לומדים לעשות סקס בשקט: לשמור על הזוגיות עם ילדים

אחרי כמעט 18 שנים של זוגיות, הגבר הזוגי מתעורר שבת אחת בבוקר, שותה את הקפה שלו, מביט באשתו הממשיכה לנמנם במיטה, ומחליט שזו הזדמנות מצוינת לבדוק מה קרה לזוגיות שלו לאורך השנים. איך זה היה לפני שנולדו הילדים, מה השתנה ומה נשאר כשהיה?

איך משלבים זוגיות והורות?

רוצים להיות הורים טובים? קודם כל תשקיעו בזוגיות

הסקס נגמר? ההתמודדות עם משבר הילד הראשון

כשהזוגיות בצרות: מדריך לבחירת טיפול זוגי מוצלח

קל לשבור, קשה לתקן

נתחיל עם הלפני. המהלך הראשון של גבר שמחליט להיות רציני הוא להפסיק עם ה"שטויות", כלומר עם הסטוצים ועם הדייטים, וללכת על הדבר האמיתי. אצלי זה קרה בערך בגיל 30, וההחלטה לא היתה פשוטה. אמנם הייתי בכמה מערכות יחסים במשך השנים, אבל זה לא מנע ממני לבדוק אם יש עוד דגים בים.

הבגידות גרמו לריגושים מצד אחד, אבל גם לרגשות אשם, לתחושות גועל עצמי ולחרטות מצד שני. כשהחלטתי סופית להיכנס לזוגיות של ממש, קיבלתי החלטה מודעת להפסיק עם סקס מהצד.

לכבוד החתונה שברנו ואזה נחמדה לרסיסים, ואחר כך הדבקנו אותם בחזרה. הוואזה עומדת עד היום על המדף בסלון, והיה וחולפות בראשי מחשבות זימה (אין מה להתחסד, זה קורה לכולם ולכולן), אני מביט לכיוון הוואזה. היא מזכירה לי שקל לשבור, אבל קשה מאוד לתקן אחר כך.

רגיש וספונטני

כשאתה רווק, ואחר כך בזוגיות ללא ילדים (DINK באמריקנית מדוברת), אתה מכיר מבפנים את הקלישאות של סקס פרוע,

חוסר צורך בכסף, הרבה זמן פנוי וספונטניות מתפרצת. האם זה נכון? למיטב זכרוני, במידה רבה כן, עם דגש על הזמן הפנוי והספונטניות.

ברור שזה אינדיבידואלי, אך כשאתה נמצא בזוגיות עם אישה שאתה אוהב ואין לך יותר מדי התחייבויות מלבד העבודה, אפשר להיות גחמני. ואגלה לכם סוד: הילדים שמגיעים לא באמת משנים את האישיות שלך. מי שספונטני ויצירתי לפני הילדים, יש סיכוי טוב שיהיה ספונטני ויצירתי גם כשיהפוך להורה, אבל יש גם תנאים אובייקטיביים שעלולים לפגוע באידיליה.

גבר בחדר לידה

הקלישאה הראשונה ואחת הבעייתיות היא שהולדת תינוק זו שמחה גדולה. אולי זה נכון לגבי שאר בני המשפחה - דודים, סבתות וסבים. הם הרי לא צריכים לטפל בו 24/7. מנקודת המבט הגברית, הולדת בני הראשון היתה אירוע משמח ומיוחד אבל גם מוזר ומלחיץ. מין רכבת הרים שבה אתה פשוט זורם עם העליות, עם הירידות ועם הסיבובים, כי אין לך הרבה ברירות.

זה מתחיל עוד בבית היולדות, כשאתה "צריך" להיות נוכח בלידה - כי כך מצופה מגבר בימינו. "גברים שנמצאים בחדר הלידה עלולים לחוות טראומה שתשפיע על חיי המין", מאשרת את חרדותיי לימור בנדל, יועצת זוגית וסקסולוגית, כשאני מספר לה ש(שוב) הלכתי נגד הזרם, נשארתי מחוץ לחדר הלידה ואני לא מרגיש שהפסדתי משהו. "ואם גבר נכנס לחדר הלידה, הוא צריך לעמוד עם הפנים אל האישה", היא מייעצת. "לא להסתכל בין הרגליים ולא 'לעזור' למיילדת. גברים רבים שרואים את הלידה עצמה מתעלפים, חלק מקבלים טראומה מהמראה וזה מלווה אותם אחר כך".

מחלבה קטנה

והנה הקלישאה השנייה על סקס אחרי הלידה. לא די בכך שההורמונים של האישה לא חוזרים לקדמותם במשך כשנה - בנדל מסבירה איך אירועים כמו טראומת הלידה והפיכת גוף האישה ל"מפעל לייצור חלב" עלולים להפוך "מרחב מיניות" חיובי לשלילי. "אחרי הלידה נוצרת החפצה של איברי גוף - הציצים הופכים לבקבוקי חלב, ואיבר המין הופך לשער שממנו התינוק הגיע לעולם. אחרי הלידה גברים רבים צריכים לעבור תהליך שיעזור להפוך את איבר המין הנשי, שהיה מקור לעונג ולהנאה, שער לתשוקה ולמיניות ושהגבר כרגע סולד ממנו - למושך ולאטרקטיבי מחדש".

משולש ברמודה

"אני קוראת לזה 'מזוגיות למשולש'", אומרת עדנה דולב, יועצת זוגית, מנחה ומרצה בכירה במכון אדלר. "לידת הילד הראשון היא צומת משמעותי במעגל חיי המשפחה, וצומת משמעותי בבניית הזהות הזוגית. עם בוא התינוק הראשון (שהוא לעתים גם הנכד הראשון לסבים) חל שינוי בכל המערכות המשפחתיות - גם המורחבות, וזה מוביל לחוויות ראשונות בכל תחום כמעט. לא תמיד יודעים איך להתנהל - יש חילוקי דעות, ציפיות שאינן מתממשות ואכזבות. כולם באים עם כוונות טובות, אבל יש הרבה מתחים. בשנה-שנתיים הראשונות לחיי התינוק צריך לתכנן הכל מראש. לדעת מה קורה בכל שעה. אחריות של 24 שעות ביממה על יצור קטן שתלוי בך לגמרי היא משא כבד, ואין לך זמן לחשוב על עצמך. התינוק הופך להיות המרכז, והזוגיות נדחקת הצדה".

איפה האושר?

אם הזוגיות נדחקת הצדה, מה בדבר קלישאת ה"אושר"? לפני הלידה, אנשים לא מאמינים שאתה מאושר כי אין לך ילדים. אחרי הלידה, האושר הוא ממש מובן מאליו, או זה לפחות מה שמספרים לנו. "מרגע הלידה אנחנו צריכים להיות האנשים הכי מאושרים בעולם", אומרת דולב. "ממש לא נעים להגיד שאני מבואסת, או שאני רוצה את החיים הקודמים שלי בחזרה - אבל צריך לתת גם לרגשות האלה מקום. כאם חדשה, אני לא מאושרת 24 שעות ביממה. יש פחד מלהישאר לבד עם התינוק, בעיות בהנקה, עייפות רבה, אני אפילו לא יכולה להתקלח כשאני לבד. כולם הולכים לעבודה ואני נשארת עם התינוק, אני מרגישה שאני נשארת מאחור. איך אני יכולה להיות מאושרת?".

הקלישאות והמיתוסים מעוררים בעיקר אכזבה ותסכול. אתם לא חייבים להאמין בהם, אבל הם יחלחלו גם כך לתת מודע, אפילו של האדם הציני והמודע ביותר. כאב טרי, היו לי בשלבים הראשונים לבטים רבים לגבי יכולתי לטפל בתינוק הקטן שלי, מה לעשות איתו, איך לרחוץ אותו, לשחק איתו ולהאכיל אותו. היה לי גם פחד בסיסי שאני, גבר מגודל וכבד, פשוט אמעך את היצור הקטן וחסר האונים הזה. שאלתי את עצמי שוב ושוב אם הוא אוהב אותי, ואם אני אוהב אותו. וכמובן, כמו כל גבר בגברים, שיחקתי אותה כלפי חוץ כאילו הכל דבש ושפעתי ביטחון עצמי מזויף. "האמירות והמיתוסים האלה, למשל על האושר שבגידול ילדים, הן לא רציונליות ואינן ניתנות ליישום, ויש משברים ונפילות", אומרת דולב.

מעגל העייפות

זה הזמן לגלות שזוגיות אחרי לידה אינה מחלה, למרות שככה מתייחסים לזה בתקשורת. אבל המתחים בזוגיות שמדברת עליהם דולב מועצמים בגלל העייפות. בחיים שהיו לכם לפני הלידה, אם הייתם עייפים - הייתם הולכים לישון, וישנים פחות או יותר ככל יכולתכם.

בשלבי הזוגיות הראשונים שלנו גרנו ועבדנו בתל אביב, וסדר היום שלנו נראה בערך כך: קמים ב-10:00-9:00 בבוקר, שותים קפה בבית או בבית קפה, מגיעים לעבודה ב-11:00 ועובדים כמעט עד הלילה. אחרי העבודה יוצאים לסרט או להופעה, חוזרים מאוחר והולכים לישון ב-3:00-2:00 בלילה. לא ישנתי לילה שלם? אשלים בלילה הבא.

אחרי הלידה, אם התינוק אינו ישן כהלכה - גם אתם לא תישנו כמו שצריך. ועייפות משפיעה על התפקוד בעבודה (שבדרך כלל אינה סובלנית לצרכים הוריים), על מצב הרוח וגם על הסקס.

מיומנויות חדשות

המעבר מזוג לשלישייה עשוי להיות נפלא, ככל שזה נוגע למיצוי היכולות והכישורים. לפני שיש לך ילדים אתה עושה את מה שאתה יודע ורוצה לעשות, ומצליח פעמים רבות להימנע מדברים שלא בא לך לעשות. אבל היכולות שלך, בעיקר במסגרת הזוגית, מקבלות ממדים חדשים אחרי הלידה. פתאום אתה מגלה בתוכך כוחות ומפתח מיומנויות שלא תיארת לעצמך שתזדקק להן. למשל, לעשות סקס בשקט, או בלי שהילדים ישימו לב. זה מצריך מומחיות מופלאה. מיומנות שלקח לי אפילו יותר זמן לפתח היא אוזן קשבת לאשתי, או במילים אחרות - שיפור התקשורת הזוגית, יותר עזרה הדדית וקבלה הדדית.

מיומנויות נוספות שהגבר מפתח הן היכולת לעשות דברים שהוא לא ממש אוהב לעשות, כמו להיות הנדימן או לקום באמצע הלילה לתינוק בוכה. אחרי לידת הילד הראשון יש לגבר הזדמנות להפסיק להיות תינוק מפונק בעצמו ופשוט להתבגר. בתוך זמן קצר הוא מפתח מומחיות בטיפול בתינוקות - החלפת חיתולים, ניקוי ושטיפה של חפצים, עמידה בלוחות זמנים, שמירה על ענייני בטיחות, שליטה במשחקים תינוקיים, בסיפורים, בפטפוטים, האכלה, רחיצה, השכבה לישון, לקיחה לגן וכל היתר. הנשים אחראיות על ההנקה - ואת זה אי אפשר לקחת מהן, אבל ברגע שאתה מטפל בתינוק אתה מגלה כמה דברים על עצמך ועל היכולות שלך, וכמובן מעריך את אשתך יותר. גם העבודה כבר לא מה שהיתה: אתה מבין שעליך לפרנס משפחה, להרוויח יותר ולהתמקצע, והיחס שלך לעבודה משתנה בהתאם. אתה לומד לתפקד תחת לחץ.

פוטנציאל משברי

אבל ברור שלא הכל נפלא. כל השינויים האלה עלולים לגרום גם למשברים, למריבות ולתסכולים. "אירועי השנה הראשונה להורות מרחיקים את בני הזוג זה מזה", אומרת דולב. "זוגות רבים מתגרשים אחרי לידת הילד הראשון. זה יכול לקחת שנתיים או שלוש, או לקרות דווקא אחרי הילד השני – אבל הקרע התחיל בילד הראשון. משהו קרה אחרי הלידה. זו תקופה לא פשוטה עם פוטנציאל משברי, אבל בזוגיות יש המון פוטנציאלים משבריים. צריך להתאזר בסבלנות ולא לקבל החלטות נמהרות".

קשר משפחתי

אולי אתם רואים את הזוגיות שלכם כעניין פרטי, אבל היא מושפעת מאוד גם מהיחסים עם המשפחה המורחבת. לפני הלידה אנחנו בדרך כלל בקשר מסוים עם ההורים שלנו, אבל רואים בהם פעמים רבות אנשים מיושנים שלא מבינים כלום, חסרי חוש לטכנולוגיה וכיוצא באלה. אנחנו באים לבקר אותם פעם ב..., בעיקר כדי שהם יהיו מרוצים, ובגלל שעוגת הגבינה של אמא שלי היא הטובה בעולם.

אבל אחרי הלידה הכל משתנה בבת אחת. אנחנו יוצאים מבית היולדות כמשפחה, אבל בעצם אנחנו תא גרעיני קטן ומבודד, כפי שנהוג באורח החיים המערבי. האם זה מפתיע שבתא כה קטן קשה להתמודד עם הלחצים הנוצרים אחרי הלידה הראשונה? ואז אנחנו מבינים שאולי רעיון השבט הוא לא רע כל כך. השבט, בדרכו, היה מעניק תמיכה: לאישה היה מקום לפרוק תסכולים, וגם למסור את התינוק שלה מדי פעם להשגחת ידיים אוהבות אחרות. מציאות כזו מעוררת באופן טבעי פחות תלות באב ומפחיתה את הלחצים על הזוגיות. לגבר המודרני - שזה אמור להיות אני, קשה מאוד להיות בעל, אב, מפרנס, מאהב, סבלני, מתחשב וכל היתר, וגם להמשיך לראות כדורגל ולנגן בלהקה. אני לא סופרמן.

כאן נכנסים לתמונה סבא וסבתא. גם אם קודם ההערכה שלכם אליהם היתה מינימלית, הרי שעכשיו אתם מגלים שבלעדיהם אין לכם חיים. ערך העזרה שלהם בטיפול בילדים הוא אדיר. אך כמובן, בעקבות הפלישה הסבתאית מתגלעות גם כאן הבעיות. "ההורים שלנו רוצים לראות את התינוק ולטפל בו", אומרת דולב. "אני רוצה שהחמות תעזור לי, אבל לאו דווקא בטיפול בתינוק, אלא בכביסה ובהכנת אוכל, נניח. בשלב הזה צריך הרבה תקשורת בין כל העוזרים והנעזרים".

כגבר שהיה עליו ללמוד לטפל בתינוק, עמדתי מהצד ואיפשרתי לחמותי להפגין את ביצועיה המיומנים. "הרבה פעמים נוצרת קואליציה של אמא, תינוק וסבתא", אומרת דולב. "הגבר מסתובב בבית ואין לו פרטיות, לא ברור לו מה החלק שלו. בתחושתו, פעמים רבות אין לו גישה לתינוק. הזוג צריך לדאוג שהחוויה תהיה זוגית, שגם הגבר ישתתף בטיפול בתינוק - גם אם אלה דברים קטנים כמו הכנת בקבוק או החלפת חיתול".

אז איך מתמודדים?

ילדים זה שמחה?

להורים זו, לפחות בהתחלה, עבודה לא פשוטה וטלטלה גדולה בחיים. צריך לתת לגיטימציה גם לרגשות הקשים, לעייפות, לתסכול, לחרדות ולגעגועים לחיים שלפני הילדים.

ברוך הבא לחדר הלידה

נוכחות הגבר החדש בלידה היא היום כמעט מאסט, אך עלולה לפגוע בזוגיות. על הגבר לזכור שהוא לא שם כדי לעזור למיילדת אלא כדי לתמוך באשתו, ורצוי שיעמוד עם הפנים אליה ולא יהיה עסוק בלעשות סרט על איך תינוק בא לעולם.

הגוף שלי ברשותו

אחרי הלידה נדמה שהגוף של האישה שייך לתינוק, וזה עלול להרתיע את הגבר ולשנות את התייחסותו למיניות שלה.

מוניקה סקס

המשולש החדש והעייפות שנלווית אליו גורמת אוטומטית לסקס להידחק לתחתית הרשימה. צריך להיות מודעים לכך ולהשקיע זמן ומחשבה כדי לשמור על המרחב הארוטי ועל התשוקה.

הרחבת הכישורים

עם בוא התינוק נדרשים שני בני הזוג להפעיל מיומנויות חדשות, ולעשות גם דברים אהובים פחות (מי אמר לקום בלילה ולרחוץ בקבוקים?). כשמביטים על זה כעל הרחבת היכולות הכישורים האישיים, קבלת עול המטלות יכולה להתקבל בצורה חיובית יותר.

על מדרגות הרבנות

להולדת ילד יש פוטנציאל משברי, ויש זוגות שלא שורדים אותו. חשוב להיות מודעים לכך, ללכת לטיפול אם צריך ולא למהר להגיע להחלטות.

מבצע סבתא

עם לידת התינוק מתגלה חשיבות איכות התקשורת עם המשפחה המורחבת. הסבים רוצים לעזור, אך עליכם לכוון אותם לעזרה הרצויה לכם, לסנן את הביקורת ולקחת את העצות המתאימות לכם, ולזכור שבכל זאת יש להם ניסיון והצלחות מוכחות (אתם...).

הכתבה פורסמה בגיליון יולי של המגזין "הורים וילדים "