איך מפטרים אנשי קבע - ומה הם יכולים לעשות?
אלפי אנשי קבע צפויים לסיים את תפקידם בחמש השנים הקרובות ולמצוא את עצמם בשוק העבודה האזרחי, במסגרת הקיצוצים במערכת הביטחון. אילו זכויות עומדות להם כעובדים והאם באפשרותם לשנות את רוע הגזירה? מדריך
הקיצוץ הרוחבי שעתיד להתקיים בשורות הצבא, כולל הפרשה ולמעשה "פיטורים" של אלפי אנשי ונשות קבע משורות הצבא.
- מי באמת נהנה מהטיפ שהשארנו למלצר?
- מזל טוב, ועכשיו לעבודה! זכויות עובדים מתחתנים
- לא קיבלו דמי חגים - ויפוצו ב-1.2 מיליון שקל
אילו זכויות עומדות לאנשי הקבע הללו, האם הם נחשים לעובדים "מהשורה" וחלים עליהם יחסי עובד-מעביד, והאם באפשרותם לשנות את רוע הגזירה?
לא פיטורין - התרת חוזה
כללי השירות של משרתי הקבע הוסדרו בפקודות הצבא (הוראות פיקוד עליון, פקודות מטכ"ל, הוראות אגפי המטה הכללי והוראות קציני החייל הראשיים). כך למשל, הוראת פיקוד עליון (הפ"ע) 3.0501 קובעת כי כי "היחסים שבין צה"ל לבין חייל בשירות קבע אינם יחסי עובד ומעביד. המשרת בשירות קבע הוא חייל בשירות סדיר, והיחסים בינו לבין צה"ל מושתתים על הוראות החוק הצבאי". עוד קובעת הפקודה כי "אדם יתקבל לשירות קבע אם חתם על התחייבות לשירות קבע".
המשמעות היא, שהשירות בצבא הקבע הינו התנדבותי ולא חלים עליו מרבית החוקים המסדירים את מערכת יחסי העבודה בין מעסיק לעובד כפי שנהוג בשוק העבודה האזרחי. כלומר, חוקי העבודה ה"רגילים" שכל עובד מכיר, בהם תשלום נסיעות, שעות עבודה נוספות, עבודה בימי מנוחה או חג, ימי חופש, זכות ההתאגדות, זכות השביתה ועוד - אינם תקפים לגבי אנשי הקבע. נושאים אלה מוסדרים בינם לבין הצבא בפקודות, ששונות מהדין האזרחי.
לפיכך, המינוח המשפטי והעממי הנכון להפרשת איש הקבע משורות צה"ל הוא התרת חוזה ולא "פיטורין", על אף שמבחינת איש הקבע מדובר באותה משמעות.
שני סוגי שירות
הפקודות מחלקות את צבא הקבע לשני סוגי שירות: "קבע ראשוני" ו"קבע מובהק". משך השירות בקבע ראשוני הינו עד שבע שנים, ומי שלא נמצא לו תפקיד אחר בגמר תקופה זו ושאינו מקודם לקבע מובהק - משוחרר מהשירות.
הרציונאל מאחרוי פקודת הצבא בנוגע לסיווג תקופות הקבע הוא קביעת נקודת מיון המאפשרת לאחר תקופה סבירה של שירות, לבחון האם המשרת בקבע זוטר מתאים לשירות בקבע ארוך הכולל את כל ההטבות הנלוות.
מצד שני, תקופה זו גם מאפשרת למי שלא עבר את נקודת המיון, להשתלב בשוק העבודה האזרחי. כלומר - מדובר בפרק זמן מספיק על מנת לעמוד על יכולותיו המקצועיות של איש הקבע, אך לא ארוך מידי באופן שיקשה עליו להשתלב בשוק העבודה האזרחי אם ישוחרר מהשירות.
האם אפשר למנוע את "הפיטורין"?
הצבא הוא גוף שלטוני, הכפוף לכללי המשפט המינהלי. בפקודות הצבא נקבעו כל ההליכים אותם יש לנקוט ולברר בטרם המלצה על התרת חוזה ההתקשרות עם איש הקבע ושילוחו לאזרחות. למרות אופיו הנוקשה של הצבא כלפי עובדיו בהשוואה לאזרחות - בכל הנוגע להתרת התחייבותו של איש הקבע עומדיםלצידו ערכאות רבות יותר לטיעון ושכנוע לצורך שינוי רוע הגזירה בהשוואה לעובד "רגיל".
כך למשל, בעוד שלעובד באזרחות ניתנת זכות שימוע בטרם פיטורין, לאיש הקבע יש מספר שלבים: ראשית זכות שימוע בפני הגורם המודיע לו על הכוונה להתיר התחייבותו, בהמשך זכות שימוע והשגה בפני קצין החייל הראשי, אחר כך זכות השגה בפני ראש אכ"א ואחריה זכות ערעור בפני הרמטכ"ל. אם כל אלה לא סיפקו מענה - עומדת לו זכות הגשת ערר בפני ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל.
בעבר, בטרם הוקמה ועדת הערר לפי חוק שירות הקבע, איש הקבע שרצה להשאר בשירות היה נדרש להגיש עתירה לבג"ץ. בהמשך כוננה וועדה זו והוקנתה לה סמכות לדון בכל נושא התרת חוזה ההתחייבות בין הצבא לאיש הקבע - זאת להבדיל מבית הדין לעבודה.
בשל היותו של הצבא גוף מינהלי, עילות "הפיטורין" אותן יכול איש הקבע לטעון בנוגע לאי המשך שירותו הינן עילות מן המשפט המינהלי כגון: חוסר תום לב, הפליה, שיקולים זרים, חוסר סבירות, העדר מידתיות, שרירותיות והעדפה פסולה ואי שקילת השיקולים הרלבנטיים לעניינו.
הדיון בפני ועדת הערר הוא הינו דיון משפטי לגופו של עניין, בו ניתן להציג ראיות ולהעיד עדים. רק אם בסופו של הדיון יוכיח איש הקבע כי ההחלטה להתיר את חוזה ההתקשרות עמו היתה בלתי סבירה באופן קיצוני - יתכן שיוכל הוא למנוע את ההחלטה שנתקבלה.
הוועדה מבצעת ביקורת שיפוטית על החלטות הצבא, בוחנת האם פעל הצבא כדין והאם הליך "פיטוריו" של איש הקבע היה תקין לפי כללי המשפט המינהלי. יחד עם זאת מידת התערבות שלה בהחלטות המקצועיות של הצבא הינה חריגה ומצומצמת עד מאוד. כלומר, ועדת הערר נוהגת בריסון רב בכל הנוגע לבחינת החלטת הצבא בנוגע להתרת התקשרות עם איש קבע ואין היא מחליפה את שיקול דעתו הבלעדי של הצבא בעניין זה.
הכותב הוא עו"ד מומחה בנדל"ן ובמשפט אזרחי האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני.