רוץ, ביבי, רוץ!

כמו רבים אחרים, גם אני הפגנתי בשנים האחרונות. וגם כתבתי, התלוננתי וצעקתי. זעמתי על דברים שממשלת נתניהו עשתה וניסיתי נואשות לגרום לה שתעשה את מה שלא העלתה בדעתה לעשות. הפעם זה אחרת, לפחות בינתיים, ואני מוצא את עצמי יושב וכותב דברי עידוד ותמיכה בצעדים שהיא נוקטת. יש המדברים לאחרונה בהרבה פליאה על שינוי אמיתי שעובר נתניהו, ואילו אחרים רואים רק כניעה ללחצים חיצוניים, שגורמים לו לעשות "כאילו", למשוך זמן, ובלבד שירפו שם מהלחץ.

אני עדיין לא לגמרי אופטימי, ואיש לא מבטיח לנו שאנו רואים כאן מהפך אמיתי, אבל לעודד ולדרבן בהחלט צריך. איך שלא יהיה, נשארים עם העובדות המפתיעות: ממשלת נתניהו חוזרת למשא ומתן עם הפלסטינים על בסיס פתרון שתי המדינות. רוב הפרמטרים של הסכם עתידי ברורים למדי לשני הצדדים, לרבות העובדה שחלוקת הרכוש תהיה בסופו של דבר אי שם באזור גבולות 67'. עדיין לא קרה שום דבר בלתי הפיך, אך גם אם חלקנו מתקשים להאמין, נראה על פניו שמשהו חדש בהחלט קורה. לו חזה מישהו לפני חודשיים שכך יהיה היינו מתים מצחוק. מייאוש כמובן.

עוד בערוץ הדעות

חוק וסדר. יש פתרון לבעיית הבדואים / בצלאל סמוטריץ'

בסרט הנפלא "פורסט גאמפ", עוברת ילדותו המוקדמת של הגיבור כאשר רגליו חשוקות באותם ברזלים כבדים ונוקשים של חולי שיתוק ילדים-פוליו. לדעת פרשני קולנוע רבים, הוא אכן סבל מפוליו, לדעת אחרים רק מעקמת. כדרכם של ילדים, יש קבוצה אכזרית הלועגת ומציקה לו.

בסצינה מרגשת במיוחד, כמעט סוריאליסטית, הרעים רודפים אחרי פורסט בן השבע, והוא מנסה לברוח מהם בצורה מגושמת ומעוררת רחמים של מי שברכיו מקובעות בקילוגרמים של מתכת. או אז צועקת אליו חברתו היחידה, ג'ני: "רוץ, פורסט, רוץ!", והוא מתחיל לרוץ. תוך כדי הריצה נושרים אחד אחד הברזלים שחושקים את שוקיו וירכיו, כמו אותן מכוניות בסרטים המצוירים, שמתפרקות תוך כדי דהירה. והוא רץ כמו הרוח, תוך שהוא משאיר את רודפיו הרחק מאחור.

"רוץ, פורסט, רוץ!" יתברר כמוטיב שחוזר לאורך הסרט כולו, וריצתו מצילה שוב ושוב את כבודו של פורסט, ובהזדמנות אחת גם את חייו וחיי רעיו לנשק. למרות שהוא אינו החכם באדם או הסוחף שבמנהיגים, וזאת בלשון המעטה, הוא מצליח בהמשך גם לגרום להמונים שירוצו אחריו בנאמנות מוחלטת.

מדינת ישראל סובלת מסוג של פוליו מדיני. זה שנים שהממשלה משותקת, חשוקה ומקובעת, כשנאום בר-אילן נותר על הנייר, חיוור ומבויש. הכיבוש מתרחב ומעמיק, הבניה בהתנחלויות ממשיכה במרץ, ומצבנו הכלכלי והמדיני מתדרדר בקצב מפחיד. גם הטובים שבידידנו כבר לוחצים ומחרימים. למרות שרבים בקואליציה עושים הכול כדי לחשק את רגלינו ולמנוע תזוזה לכיוון של שלום, הפלא הגדול הוא שביבי התחיל לזוז. וזהו הרגע שבו יש לצעוק, עד ייחר גרוננו, "רוץ, ביבי, רוץ!"

רוץ, ביבי, כי רק כך תוכל להשיל מעליך את ברזלי השיתוק והקיבעון. רוץ והתמד, אך עשה זאת באמינות ובשקיפות, ומעומק הלב. מובטח לך שייפלו אז לצדי הדרך כל מחשקיך, וביניהם הבנטים והליברמנים, האלקינים והדנונים. רוץ, ביבי, וננהר אחריך כולנו. נתמוך, נפרגן ונדחוף. רק המשך לרוץ, והצל את המדינה משפל וכליה. רוץ, ביבי, ואל תעצור. אנו מאחוריך, ואם וכאשר, פלא פלאים, תצליח תביא לנו שלום של אמת, יורדו כל כובעינו לכבודך. רק רוץ, ביבי. אנא, רוץ!

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il