תוציאו אותו כבר מהלול: כך תגדלו ילדים חושבים

בדיוק באותו אופן, כאשר העין קולטת מילה כתובה או מסר, הוא החזותי מתפרק לשורה של אותות אלקטרו-כימיים המועברים למוח, שאינו רואה אך מרכיב אותם מחדש ומבין אותם כקריאה.

עוד על התפתחות תינוקות בערוץ הורים :

השיטה שתהפוך את התינוקות שלכם לחכמים יותר

תנו להם לזוז: המדריך לגידול תינוקות חושבים

שלב אחר שלב: איך ללמד ילדים להתרכז

המסלול השמיעתי והמסלול החזותי עוברים במוח המפרש את שני המסרים באמצעות אותו תהליך בדיוק. בעלי חיים רבים רואים ושומעים טוב יותר מהאדם. ואולם, אף שימפנזה, חד ראייה וחד שמיעה ככל שיהיה, לא יוכל לקרוא את המילה "חירות" או להבינה לאחר ששמע אותה. פשוט מפני שאין לו המוח הדרוש לכך.

כדי להתחיל להבין את המוח האנושי עלינו לחזור לרגע שבו נוצר העובר ולא לרגע לידתו, מכיוון שהתהליך

הנפלא והלא-מובן כמעט של צמיחת המוח מתחיל כבר ברגע ההתעברות. מרגע זה המוח האנושי צומח בקצב מדהים שנמצא בשיעור מתמיד של ירידה. התהליך כולו מסתיים כשהילד מגיע לגיל שש.

מכיוון שכל חייו של האדם בהמשך תלויים בהתפתחות של תפקודיו במהלך שש שנותיו הראשונות, חשוב לתאר ולהבין את השלבים הראשונים הקיימים במהלך תקופה מעצבת זו בחייו.

התקופה מהלידה עד גיל שנה

תקופה זו חשובה ביותר להמשך עתידו של הילד. נכון שבמהלכה אנחנו דואגים שלילד לא יהיה קר או חם, שיאכל היטב ויהיה נקי, אך אנחנו גם מגבילים מאוד את צמיחתו הנוירולוגית.

אפשר לכתוב ספר על כל הדברים שצריכים לקרות לילד בגיל זה. די אם נאמר כאן שבמהלך תקופה זו יש להבטיח שלילד יהיו הזדמנויות בלתי מוגבלות כמעט לנוע בחופשיות ואפשרויות לחקור דברים ולחוות אותם מבחינה גופנית. החברה והתרבות שלנו, על פי רוב, מונעים ממנו את האפשרויות הללו. ילדים שמקבלים הזדמנויות בלתי מוגבלות לחקור ולנוע במרחב בחופשיות הופכים לילדים מחוננים. בתקופה זו במיוחד נקבעות היכולות הפיזיות והנוירולוגיות של הילד והאופן שבו יתפקד בשני תחומים אלה כמבוגר.

התקופה שמגיל שנה עד גיל חמש

תקופה זו חשובה מאוד לקביעת עתידו של הילד. במהלך תקופה זו אנחנו אוהבים אותו, שומרים עליו שלא ייפגע, מפנקים אותו בצעצועים ושולחים אותו לגן. ובלי להיות מודעים לכך אנחנו עושים הכול כדי למנוע ממנו ללמוד. בשנים החשובות הללו צריך, ראשית, להרוות את צימאונו הרב לחומרים שהוא רוצה לספוג בכל צורה ודרך אפשרית, אולם במיוחד בכל מה שנוגע לשפה המדוברת, המושמעת, הכתובה והנקראת.

במהלך תקופה זו הילד צריך ללמוד לקרוא, כי הקריאה תפתח בפניו את השער לאוצר העצום של כל הדברים שכתב האדם במהלך ההיסטוריה, של סך כל הידע שרכש האדם. במהלך השנים החשובות הללו, שנים של סקרנות אין קץ, שלא יחזרו עוד לעולם, נוצרת ישותו האינטלקטואלית של הילד. עתידו המקצועי, הדברים שיעניינו אותו, היכולות שיהיו לו, כל אלה נקבעים בשנים הללו. גורמים רבים ישפיעו עליו כמבוגר. החברים, החברה שבה יחיה והתרבות יכולים להשפיע על העיסוק שיבחר לעצמו, וכמה מן הגורמים הללו עלולים לפגוע בפוטנציאל שלו.

נסיבות חייו כמבוגר עלולות לפגוע ביכולתו ליהנות מחייו ולהיות יצרני, אולם כמבוגר הוא לא יצליח להעלות את הפוטנציאל המתבסס ומתגבש במהלך תקופה חשובה זו שבין שנה לחמש שנים. ומסיבה חשובה זו יש להעניק לילד כל הזדמנות להגיע לידע החשוב והמהנה עבורו יותר מכל דבר אחר.

מגוחך לחשוב שאם אנו מספקים את סקרנותו האינסופית, ובאופן שהוא אוהב, אנחנו מונעים ממנו את ילדותו. אני מציין גישה זו מכיוון שהיא רווחת מאוד, וחבל. רק לעתים רחוקות יאמינו הורים באובדן הילדות היקרה כשיראו את ההנאה של הילד שמתיישב לקרוא ספר עם אמא, ולא משמיע צעקות מצוקה כדי להיחלץ מהלול ומן השעמום של שפע הצעצועים שמקיפים אותו.

בתקופה זו של חייו הלמידה היא צורך מחייב, וכשאנחנו מונעים צורך זה אנחנו מתכחשים לטבעו של הילד. הלמידה ורכישת הידע חשובים להישרדותו. הישרדות בעולמו של האדם תלויה ביכולתו לתקשר, והשפה היא כלי חשוב לתקשורת.

רכישת השפה על כל צורותיה היא אחת המטרות העיקריות במשחק של הילד בגיל זה. אנחנו חייבים לראות את משחקיו באור זה ולא רק כמשהו שהוא עושה לשם שעשוע בלבד.

הצורך ללמוד במשך תקופת חיים זו הינו כורח עבור הילד. כמה נפלא שהטבע הכול יכול גם חנן את הילד ברצון ובאהבה ללמוד. ולכן חבל שלעתים קרובות אנחנו מציבים כל כך הרבה מכשולים בדרכו של הטבע.

זוהי אם כן התקופה שבה מוחו של הילד הוא כמו דלת פתוחה לכל סוגי הידע והמידע. בתקופה זו הוא סופג ידע ללא כל מאמץ מודע. בתקופה זו הוא מסוגל ללמוד לקרוא בקלות ובטבעיות.

במהלך תקופה זו הילד יכול גם ללמוד לדבר שפות נוספות, אפילו עד חמש שפות, לימוד שנתקל בלא מעט קשיים כשהילד מגיע לבית הספר התיכון או לאוניברסיטה. יש להציע את הידע הזה לילד כי עכשיו הוא ירכוש אותו בקלות. כשיגדל ייתקל בקשיים לא מעטים בלימוד שפה או שפות זרות.

יש לחשוף את הילד בגילים אלה לכל הידע הבסיסי על השפה הכתובה, ידע שהוא לומד בקושי רב יותר כשהוא מגיע לגילים שבין שש לעשר, אך יוכל ללמוד אותו ביתר קלות אם ייחשף לו בגיל מוקדם זה.

לא מדובר כאן בהזדמנות ייחודית אלא בחובה קדושה. עלינו לפתוח את הסכר ולאפשר לו גישה ישירה וזורמת לכל הידע הבסיסי הזה. לא תהיה הזדמנות חוזרת לעשות זאת.

התקופה שמגיל חמש עד גיל שש

תקופה זו חשובה מאוד לכל מהלך חייו של הילד.  בתקופה חשובה זו, שמסמלת את סיום התקופה המעצבת של הילד, הוא מתחיל את לימודיו בבית הספר, וזו עשויה להיות תקופה טראומטית ביותר. כל קוראינו בוודאי זוכרים את ימי בית הספר שלהם, גם אם הם חלפו מזמן. הכניסה לגן חובה והשנה הראשונה בבית הספר הן לעתים קרובות החוויות הראשונות הנשמרות בזיכרונו של האדם. ולעתים, הזיכרונות הם לא נעימים.

אין ספק שהרבה יותר טוב היה לתלמיד, למורה ולעולם כולו אם הילד היה מגיע לבית הספר, לאחר שכבר רכש והפְנים באהבה את שמחת הלימוד. מה שצריך לחוות הילד בתקופה חשובה זו שבין גיל חמש לשש (בהנחה שבגילים מוקדמים יותר הוא נחשף לדברים הנכונים) הוא ליהנות מכל חומרי הידע שהוא היה אמור להיחשף אליהם ברגיל בין גיל שש לארבע עשרה.

עלינו לדחות מכל וכול את ההנחה שבורוּת מועילה וידע מזיק, וחשוב שנבין שמשחק בצעצוע איננו בהכרח מעניק לילד אושר ושמחה בדיוק כפי שלימוד על העולם ועל השפה שלו לא הופך אותו לילד אומלל. טיפשי להניח שאם נמלא את המוח בידע נמצה את משאביו, ולכן עדיף לשמר אותו ולהשאירו ריק מידע.

כמות הידע שמנענו מילדינו עולה בקנה אחד עם חוסר ההערכה שלנו ליכולותיהם הגאוניות ללמוד. ההצלחה שלהם ללמוד למרות המניעה שלנו מעידה על יכולתם הגאונית לספוג ידע רב ככל שיינתן.

הדברים המוזנים למוחו של הילד במשך שש השנים הראשונות לחייו יישארו שם לתמיד. ולכן, עלינו לעשות כל מאמץ לוודא שהמידע המוזן טוב ונכון.

מתוך הספר "כך תלמדו את תינוקכם לקרוא" מאת גלן דומן וג'נט דומן, תרגום מרים שפס, הוצאת חדקרן