בצחוק ובבכי. כך נראה הקיץ של הכנסת ה-19
מפגן השתיקה של חברי הכנסת שמחו על חוק המשילות לא היה הפעם היחידה במושב הנוכחי שבה חרגו המחוקקים מכללי הטקס. בשלושה חודשים של פעילות, בין הצעת חוק לעוד הצבעה, הספיקו הח"כים גם לצחוק מדי פעם – וכן למחות בדרכים יצירתיות. לרגל נעילת מושב הקיץ, צפו ברגעיו הגדולים
הם הסדירו את השוויון בנטל, אישרו את תקציב המדינה וברגע האחרון גם קידמו את חוק המשילות. אולם לצד הדאגה לסוגיות שעל סדר היום, מושב הקיץ של הכנסת ה-19 סיפק גם לא מעט רגעים לא שגרתיים, שקטעו את העבודה השוטפת עם אתנחתה קומית או באקט מחאה שבא מהלב.
אי-הסכמה בשתיקה ביום האחרון למושב
מושב הקיץ עשוי להיזכר יותר מכול בזכות הסערה את חוק המשילות, ובעיקר אישורו בקריאה ראשונה. ח"כ מוחמד ברכה מחד"ש היה ראשון השותקים, ועשה זאת ללא תיאום מראש, אולם ממנו נטלו דוגמה חברי כנסת נוספים מהסיעות הערביות, ממרצ, מיהדות התורה וגם חלק מהעבודה. ח"כ זהבה גלאון ממרצ שתקה אחריו והתייפחה. בהמשך שתקו גם ח"כ מיכל רוזין ותמר זנדברג, אף הן ממרצ, וח"כ ניצן הורוביץ שעלה ושתק, הוסיף כי מדובר בחוק "קטנוני ופתטי".
בשלב הבא עלה ח"כ אחמד טיבי, אמר כמה מילים והסתובב כשגבו לחברי הכנסת. אחריו עמדו על הדוכן ושתקו עוד כמה ח"כים ערבים, ועמם הזדהו חברי הכנסת מיהדות התורה: משה גפני שתק לאות הזדהות עם המפלגות הערביות וישראל אייכלר אף אמר כמה מילים בערבית. אולם המחאה הייתה סמלית בלבד: חלקו הראשון של החוק עבר בתמיכת 63 ח"כים לעומת 46 מתנגדים, ואילו חלקו השני של החוק עבר לאחר ש-64 ח"כים הצביעו בעד, 49 התנגדו ואחד נמנע.
למה שר החינוך לא הפסיק לצחוק בכנסת?
במהלך דיון בנושא "החדרת חפצים אסורים לבתי הסוהר", שהתקיים בתחילת יוני במליאת הכנסת, עלה שר החינוך שי פירון לדוכן הנואמים, אבל לאחר כמה מילים הוא פרץ בצחוק. והמשיך לצחוק. כשלא הצליח להפסיק, נכנע השר וירד מדוכן הנואמים.
הפתגם שעלה לכנסת 21 אלף שקל
חוק פראוור, שאמור להסדיר את התיישבות הבדואים בנגב, נחשב לאחד מ"חוקי הדגל" של ממשלת נתניהו שעלו לאישור במושב הנוכחי, אולם הדרך לאישורו הייתה סוערת במיוחד. בסוף יוני, בזמן שהשר מאיר כהן הציג את הצעת החוק, החליטו חברי הכנסת הערבים לנטוש את המליאה ובהמשך הם עלו לבמה בזה אחר זה ותקפו את היוזמה. עפו אגברייה ומוחמד ברכה קרעו את ההצעה, כינו אותה "נכבה חדשה לבדואים בנגב", וטענו שמקומה בפח האשפה של ההיסטוריה. אולם יותר מכולם הגדיל לעשות ח"כ אחמד טיבי.
החרדים התאבלו - ומחו בידיים כבולות
העלאת חוק השוויון בנטל לקריאה ראשונה לפני כשבוע התסיסה במיוחד את הח"כים החרדים, אולם אקט המחאה הזכור ביותר שייך לח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה. הח"כ, שהיה מאחרוני הנואמים לפני ההצבעה, הצהיר בעיצומם של דבריו: "את 15 באב שהוא יום טוב, הפכתם ליום אבל, גם אם יניחו על בחורי הישיבות אזיקים הם ימשיכו ללמוד תורה" – ואז הניח על ידיו אזיקים וכבל את עצמו למיקרופון.
"התנהגות כזו היא פשוט בושה וחרפה", הזדעק יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שביקש ממנו לרדת מהדוכן ולצאת מהמליאה. "רק הוספת עכשיו עבודה לוועדת האתיקה וקלקלת לחברים רבים שדיברו מדם לבם ובאופן מכובד". דקות ארוכות לאחר מכן ניסו הסדרנים במליאה לשחרר את הח"כ מהאזיקים.
קודם לכן נטשו חברי הכנסת החרדים את המליאה והתאספו יחד עם אורחים חרדים לקריאת תפילת "סליחות" (תפילה מסורתית שמושמעת ביום כיפור) במסדרונות הסמוכים. ח"כ פרוש אף תקע בשופר. בהמשך, לאחר שהחוק עבר בקריאה ראשונה, קרעו חברי הכנסת החרדים את דש חולצתם כמנהג אבלות.
לפיד הותקף – ותקף את יחימוביץ' ה"פחדנית"
שר האוצר הותקף לא אחת מעל במת הכנסת אולם מקרה אחד במיוחד גרר ממנו תגובה יוצאת דופן בחריפותה. בחודש שעבר, לאחר שלפיד הגיש את הצעת תקציב המדינה, הצהירה יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' : "אל תקנו את התיאטרון הזה". את הצגת התקציב והצורך במיסוי מחודש כינתה "מתק-שפתיים וגלגולי-עיניים. הכרזתם מלחמה על 99% מהישראלים. תאר לעצמך, יאיר לפיד, שבאחד ממופעי הבטחות הסרק שלך ערב הבחירות הייתי ניגשת אליך ולוחשת באוזנך, ככה בחברות, שזה מה שתעשה בסוף. היית מאמין?".
כעבור כמה שעות, כשהגיע תורו של לפיד לנאום שוב, הוא זכר את דבריה של
יחימוביץ'. "זה היה כמובן מרתק לשבת פה ולהקשיב לנאומה המרגש של יו"ר האופוזיציה על עקרות הבית", הוא פתח ואמר. "אני יודע שזה לא כיף לזכור, אבל יכולת לעמוד כאן במקומי כשרת אוצר ולהציג את התקציב שלך, אבל פחדת. ברחת מאחריות. הרבה יותר נוח לשבת על הקווים ולהעביר ביקורת מאשר לעשות באמת. מנהיג זה להיות מסוגל להגיד לעקרות הבית שזה לטובתן גם אם זה לא פופולרי".
לפנייה לכתב/ת 
