בדרך לשווארמה, תסתכלו להם בעיניים

חוק צער בעלי חיים אוסר על התעללות והתאכזרות לבעלי חיים. אמנם החוק מתיר המתה לצרכי מאכל, אך לאיש אסור להתעלל בחיות בדרכן לצלחתנו.

בנוסף לחוק, תקנות הובלה של בעלי חיים קבעו הגנות, איסורים וחובות – למשל החובה לסייע לבעל חיים פצוע ולאפשר לו נוחות מינימלית בהובלה. לא מצאתי בתקנות חובה לבעוט בו ולאפשר לו לעוף באוויר. התקנות לא התיימרו להתיר התעללות ואף תקנה ממילא אינה יכולה לסתור חוק.

אתמול (ג') שודר בערוץ 10 תחקיר "אנונימוס" על הובלת עגלים וטלאים מאוסטרליה. ראינו את הצפיפות האיומה של ההובלה, ומי שפוטר זאת בבוז – שייזכר בחוויית הנסיעה האחרונה הצפופה שלו בתחבורה ציבורית, מינוס המיזוג הנעים והרדיו ופלוס העובדה שהנסיעה משרתת אותו והוא בחר בה. ראינו בעיטות, גרירות, השלכות באוויר, מקלות וכמובן שוקרים.

כשאנו צופים בתמונות, הבטן מתהפכת. זה לא תיאבוננו שהופך אותה. זה מצפוננו, שזועק כשהוא רואה את העוול כלפי יצורים תמימים וחלשים. זו החמלה שלנו שחשה את הבעיטה והמקל כמעט כאילו היכו בנו. כמעט. אנו צופים ומזדעזעים.

שרשרת המזון המדממת

מי אחראי? לדעתי, ארבעה גורמים. ראשית, המובילים האלימים ומשגיח ההובלה שמעל בתפקידו. את אלו יש להעמיד לדין על מעשיהם הדוחים ומחדליהם.

שנית, מזמין ההובלה. חברות הענק שמוכרות לכם בשר מזמינות את ההובלה ואחרי שנחשפת האלימות – מתנערות ממנה, "זו אינה דרכנו".

מבחינה מוסרית ומבחינה משפטית – הן אחראיות. המשפט הפלילי מטיל אחריות פלילית על תאגידים ואינו סובל עצימת עיניים. תארו לעצמכם בניין גבוה של תאגיד, בו המנהלים יושבים בקומה העליונה והפועלים בקומה התחתונה, המנהלים נשענים על עבודת הפועלים ומרוויחים ממנה.

היתכן שיוכלו להסתתר במגדל השן בשעה שהאלימות שממנה הם מרוויחים היא שגורה ושיטתית, נורמה רווחת? האם מישהו ברצינות יכול לטעון היום: "לא ידעתי", אחרי הפרשות הקודמות שנחשפו בכלבוטק וב-ynet?

חשיפת חשמול הבקר ב-ynet ב-2011 (צילום: אנונימוס)

משרד החקלאות שומר על השמנת והסטייק

שלישית, משרד החקלאות, שאמון על אכיפת חוק צער בעלי חיים. האכיפה, שלא במפתיע, אפסית. כל מקרי האלימות המרכזיים שנחשפו – נחשפו בידי מתנדבים אמיצים שמסתכנים בשביל לחשוף את האמת והאלימות ולהגן על יצורים חפים מפשע.

במקום שמשרד החקלאות ישלח שוטרים כבדרך קבע לוודא שהחוק נאכף – נשלחים מתנדבים חסרי אמצעים שנאלצים לפעול בסתר בשביל להביא לאכיפת החוק הכתוב ולחשוף בעיטות בעגלים והשלכת אפרוחים לאשפה.

היכן נציגי משרד החקלאות? הם עסוקים בדאגה לשוחטים. המשרד מצוי בניגוד אינטרסים חריף: לא ייתכן שאותו גוף ידאג ללולנים ולרפתנים וגם לאלו שבהם הם מתעללים. ניגוד האינטרסים הזה מוכרע בנוק-אאוט: המשרד שומר על השמנת ועל הסטייק ולא על החמלה.

הגיע הזמן להקים במשרד המשפטים רשות להגנת בעלי חיים, כזו שתפקידה להתמודד עם בעלי האינטרסים האחרים ולאזן אותם. בלי גוף תובע חזק ונקי מניגודי אינטרסים – האלימות תימשך, באין מפריע. משרד החקלאות בטוח לא יפריע. הוא לא עשה זאת עד כה.

האשמים האחרונים הם אנו הצרכנים. ראשי התאגידים עוצמים עיניים – שלהם ושלנו. הם מציירים פרות ותרנגולות מחייכות על מוצריהם, ואנו קונים את השקרים והאלימות. אנו מבכרים לחשוב שהדרך לשווארמה רצופה נועם וחיוכים ואוויר צח, ולא דוחק ובעיטות ושוקרים. אולם יעילות כלכלית פירושה שלא נחכה לכבש שינוע לאטו אל הגריל, אלא נחשמל אותו. זמננו דוחק, טלה קטנטן, זוז כבר, מישהו רעב מחכה לשלם לנו על האלימות.

האלימות כלפי החיות היא נורמה רווחת בקרב תעשיות רבות, לא רק תעשיות המזון. הסתרת האלימות גם היא נורמה רווחת, כי אילו ידענו – מזמן היינו יוצאים לרחוב. ב-24 לאוגוסט תתקיים בת"א תהלוכת ענק של כל אוהבי בעלי החיים. תסתכלו להם בעיניים – ומצפונכם יעשה את היתר.

ד"ר אסף הרדוף הוא מומחה למשפט פלילי ומתנדב בעמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים