דירוג העוצמה: 10 הרכזים הגדולים בהיסטוריה

דבר הדירוג

מיהו רכז? האם מייקל ג'ורדן ולברון ג'יימס שניהלו את מרבית ההתקפות נחשבו לרכזים? האם מג'יק ג'ונסון עם כל ה-2.06 מ' הוא רכז קלאסי? בדירוג ניסינו לשלב בין הישגים אישיים, קבוצתיים וכן אלה שממלאים בצורה הטובה ביותר את ייעוד התפקיד – רכז. זה לא היה קל.

ראויים לאזכור

מארק פרייס - קליבלנד קאבלירס

קווין ג'ונסון - פיניקס סאנס

דניס ג'ונסון - סיאטל, פיניקס, בוסטון

אלבין רוברטסון - מילווקי באקס

טוני פארקר - סן אנטוניו ספרס

קי סי ג'ונס - בוסטון סלטיקס

לברון ג'יימס וטוני פארקר. לא נכנסו לעשירייה(צילום: AFP)

10. סטיב נאש – דאלאס, פיניקס, לייקרס

סטטיסטיקה: 14.4 נק', 8.5 אס', 0.7 חט', 49% מהשדה, 42.8% מהשלוש.

תארים: 0 אליפויות, MVP פעמיים (05-06)

הישגים: 8 פעמים אולסטאר, 3 פעמים חמישיית העונה, מקום 4 בטבלת האסיסטים בכל הזמנים (10,249).

עונת שיא: 2005/06: 18.8 נק', 10.5 אס', 51.2% מהשדה, 43.9% מהשלוש, 92.1% מהעונשין.

דבר בלתי רגיל: 6 שחקנים בלבד בהיסטוריה רשמו עונה של מעל 90 אחוז מהעונשין, 50 אחוז מהשדה, 40 אחוז מהשלוש. לארי בירד עשה זאת פעמים, סטיב נאש 4 פעמים.

ב-50 מילים: השחקן הגדול ביותר שלא הגיע לסדרת גמר. נאש הוא כנראה הרכז הכי חסר סבלנות אי פעם, זה שהיה מרכז הכוח ב-"התקפת 7 השניות" המסחררת של פיניקס באמצע העשור הקודם. מלבד היותו מוסר ענק, מדובר באחד הקלעים הגדולים אי פעם ב-NBA. רק שני דברים חסרים לו כדי להיות ממוקם גבוה יותר ברשימה: הגנה וטבעות (או לפחות גמרים).

9. גארי פייטון – סיאטל, מילווקי, לייקרס, מיאמי

סטטיסטיקה: 16.3 נק', 6.7 אס', 1.8 חט', 46% מהשדה.

תארים: אליפות אחת (2006, מיאמי), שחקן ההגנה של השנה (96), שתי מדליות זהב אולימפיות (96, 00).

הישגים: 9 פעמים אולסטאר, 9 פעמים חמישיית ההגנה של השנה (שיא), פעמיים חמישיית העונה, מקום 8 בכל הזמנים באסיסטים (8,966), מקום 4 בחטיפות (2,445).

עונת שיא: 99/00: 24.2 נק', 8.9 אס', 1.9 חט', 6.5 ריב'.

דבר בלתי רגיל: בשישה גמרים, רק פעם אחת בקריירה שלו מייקל ג'ורדן ירד מ-30 נקודות בממוצע לסדרה. זה קרה ב-1996 מול סיאטל ומול פייטון. כוכב שיקגו נעצר על 27.1 נק' בלבד בממוצע ורק פעם אחת עבר את ה-30. ובכל זאת, סיאטל הפסידה.

ב-50 מילים: הכפפה. שחקן ההגנה הטוב ביותר שאי פעם כונה רכז. האיש למשימות מיוחדות והגארד היחיד מלבד מייקל ג'ורדן שזכה בתואר שחקן ההגנה של השנה מאז 1988. הרכיב עם שון קמפ את אחד הצמדים המפחידים בהיסטוריה והוביל את סיאטל לגמר בלתי נשכח. קלע את סל הניצחון במשחק מספר 3 עבור מיאמי בסדרת הגמר מול דאלאס.

גארי פייטון עוצר את ג'ורדן על 5 מ-19

8. נייט ארצ'יבלד – קנזס סיטי, ניקס, בוסטון, מילווקי.

סטטיסטיקה: 18.8 נק', 7.4 אס', 1.1 חט', 46.7% מהשדה.

תארים: אליפות אחת (81, בוסטון), MVP של משחק האולסטאר (81).

הישגים: 6 פעמים אולסטאר, 3 פעמים בחמישיית העונה.

עונת שיא: 72/73: 34 נק', 11.4 אס', 48% מהשדה.

דבר בלתי רגיל: השחקן היחיד בהיסטוריה שהוביל את הליגה בנקודות ובאסיסטים באותה עונה (72-73).

ב-50 מילים: "טייני". לא סתם קוראים לך קטן כשאתה מתנשא לגובה של 185 ס"מ ושוקל 68 ק"ג בלבד. 25 שנה לפני שאלן אייברסון הגיע לליגה, ארצ'יבלד היה ה-"אלן אייברסון" הראשון של ה-NBA. מהיר וזריז בצורה בלתי רגילה, מהרכזים הראשונים שהבינו שצריך גם לקלוע ולא רק למסור. עונת השיא שלו ב-72-73 נחשבת לאחת מהופעות היחיד הגדולות בהיסטוריה לאורך העונה.

נייט ארצ'יבלד – הרגעים הגדולים

7. וולט פרייזר – ניו יורק ניקס, קליבלנד

סטטיסטיקה: 18.9 נק' , 6.1 אס', 5.9 ריב', 1.9 חט'.

תארים: שתי אליפויות (70, 73), MVP של האולסטאר (75).

הישגים: 7 פעמים אולסטאר, 4 פעמים חמישיית העונה, 7 פעמים חמישיית ההגנה של העונה, רוקי השנה.

עונת שיא: 70/71: 21.7 נק', 6.7 אס', 6.8 ריב', 49% מהשדה.

דבר בלתי רגיל: 36 נק' ו-19 אס' במשחק מספר 7 מול הלייקרס ב-1970, כשהוא סוחף את הניקס לאליפות הראשונה שלהם.

ב-50 מילים: "קלייד". המספרים משקרים. רק ב-73 החלו לספור חטיפות ובאותה תקופה לא היו מעניקים אסיסטים בכזו קלות. הגדולה של פרייזר היא בשינוי שביצע בעמדת הרכז, הפך אותו ליותר מלהיב ושינה את כל תפיסת ההגנה בעמדה. אחד מרכזי ההגנה הגדולים אי פעם. הרכיב עם ארל מונרו את צמד ה-"רולס-רויס" בקו האחורי הפנטסטי של הניקס. אגדה אורבנית.

וולט פרייז'ר – ההתעלות במשחק מספר 7

סטטיסטיקה: 18.4 נק', 7.5 אס', 5.2 ריב'.

תארים: 6 אליפויות, MVP ב-57', פעמיים MVP של האולסטאר (54, 57).

הישגים: 13 פעמים אולסטאר, 10 פעמים חמישיית השנה, מקום 15 בטבלת מלך האסיסטים בכל הזמנים.

עונת שיא: 59/60: 19.4 נק', 9.5 אס', 4.7 ריב'.

דבר בלתי רגיל: נבחר בשנת 71' ל-25 השחקנים הכי גדולים בתולדות ה-NBA, ב-81' ל-35 וב-96' ל-50. אחד מארבעה שחקנים בלבד שנבחרו בכל שלושת המקרים.

ב-50 מילים: "הודיני". קודם היה מישהו שהוצב בעמדה מספר אחת, אח"כ היה בובי קוזי, אח"כ קראו לזה רכז. הקוסם הראשון על הפרקט היה זה שהמציא את התפקיד והיה למעשה הראשון שניהל התקפות, פיזית, במשחק עומד. הביא את עולם ה"הארלם גלובטרוטרס" לליגה והיה חלק מהשלישייה שייסדה את הקבוצה הגדולה הראשונה בליגה – בוסטון סלטיקס – יחד עם ביל ראסל ורד אאורבך.

בובי קוזי - הקוסם

5. ג'ייסון קיד – דאלאס, פיניקס, ניו ג'רזי, ניקס

סטטיסטיקה: 12.6 נק', 8.7 אס', 6.3 ריב', 1.9 חט'.

תארים: אליפות (2011, דאלאס), 2 מדליות זהב (00, 08), רוקי השנה (95, יחד עם גרנט היל).

הישגים: 10 פעמים אולסטאר, 5 פעמים חמישיית העונה, 4 פעמים חמישיית ההגנה. מקום שני בכל הזמנים באסיסטים (12,091), מקום שני בחטיפות (2,684).

עונת שיא: 02/03: 18.7 נק', 8.9 אס', 6.3 ריב'.

דבר בלתי רגיל: מקום שלישי בכל הזמנים במספר טריפל-דאבלים בקריירה (107), שלישי רק לאוסקר רוברטסון ומג'יק ג'ונסון, לפני ווילט צ'מברליין ולארי בירד.

ב-50 מילים: הילד. ג'ייסון קיד היה מאותם רכזים שהצליחו להשפיע על המשחק, גם בלי לקלוע. הייתה לו את החבילה המושלמת – ידע למסור, לשמור, לקחת ריבאונד ואם צריך – גם לשים כמה נקודות ברשת. זה הספיק לשני גמרים בהובלתו עם ניו ג'רזי ועוד אליפות אחת מתוקה בסוף הקריירה עם דאלאס. לא סתם קיבל קצת פחות מחודש לאחר פרישתו את תפקיד מאמן ברוקלין.

סטטיסטיקה: 19.2 נק', 9.3 אס', 1.9 חט', 45% מהשדה.

תארים: 2 אליפויות (89, 90), פעמיים MVPאולסטר (84, 86), MVP של גמר 1990.

הישגים: 12 פעמים אולסטאר, 3 פעמים חמישיית השנה, מקום 7 בכל הזמנים באסיסטים (9,061).

עונת שיא: 84/85: 21.2 נק', 13.9 אס', 2.3 חט'.

דבר בלתי רגיל: 25 נקודות ברבע אחד, על רגל אחת במשחק מספר 6 בגמר 88 מול הלייקרס

ב-50 מילים: "זיק". כנראה הדמות הכי שנואה בתולדות הליגה. האיש הקטן שקרא תיגר על מייקל ג'ורדן והפך ליריבו הגדול ביותר. השחקן שניהל, דחף ויצר את ה-"באד בויס" של דטרויט פיסטונס. זכה בשתי אליפויות רצופות בשיא עידן מג'יק-בירד-ג'ורדן, ועל כך הוא לא מקבל מספיק קרדיט. בגלל היריבות עם ג'ורדן, לא נכלל בדרים טים המקורית.

3. אוסקר רוברטסון – סינסינטי, מילווקי באקס

סטטיסטיקה: 25.7 נק', 9.5 אס', 7.5 ריב', 48.5% מהשדה.

תארים: אליפות אחת (71, באקס), MVP ( (64), 3 פעמים MVP אולסטאר, רוקי השנה, זהב אולימפי (60).

הישגים: 12 פעמים אולסטאר, 9 פעמים חמישיית העונה, מלך הטריפל דאבל בכל הזמנים (181), מקום 6 בכמות אסיסטים (9,887), מקום 10 בכמות נקודות (26,710).

עונת שיא: 61-62: 30.8 נק', 12.5 ריב', 11.4 אס'.

דבר בלתי רגיל: דבר ידוע הוא כי רוברטסון הוא היחיד שסיים עונה שלמה בממוצע טריפל דאבל, אבל הוא היה קרוב לכך עוד 4 פעמים בקריירה ופספס רק בכמה עשיריות הנקודה.

ב-50 מילים: "ביג O". עוד לפני שמג'יק ג'ונסון היה מג'יק, ולפני שלברון נולד, היה את אוסקר רוברטסון. ענק מימדים יחסית לאותה תקופה בעמדת הרכז (1.96, 100 ק"ג) ועם כישורים שהיו שניים בשנות השישים רק לביל ראסל והבוסטון סלטיקס. בעידן של סנטרים אלמותיים, נזקק ללו אליסנדור הצעיר (קארים עבדול ג'אבר) בכדי לזכות בטבעת היחידה שלו במילווקי. שחקן שנשלח מהעתיד, ונחת בשנות ה-60.

אוסקר רוברטסון – הרגעים הגדולים

2. ג'ון סטוקטון – יוטה ג'אז

סטטיסטיקה: 13.1 נק', 10.5 אס', 2.2 חט', 51.5% מהשדה.

תארים: 0 אליפויות, 2 מדליות זהב אולימפיות, פעם אחת MVP של משחק האולסטאר.

הישגים: 10 פעמים אולסטאר, שיאן האסיסטים (15,806), שיאן החטיפות (3,265) מקום שלישי בכמות משחקים (1,504), פעמיים חמישיית העונה.

עונת שיא: 1989-90: 17.2 נק', 14.5 אס', 2.7 חט', 51.4 אחוז מהשדה.

דבר בלתי רגיל: במשך 19 עונות, החמיץ סטוקטון 22 משחקים בלבד, וב-17 עונות לא החמיץ אפילו משחק אחד.

ב-50 מילים: "סטוקטון טו מאלון". אם ג'יימס נייסמית' היה כותב בספר כיצד צריך להיראות רכז, הוא היה כותב פשוט שתי מילים – ג'ון סטוקטון. עם 185 סנטימטרים ולוק של "השכן מהנדס המחשבים", הרכז שהוביל את יוטה לשתי סדרות גמר, היה נציג המשפט – אם הוא יכול, כולנו יכולים. מוח הכדורסל המבריק בהיסטוריה יחד עם בירד. לא בטוח שמגיע לו להיות לפני תומאס ורוברטסון, אבל מקבל את הכבוד עקב היותו האבטיפוס המושלם למושג רכז. לכל מי שבא לפניו, לכל מי שיבוא אחריו.

ג'ון סטוקטון לקארל מאלון – 10 הגדולים

1. ארווין "מג'יק" ג'ונסון - לייקרס

סטטיסטיקה: 19.5 נק', 11.2 אס', 7.2 ריב', 52% מהשדה.

תארים: 5 אליפויות (80, 82, 85, 87-88),  3 פעמים אם. וי. פי  (87, 89-90), 3 פעמים MVP של סדרת גמר (80, 82, 87), פעמיים MVP אולסטאר (90, 92), מדליית זהב אולימפית (92).

הישגים: 12 פעמים אולסטאר, 9 פעמים חמישיית העונה, מקום חמישי בטבלת האסיסטים (9,887), מקום ראשון בטבלת ממוצע האסיסטים למשחק (11.2), הכי הרבה אסיסטים במשחקי פלייאוף (2,346), מקום שני בטבלת הטריפל דאבל בכל הזמנים (138).

עונת שיא: 86/87: 23.9 נק', 12.2 אס', 6.3 ריב', 52.2% מהשדה.

דבר בלתי רגיל: הרוקי היחיד שזכה בתואר MVP של סדרת הגמר, כשקלע 42 נק' בתור סנטר 42 נק', 15 ריב', 7 אס', 3 חטיפות במשחק מס' 6 מול פילדלפיה וזכה באליפות.

ב-100 מילים: "מג'יק". אפשר לומר הרבה דברים על הרכז שהתנשא ל-2.06 מ' ושקל 100 ק"ג. אפשר לדבר על השואו-טיים שניהל באולם הפורום בשנות ה-80, על כך שהוא המוסר המיוחד ביותר אי פעם. אפשר לדבר על הוורסטיליות שלו כשחקן, על היריבות האדירה שיצר באייטיז עם לארי בירד. אפשר לדבר על האימפקט שלו מחוץ למשחק עם אומץ הלב להיחשף כנשא HIV. אפשר לדבר על כך שהוא, יחד עם בירד, הפכו במו ידיהם את ה-NBA למה שהיא היום. אפשר לדבר על ניהול המשחק המופתי שלו, לא רק במתפרצות, על הקליעה שלא מוערכת מספיק (52 אחוז) ואפשר לדבר על התארים שלו. או שפשוט אפשר להסתכל לו על החיוך, ולהתאהב. הרכז הגדול בכל הזמנים.

מג'יק ג'ונסון – שואו טיים

לתגובות, תלונות ושאר ירקות - עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'