קריירה טסה: ביום אברך, בלילה כוכב
מידד טסה חולם ללמוד תורה, אבל בינתיים שירתו אמנותו. אז איך משלבים? עם נוכחות מתמדת בישיבת "אור החיים", אמירת פרקי תהלים לפני כל הופעה וטקס "עול מלכות שמיים" על הבמה. בגיל 20 הוא מוציא אלבום שמיני, ומספר על המאבק ביצר הגאווה, וההתמודדות עם מות האח. קבלו שני שירים בבכורה
ובכל זאת, לא היה לך קשה עם השינוי בקול?
"קרה לי נס: אצלי הקול לא השתנה כל כך. הוא פשוט נהיה עבה יותר. הסולמות יורדים אבל האוקטבות עולות, ובהמשך זה נשמע יותר טוב. בסביבות גיל 17-18 היה לי קשה כשהייתי צריך להוריד סולמות, והגרון היה יותר חלש. בהתייעצות עם רופא עשינו הכל לשמור על הקול, ועם זאת להופיע, כי אם לא מופיעים הקול משתנה מהר יותר".
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
מלבד היותו כוכב גם מחוץ למשבצת החרדית, טסה הוא תלמיד ישיבת "אור החיים". את הקריירה המוזיקלית החל בגיל 4, ובהיותו בן 12 וחצי הוציא את אלבומו הראשון. "לא חשבתי שאהיה זמר", הוא מספר. "תמיד היה לי חשק לשיר, אבל לא היה לי יצר הרע לעמוד על במות, שאומרים שזו מידת הגאווה".
הרב המקובל כתב לו שיר
עם צניעות טבעית והמון כישרון הוציא טסה (בן 20, זוכרים?) את אלבומו השמיני, "יהודי בנשמתי", לפני כשבוע, והוא כולל שיתופי פעולה משפחתיים (עם אמא שחיברה לו שיר שאותו הלחין), חצי משפחתיים (עם המנהל האישי, אביעד גיל, המלווה אותו מילדותו – והצטרף לאלבום על תקן משורר), ולגמרי קבליים (הרב המקובל יעקב עדס, שטסה קשור אליו מאוד).
"הרב עדס אמר לי שהשירה של מידד מאוד מרגשת, וגורמת לאנשים לחוש תחושות של עידוד וחיזוק", מספר גיל. "הוא כתב מילים, וביקש שמידד ישיר אותן על מנת להעביר מסר וכוח לאנשים לדבוק בה' ולחוות את האור האלוקי".
על אף ההתרגשות עם צאת אלבומו השמיני, שממנו אנו מגישים לכם שני סינגלים בהשמעת בכורה, טסה מציין כי אין תחליף להופעה בפני קהל. "זה לא עניין של גאווה, זה פשוט מרומם את מצב הרוח לתת יותר לקהל".
לדבריו, השילוב בין היותו זמר ובחור ישיבה מעצימה את השירה בפני הקהל. "העיקר זה לימוד תורה, אבל אני רוצה להצליח גם בלימוד וגם בשירה. החלום שלי הוא להיות אברך, ללמוד תורה, ולהמשיך לשמח את עם ישראל".
טסה מספר כי על מנת להצליח לשלב בין עולם התורה להופעותיו, הוא מקפיד לומר מספר מזמורי תהילים לפני כל הופעה, "כדי לשמור על עצמי ועל המידות שלי, כך שתעלה מידת הענווה ולא מידת הגאווה". בנוסף, הוא מקפיד לסיים כל הופעה בטקס "קבלת עול מלכות שמיים" שבו הוא שר "שמע ישראל", "גם כדי שתהיה אווירת קדושה בסוף, וגם כדי לזכור שכל הופעה היא לה' יתברך. אנשים מתרגשים בקטע הזה, וגם אני מרגיש הרבה פעמים שיש לי דמעות בעיניים".
מכתב מאחי
טסה גדל בזיכרון יעקב, בן הזקונים בין 12 אחים. ועל אף השמחה הטבעית הקורנת ממנו, טסה נושא עצב עמוק מאז מותו של אחיו הגדול, אביאל שהיה בן 25 כאשר טבע בתאונה במקווה. "הייתי אז בישיבה, וראיתי שאומרים פרקי תהלים ועושים תיקון, אך לא הבנתי למה". טסה מסביר כי אמירת תהלים אינה חריגה בישיבה, ועל כן הצטרף לראש הישיבה ולחבריו מבלי לדעת שהתיקון מיועד לאחיו.
"ראש הישיבה הלך עם ספר תורה, ותקעו בשופר", הוא נזכר. "גם כשהזכירו בתפילה: לרפואת אביאל חיים, לא קישרתי שמדובר באחי. רק אחר כך אמרו לי שהוא החליק במקווה".
אביאל הועבר לבית החולים, ובמשך תשעה ימים היטלטל בין חיים למוות - עד שנקבע מותו. "אחרי שהוא נפטר ידעתי שאני צריך ללמוד תורה", טסה אומר. "אני מקבל את מה שקרה לנו באמונה גדולה. אם אנחנו חושבים שהכל מה' יתברך, זה פי-אלף יותר קל, כי אנחנו יודעים שהוא לא הלך וזהו, אלא הוא הלך למקום אחר שאליו כולנו נגיע".
טסה מספר כי לאחר פטירתו של אביאל, מצאו בני המשפחה שלוש קופסאות ובהן מכתבים ופתקים שכתב לפני מותו. "הוא היה מאוד רוחני, והתברר ממכתביו שהוא היה בשיח עם ה'", מספר טסה.
אחד משיריו של אביאל סימל את כמיהתו ליושב במרומים, וטסה החליט לנסות להלחין אותו. "הוא כתב לה' – 'אתה שם בשמיים, ואני מתמודד במים', וכנראה שהוא התכוון לכך שהתורה נמשלה למים. כבר הלחנתי פזמון ובית, ואני ממשיך לעבוד על זה. אומרים שטבעו של המת שהוא נשכח מהלב, ובאירועים אני עסוק בשירה ולא חושב עליו. לכן ההלחנה נותנת לי הרגשה טובה. כך אני ממשיך לזכור אותו".