הכדור בידיים של השחקנים / טור דעה

לאט לאט הם נפרדו והתפזרו להם, כל השותפים לאירוע הקוסמי המכונה במחוזותינו "נס ז'לגיריס". גור שלף, שהוציא את המסירה האלמותית, החזיר ציוד מיד בסיום העונה, בתהליך שלא יאה לקפטן בעבר ומנהל קבוצה בהווה. דרק שארפ, שקלע את הסל החשוב בתולדות המועדון, עזב את הארץ כי התאכזב מהצעה שאולי הייתה ראויה מבחינה מקצועית וכלכלית, אבל לא היה בה שמץ של מאמץ להסביר לו כמה הוא מוערך.

עוד ב-ynet ספורט:

• איסקו נתן הצגה, מוריניו פגש את האקסית
• ציטוט השנה? אריק גילרוביץ' יצא כריש
• תואר ראשון לגווארדיולה בבאיירן
• דני עמוס נתן, דני עמוס לקח
  

והרי בלעדיו, בלי הסל המטורף ההוא, כל המועדון הזה היה נראה אחת לגמרי היום. לו מכבי היתה באמת רוצה, היא הייתה מסדרת לו חבילה כוללת שהיתה משאירה את הסמל הגדול שלה בעשרים השנה האחרונות. אבל זה לא קרה. עכשיו יותר קל להבין למה התעקשו להחזיר את ניקולה. סמלי משהו.

"נס ז'לגיריס". מה נשאר ממכבי של אז?(צילום: ראובן שוורץ)

שאראס, שקלע 37 נקודות במשחק ההוא, ועשה בקצה האצבעות את העבירה

החמישית שלו על גוסטאס, 2.2 שניות מהסיום, אקט הפתיחה לנס הנ"ל, שוב לא התקבל חזרה לעונת פרישה. ועכשיו אפילו יותם הלפרין, שהחליף את שאראס בהצלחה רבה בהארכה של אותו משחק, משחק הפריצה שלו בקריירה, גם הוא התאכזב מהעובדה שמכבי לא ממש רבה עליו.

החזיקו אותו ברשימת ההמתנה לראות מה יהיה עם יוגב, מה יעשה סילבן. ועכשיו יותם עשה את היו-טרן החד ביותר על כביש מספר 1 מאז שמיקי טיפס למלחה, ועבר לאדום. אם תרצו, באירופה הוא תמיד היה אדום - אולימפיאקוס, סנט פטרסבורג, באיירן מינכן. אז בשבילו זה טבעי. אבל מבחינת מכבי, באופן רשמי, נגמרו הניסים.

כשחושבים על זה, הוא בעצם אדום. יותם הלפרין(צילום: AFP)

במכבי מתייחסים לזה בנחת, בינתיים, אבל שם תמיד מסתכלים על כל שחקן ומחפשים מה חסר לו. בירושלים מתפתח בקיץ הזה מועדון, שלפחות לפי ההצהרות, מנסה להוציא מכל שחקן את רק את מה שיש בו,

ומקבל אותו כמו שהוא, בגישה חיובית, ולטווח ארוך. וזה מה שהיה חסר ליותם כל השנים. שמכבי תראה לו שהיא ממש רוצה אותו, שתשלם עליו את החוב למס הכנסה אם יסכים לחזור, שתיקח אותו כאופציה ראשונה ולא כממלא מקום וסותם חורים.

גם יותם תרם את חלקו ליחסים המקולקלים בהתלבטויות ושיקולים זרים. ולכן המעבר הזה טוב לשני הצדדים. מכבי לא ממש היתה זקוקה לו מקצועית, האוהדים שלה לא רצו אותו, ויותם צריך עונה טובה עם ביטחון, בקבוצה בה יוכל להשפיע, מה שהוא מקבל בירושלים. WIN WIN.

בירושלים מחפשים את מה שיש בשחקנים. במכבי את מה שאין. אורי אלון(צילום: ראובן שוורץ )

מתחת לאדמה יש כאן קו פרשת מים. אורי אלון משתמש במושגים

מהיסטוריית ה DNA של מכבי: "רוצים שכל הישראלים הטובים יהיו בירושלים". במכבי נשארו כרגע רק אוחיון (גם הוא על תנאי, בינתיים לא מופיע בסגל מכבי באתר המנהלת) ופניני (בירידה תלולה מאז "הפרשה") כצברים היחידים, ושאר הישראלים יהיו מתאזרחים. תחייתה של "יזרעאל סברס" מעולם לא היתה קרובה יותר. והחוק הרוסי שוב יקשה השנה על בלאט, או מי שלא יאמן שם.

וכשהחבר'ה נפגשים באימון הנבחרת, יש שם כבר קואליציה של "מאוכזבי" מכבי: יותם, מורן רוט, יניב גרין, רביב לימונד, אלישי כדיר. גם גל מקל על אזרחי. חוסר שיווי המשקל בכדורסל הישראלי מתחיל להתאזן, ומי שמזיז אותו הם לא חוקי המנהלת, לא המאמנים ולא ההנהלות, אלא השחקנים בעצמם (בעזרתה האדיבה של מכבי עצמה). הכוח לשינוי נמצא בידם, אם ישנו את סדר העדיפויות, לפחות באופן זמני.

בנבחרת יש קואליציה של מאוכזבי מכבי(צילום: עוז מועלם)

השחקנים מתחילים להבין שיש עוד דברים חוץ מכסף. וכדאי שגם מכבי תבין את זה

אם היא רוצה לשמור על ההגמוניה, לזכות בהזדהות האוהדים שלה, לקבל גיבוי מהמנהלת לשריון האוטומטי שלה ליורוליג, ולקחת עוד אליפות ישראל בעשור הנוכחי.

יש גם כסף בחיפה, בירושלים, בחולון. יש כבר אולם בחיפה, ובקיץ הבא יהיו גם בחולון, בירושלים, ובדרייב אין בתל אביב. אפשר יהיה ליהנות מהמשחק, להמשיך להתקדם, להרוויח יפה, גם אם אולי קצת פחות, ולנשום. להיזכר למה התחלת לשחק בכיתה ג'. "שיהיה לך טוב, שתספיק לאהוב, בגלגול הזה". יש אלטרנטיבות. ואפשר להגיע מהן לכל מקום, גם ל-NBA.

ההחלטה שלו תהיה משמעותית מאוד עבור הענף. ליאור אליהו(צילום: עוז מועלם)

ולכן יש עוד החלטה אחת גדולה בקיץ הזה. והיא בידיים של ליאור אליהו. במכבי קוראים טוב את התמונה, ומבינים שהם צריכים לחרוק שיניים ולפתוח את הדלת עבור ליאור. להתנצל על השימוש הציני בסעיף השחרור, ולהציע לליאור ולעצמם סולם לירידה מהעץ. לא בגלל שהוא קריטי להם מקצועית, אלא כי הוא מחזיר את מכבי למעמד של קבוצה ישראלית לגיטימית.

ליאור יעמוד בפני החלטה חשובה עבור הקריירה שלו, ומשמעותית מאוד עבור הכדורסל הישראלי. ויש בידיו הכח לעשות משהו מיוחד, בכל בחירה שייקח. אני מקווה בשבילו, שיבחר ללכת עד הסוף עם האמת שלו. ומכבי? הם יחפשו את הנשמה שלהם במקום אחר. כי רוב הנשמות כבר לא גרות שם יותר.