סוף לנגב טקסטיל? 'הילד שואל לאן אבא יילך'

"אנחנו בשדרות נמצאים גם בסכנה ביטחונית וגם בסכנה כלכלית". שבוע וחצי - זה ככל הנראה הזמן שנותר למפעל "נגב טקסטיל" שבדרום עד סגירתו בשל קשיים כלכליים. חרף המאבק הנואש של הבעלים והעובדים, עדיין לא התקבלה הבטחה לתמיכה ממשלתית שתציל את המפעל, והוא ייאלץ להפסיק את פעילותו ב-10 באוגוסט. אשר אוחיון (48), מחסנאי ראשי ב"נגב טקסטיל" ואב לחמישה ילדים, התראיין היום (ה') לאולפן ynet וטען שהמשמעות היא 1,000 איש שמתווספים למעגל האבטלה ויתקשו מאוד לצאת ממנו. צפו בראיון:

המפעל, שהוקם ב-1987, צבר בשנתיים האחרונות הפסדים והבעלים הודיע כי ייאלץ לסגור אותו, אלא אם יקבל סיוע ממשלתי. במפעל מועסקים כ-50 עובדים בצורה ישירה ועוד כ-1,000 נותני שירותים נלווים - רובם ככולם מהפריפריה. מדובר במפעל האחרון בארץ לצביעת בדים,

ויצרני הטקסטיל והספקים טוענים שסגירתו תוביל לסגירת הענף כולו בישראל.

אוחיון, שמועסק במפעל ב-25 השנים האחרונות, הופיע אתמול בכנסת בדיון שערכה ועדת העבודה והרווחה באשר לסכנת הסגירה. היום הוא אמר ל-ynet: "אנחנו נמצאים במצב הכי קשה של המפעל בשנתיים–שלוש האחרונות. נגב טקסטיל זה כמו המשפחה השנייה שלי. איך אומרים, אני נשוי לאשתי ונשוי לנגב טקסטיל. יש לי ילד בן 10 ששואל אותי: 'אבא, מה קורה? מה נעשה? לאן תלך?' אנחנו מקווים רק לטוב כי אנחנו המפעל היחידי בארץ. זאת תהיה טעות לממשלת ישראל לסגור את המפעל. 

"שדרות סופגת קסאמים וטילים, אנחנו נמצאים כל הזמן באיום מצד הפלסטינים. היום אנשים שרוצים להקים מפעלים בשדרות קצת חוששים. עכשיו אנחנו נמצאים גם בסכנת פרנסה. משמעות סגירת המפעל קשורה גם לקיבוץ אפק, שמעסיק כ-80 פועלים שסורגים את הבדים לנגב טקסטיל, ויש עוד כמה עסקים קטנים שסורגים בדים בתל אביב. מדובר בכ-1,000 איש שהולכים להיכנס לאבטלה".