בנט: לשלוח את החרדים לעבוד במקום לצבא

"בשם הרצון לשלב את החרדים בשירות הצבאי , ירינו לעצמנו ברגל כשלא אפשרנו להם לצאת לעבוד ב-4 שנות הפטור מהשירות הצבאי". כך אמר הבוקר (ג') שר הכלכלה נפתלי בנט, בדיון של הוועדה לביקורת המדינה על דו"ח מבקר המדינה, שעסק בפעולות הממשלה לעידוד השתלבות המגזר החרדי במעגל העבודה.

• בלי דעות קדומות: כך תשלבו חרדים בעסק
• יוזמה: חרדים יחליפו עובדים זרים בחפירת מנהרות
• עוד יוזמה: חרדים יוכשרו לעבוד ככבאים
  

יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), ציין כי "הדו"ח מצא שבשנים 2010-2009 נעשה מעט מאד בשטח הזה וקיים פער עצום בין דיבורים למעשים בגלל ביורוקרטיה קשה והנחתות מלמעלה שלא עובדות בשטח". המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה שמואל גולן, ציין כי על פי הדו"ח, המשק מפסיד 4 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מאי שילוב של החרדים בעבודה.

השר בנט אמר, כי הוא שותף לרוב הליקויים שמצא המבקר בתחום עידוד התעסוקה. "העדפת הצבא גרמה נזקים בכך שהיא מנעה מהחרדים להשתלב בעבודה בגיל צעיר ובזמן שניתן להכשיר אותם לרכוש מקצוע", אמר. "צריך לתת לתלמידי הישיבות את הברירה ללמוד או לעבוד בשנות הפטור ואני מעריך כי חלק לא מבוטל ילכו לעבוד. לימוד התורה קשה במיוחד לבני משפחות עניות".

דיון הוועדה. מימין: נפתלי בנט, אמנון כהן וישראל אייכלר(צילום: גיל יוחנן)

בנט דחה את הלחצים שמופעלים על ועדת השוויון בנטל להגדיל את תקופת הפטור בהעלאת הגיל ליציאה לעבודה. "בחוק השוויון בנטל אין שוויון ואין נטל, תשאירו את הפוליטיקה לכנסת", אמר. "נושא התעסוקה אקוטי וקודם לשירות הצבאי. המשק מייצר כוח אדם גדול בתחומים לא חיוניים כמו לימודי המשפטים בשעה שנסגרו בתי הספר המקצועיים שיכלו להכשיר ולספק את בעלי המקצוע החסרים בתחומים החסרים ידיים עובדות".

עוד הוא ציין, כי הממשלה הקציבה חצי מיליארד שקל לעידוד העסקת החרדים במשך 5 השנים הקרובות ש"תנוצל בגמישות לפי הצרכים שנזהה ועל פי התגובות שנקבל מהשטח מה עובד ומה לא". ח"כ כהן אמר, כי התכנית לא תשיג את מטרתה ללא תקציב משוריין שחלקו לעידוד המעסיקים.

בנט ציין בתגובה, כי הוא ציין כי יישום התכנית מתנהל במספר ערוצי פעולה, בראשם הקמת תשתית מרכזי מידע וקליטה לצעירים חרדים שינוהלו בידי חרדים ויכוונו כל צעיר או צעירה לתכנית הכשרה המתאימה להם אחרי מיון ראשוני, בדומה למרכז שכבר פועל בבני ברק.

"רק כ-1,500 יצאו לעבוד"

המשנה למנכ"ל משרד המבקר גולן, מנה בדיון את החסמים שנמצאו בדרך לשילוב החרדים בתעסוקה, בהם הכשרה מקצועית בסיסית נמוכה או אפסית; תשלומי הקצבאות ותמיכות אחרות במשפחות החרדיות שהביאו לחוסר כדאיות ומוטיבציה לצאת לעבודה; והעדר תקופת השירות הצבאי בחיי הצעירים.

גולן הוסיף כי משרד הכלכלה אמנם יצר כלים לשילוב המגזר בשוק העבודה, אבל רוב התכניות נכשלו ובפועל, השילוב מזערי. לדבריו, הדו"ח מצא כי לאחר 4-3 שנות פעילות, התוצאה היא "טיפה בים" - רק כ-1,500 יצאו לעבוד.

עוד הוא הדגיש, כי הרחבת שילוב החרדים מחייבת הסרה של החסמים; יצירת תמריצים כספיים למי שיחל לעבוד ולמעסיקים; יצירת מקומות עבודה המתאימים לאוכלוסיה זו דוגמת מפעל ההי טק במודיעין עלית שקולט נשים חרדיות; יצירת מודל משולב של שירות צבאי-אזרחי; והכשרה ליציאה לעבודה. 

השר בנט אמר בתגובה לכך, כי "תכנית העידוד צריכה להתמודד גם עם בעיית הדעות הקדומות, ולהביא לשבירת קיר הזכוכית שגורם היום למעסיקים להעדיף מועמדים חילוניים על פני חרדים".

בדרך: תכנית מלגות

נציג המועצה להשכלה גבוהה, רביד עמרסי מסר בדיון על הקמת תכנית למתן מלגות והלוואות לסטודנטים חרדיים שיבקשו להשתלם במקצועות אקדמאיים. עמרסי הוסיף כי על מנת להתמודד עם בעית שילוב החרדים בפועל במקומות עבודה, המועצה מפעילה תכנית לשילוב הסטודנטים החרדיים עוד במהלך הלימודים, "כדי לתת סטודנטים רקע מעשי ולמעסיקים להתרגל אליהם".

עמרוסי הוסיף וקרא להקים מרכזי הכשרה לימודיים שיכינו את החרדים לבחינות הבגרות. נציג אגף כוח אדם בצה"ל הממונה על הקליטה המקצועית הצבאית של המתגייסים החרדיים, אמר כי הם מבוקשים בין השאר בתחומי המחשוב והמודיעין. השר בנט העיר בהקשר זה כי מקדי יחידת האיסוף 8,200 בחיל המודיעין מעוניינים בחרדים "הודות לאורח המחשבה המיוחד שלהם השונה מהסביבה הרגילה".

לקראת סיום הדיון טען איש המגזר החרדי, המקדם את השילוב בתעסוקה, כי נתוני קליטת החרדים בשוק העבודה כפי שנמסרו אינם נכונים ובפועל כבר מועסקים כ-10 אלפים ולא פחות מ-1,500.

היו"ר כהן הציע בסיכום, לסייע למפעלים שיעסיקו חרדים במתן מעמד של אזור פיתוח א' למפעל, ולעודד מפעלים להקים מעונות צמודים לילדי אמהות חרדיות שמעוניינות לעבוד. השר בנט אמר שמשרדו יתרגם לביצוע מיידי את הרעיונות שעלו בדיון וכי תרכז אותם מיכל צוק, הממונה על התעסוקה.