המשחק הכפול של ארדואן

"הפיכות הן דבר רע. הן האויב של הדמוקרטיה, לא משנה היכן הן מתרחשות".

במילים אלו הגיב ארדואן להדחתו של מורסי מנשיאות מצרים. ארדואן דיבר על מצרים, אך כיוון גם לטורקיה. גזר הדין החמור בתיק ארגנקון הוא נקודת שיא במהלך שמוביל ארדואן בעשור האחרון לשנות מן היסוד את מעמד הצבא בטורקיה, ולהביא לתום עידן ההפיכות הצבאיות במדינה. רבים בטורקיה רואים בכך מהלך חיובי שמחזק את הדמוקרטיה. ואולם, תיק ארגנקון מעלה חששות כבדים שהמהלך הלך רחוק מדי, ומשמש כלי בידי הממשלה לסתום פיות לאופוזיציה לגיטימית.

צועד לפני הגנרלים שלו. מרפורמות למעצרים, ארדואן כופף את הצבא(צילום: AFP)

הצבא הטורקי היה רגיל לתמרן את הדרג המדיני, להפיל ממשלות מכהנות, למנות ראשי מדינה, ולנסח חוקות.

הוא עשה זאת בשורה של הפיכות צבאיות והתערבויות פוליטיות, ששיאן ב-1960, 1971, 1980 ו-1997. כל זאת, בשם ההגנה על עקרונותיו של כמאל אטאטורק. בעשור האחרון ארדואן פעל ביסודיות, בעקביות אך בעיקר בהדרגה כדי להביא להחלשת מעמד הצבא מבחינה פוליטית, ציבורית ומשפטית.

החל ב-2003 הוביל ארדואן שורת רפורמות שהצרו את צעדי הצבא. הרפורמות נעשו אמנם במסגרת מאמצי טורקיה להצטרף לאיחוד האירופי, אך הן שירתו היטב גם את מטרותיו הפוליטיות של ארדואן, שראה בממסד הצבאי איום על המשך שלטונו. תכליתן הייתה לצמצם את כוחם של הגנרלים בתהליכי קבלת ההחלטות.

מפגינים באיסטנבול לפני חודשיים. רוב העם מתנגד להפיכה צבאית(צילום: AFP)

הרפורמות הובילו לשחיקה אמתית במעמד הצבא, שהופנמה על ידי הגנרלים. במחלוקות עתידיות עם הממשלה, הייתה ידו של ראש הממשלה על העליונה. ב-2007 הסתפקו ראשי הצבא בפרסום אזהרה באתר האינטרנט שלהם נגד בחירתו לנשיאות של עבדוללה גול, מועמדו של ארדואן. ב-2011, כשרצו להביע את מורת רוחם מחקירות שהתנהלו נגד קצינים – הניחו הגנרלים את המפתחות על השולחן. ממהפכנים, הם הפכו למתפטרים.

גם מעמדו הציבורי של הצבא פחת. הציבור הטורקי הפנה עורף למהפכות הצבאיות. ככל שהתפתח בטורקיה רצון בדמוקרטיה אמתית, פחתה הלגיטימציה של מעורבות הצבא בפוליטיקה. בעניין זה זכה ארדואן לתמיכה גם מצד גורמים חילונים, ליברלים ומשכילים, שיצאו לרחובות ב-2007 תחת הסיסמה "לא לשריעה, לא להפיכה צבאית".

בטורקיה האמון בצבא ירד מגדולתו(צילום: רויטרס)

סקרים עדכניים בטורקיה מראים שרוב מוחץ חושב שמעורבות הצבא בפוליטיקה גורמת נזק כבד למדינה, ומתנגד לכל הפיכה נוספת. אמון הציבור בצבא הטורקי נמצא גם הוא בירידה דרמטית – מרמות שנעו באופן מסורתי סביב ה-90%, לרמות של כ-66%, המקובלות במרבית מדינות המערב.

השינוי במעמד הפוליטי והציבורי של הצבא נתן את אותותיו בשנים האחרונות גם ברמה המשפטית. מחוללי ומתכנני ההפיכות הקודמות בטורקיה, אשר עודם בין החיים, נחקרו ונעצרו. ביניהם גנרלים בכירים ונשיא לשעבר, אשר מעלליהם הצטיירו בעבר כלויאליים והירואים, וכעת – כמעשים פליליים.

ארדואן לצד בכיר הנאשמים, הרמטכ"ל לשעבר בשבוג, ב-2010(צילום: AFP)

תיק ארגנקון המשיך קו זה, כשהעלה על המוקד את אלה שהואשמו בתכנון הפיכה עתידית.

בהליך משפטי ארוך ומורכב שתקינותו הוטלה בספק על ידי האיחוד האירופי, ושמצטייר בעיני מתנגדי ארדואן כציד מכשפות, הובאו למשפט גנרלים, עיתונאים, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה, פעילים חברתיים ועוד, בטענה שהיו חברים בארגון טרור מחתרתי ששם לו למטרה להפיל את מפלגתו של ארדואן מן השלטון.

וזוהי נקודת החיבור בין שני תהליכים מרכזיים שמתחוללים בטורקיה בשנים האחרונות, ושסותרים זה את זה – מצד אחד, הרפורמות השלטוניות שמקדם ארדואן במטרה להפוך את טורקיה לדמוקרטית יותר. מצד שני, ריכוזיות היתר שמפגין ארדואן ככל שנוקפות שנותיו בשלטון, והפיכתו לסובלני פחות ופחות לקולות המתנגדים לו.

ד"ר נמרוד גורן הוא יו"ר מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.