מי באמת נהנה מהטיפ שהשארנו למלצר?
מנהג מתן הטיפים הפך בישראל למערב פרוע של נהלים והיעדר אכיפה. לפני שמטילים גזירות נוספות על ציבור העובדים יש למצות את האמצעים לגביית מס על מאות המיליונים שאינם ממוסים כיום בחסות החוק
המנהג של מתן טיפים לנותני שירות בכלל ולמלצרים בפרט, הפך בישראל למערב פרוע של נהלים, חקיקה חסרה וחוסר אכיפה. אלה מציבים בפני מערכת המשפט, החוקה והמיסוי של מדינת ישראל אתגר לא פשוט, הרלוונטי לכולנו בלב ימי דיונים אינסופיים על מקורות מיסוי לתקציב המדינה. הסיבה: מאות המיליונים המשולמים כיום במשק כתשר - אינם ממוסים.
- ממלצרים בחופש הגדול? דעו את זכויותיכם
- בקשה לייצוגית: לנדוור לא מעסיקה מלצרים גברים
- מעסיק, קבל טיפ: כך תעסיק מלצרים באופן חוקי
יש בעלי עניין רבים המתחרים בתשר: הסועד מעוניין להעניק את התשר למלצר אישית, כהכרת תודה על שירות טוב ולא בעקיפין למסעדה. המלצר מעוניין לקבל את התשר ישירות מן הסועד כתשלום נטו, בלי דיווחים ובלי תשלומי חובה, אך מעוניין גם שהתשר יובא בחשבון בחישוב זכויותיו לפי חוקי העבודה והביטוח הלאומי, גם אם לא דווח ולא שולמו בגינו תשלומי חובה.
המסעדה המעוניינת להוזיל עלויות, מעדיפה להביא את התשר בחשבון בתשלומים המגיעים למלצר לפי חוקי העבודה, כלומר "להזדכות" על התשר. ואילו רשויות המס והביטוח הלאומי מעוניינות מצידן לגבות תשלומים בגין מלוא התשר ולמנוע מצב בו יחויבו בהטבות כמו תגמולי ביטוח לאומי, לגבי תשר שלא שולמו בגינו תשלומי חובה.
שאלות אלה עלו לאחרונה בעקבות תביעה של אלמנה, שבעלה קיפח את חייו וטבע בים, כשזינק להציל צעירים שנקלעו למצוקה בים. האלמנה ביקשה שהמוסד לביטוח לאומי יביא בחשבון בחישוב קצבת התלויים המגיעה לה, גם את התשר ששולם לבעלה ישירות מהסועדים. זאת, על-אף שלא דווח ולא שולמו בגינו תשלומי חובה.
אפליה לעומת שאר העובדים במשק
בית-המשפט העליון קיבל את תביעת אלמנת המתנדב, אך עשה זאת בהדגישו כי התגמולים במקרה זה ממומנים מאוצר המדינה ולא מתקציב המוסד לביטוח לאומי. עוד הודגש, כי התוצאה המשפטית לגבי תגמולים אחרים הממומנים על-ידי המוסד לבטוח לאומי עשויה להיות שונה, בכך שהם יחושבו על-פי השכר ששולם למלצר על-ידי בעל המסעדה בלבד ושבגינו חייב בעל המסעדה בחובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי.
לכאורה, יש צדק בטענה, כי מלצר, המקבל תשר ישירות מהסועד כתשלום נטו, מסכים כי הוא משקף את מלוא ההטבה לה הוא זכאי ואין להטיל על המעביד עלויות סוציאליות לגביו.
עם זאת, התשר מהווה בדרך כלל מרכיב מרכזי בהכנסה של המלצר וכאשר הוא אינו מדווח - גם לא משלמים בגינו תשלומי חובה והוא אינו מובא בחשבון בחישוב זכויות סוציאליות ותגמולים. דבר זה אינו עולה בקנה אחד עם תכלית חוקי המס, חוקי העבודה וחוקי הביטוח הלאומי, ואף מהווה אפליה אל מול כל שאר העובדים במשק, המשלמים מס על הכנסתם.
הפתרון שהוצע על ידי היועץ המשפטי, הוא כי גם תשר המשולם ישירות על ידי הסועד למלצר ייחשב כהכנסה בידי המסעדה וינהגו לגביו כמו לגבי תשר המשולם ישירות למסעדה. באופן זה התשר ידווח, ישולמו בגינו תשלומי חובה והוא יובא בחשבון בחישוב זכויות סוציאליות. כך גם מערכת המס תרוויח, ויותר כסף ייכנס לקופה הציבורית.
עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי אין זה ראוי ליצור הסדר משפטי חדש לגבי מעמד התשר בדרך של חקיקה שיפוטית. מדובר בסוגיה המעוררת שאלות של מדיניות חברתית וכלכלית, שבשל מורכבותן והשלכותיהן ממליץ העליון להותיר את פתרונן בידי המחוקק - הכנסת.
מאז החלטה זו לא קרה דבר. בינתיים, הסועד נהנה והמסעדה נהנית, המלצר לפעמים נהנה ולפעמים לא, ואילו רשויות המס והביטוח לאומי – לרוב נפגעות. לפיכך, לפני שמטילים גזירות נוספות על ציבור העובדים יש למצות את האמצעים לגביית מס ממאות המיליונים המועברים היום כ"תשר" ואינם ממוסים בחסות החוק.
עו"ד שושנה גביש היא שותפה וראש תחום דיני עבודה במשרד ש. הורוביץ ושות'
לפנייה לכתב/ת 
