבור הרבה אנשים. אבא חם, אבא שדאג תמיד למשפחה ולכולם, גם לכאלה שאינם בני משפחה. חלל עמוק נפער בחיים שלנו, חלל שאי אפשר למלא אותו. הנכדים כל הזמן שואלים איפה סבא".
לפנייה לכתב/ת 
