דרשה לפני הכרעה: יום הדין של הרב אלון
בית משפט השלום בירושלים ימסור הבוקר את הכרעת הדין במשפט שהסעיר את הציונות הדתית. הרב מוטי אלון, שמואשם בביצוע מעשה מגונה בקטין, נראה ערב ההחלטה במצב רוח מרומם והתרכז בדרשה השבועית שלו: "חובה להיות שמח". פרקליטו: "נעשה ניסיון להטות את הדין"
הפרשה שהסעירה את הציונות הדתית מגיעה לסיומה: בית משפט השלום בירושלים ימסור הבוקר (יום ד') את הכרעת הדין במשפטו של הרב מוטי אלון המואשם בביצוע מעשה מגונה בכוח בקטין, תוך ניצול יחסי מרות. את הכרעת הדין תפרסם סגנית נשיאת בית המשפט, השופטת חגית מאק-קלמנוביץ'. פרקליטו של הרב, עו"ד אשר אוחיון, אמר לקראת פרסום הכרעת הדין כי "אנו סומכים לחלוטין את ידינו על בית המשפט והכרעתו, ובטוחים שלא יושפע מהניסיון השקוף והמכוער להטות את הדין".
עוד בערוץ החדשות של ynet:
אין אחיות, אין ניידות: בדואים לא מתחסנים
לחץ על הפליטים? "1,500 דולר - ועזבו עכשיו"
כ-15 גברים ו-10 נשים השתתפו אמש בדרשה השבועית של הרב אלון, שהתקיימה במתנ"ס בחצור הגלילית. הרב אלון הגיע לחדר השיעור מכניסה צדדית ומצב רוחו נראה מרומם. במשך שעה ורבע הרביץ בחסידיו תורה ודרשנות בדבר החובה להיות בשמחה.
אבנר מיסוד המעלה שהשתתף בשיעור סיפר כי "הרב הסביר על הקשר בין גאווה ליראה, רואים שהוא במצב רוח טוב וזה מה שחשוב. אני מגיע כבר כמעט שלוש שנים למפגשים שלו, אחרי שפתחו בחקירה נגדו הייתה לי התלבטות אם להמשיך להגיע, אבל יש חילוקי דעות בנוגע לכוונות של הרב בזמן שהוא חיבק אנשים. הוא מחבק ומנשק, על זה אין חילוקי דעות, השאלה אם הייתה לזה כוונה או מחשבה מינית".
תוצאות המשפט, יהיו אשר יהיו, צפויות לפתוח מחדש את הפצע העמוק שספגה הציונות הדתית עם התפוצצות הפרשה. אם אלון יורשע, הרי שמדובר ברב הבכיר ביותר שנמצא אשם בביצוע עבירות מין בתלמידיו. אמנם רעידת האדמה הרוחנית והחינוכית בקרב מי שראו בו משענת דתית בחייהם הורגשה כבר ב-2009, כאשר קבוצת הרבנים התאחדו ל"הרשעה" משלהם, אך רעשי המשנה שתגרור החלטת "אשם" גם בבית המשפט עשויים להיות חזקים לא פחות.
קביעה כי החיבוקים הממושכים שלו את תלמידיו נשאו אופי מיני עשויה לשכנע את רוב הציבור הדתי, הקרוע בין גרסת הרב לזו של "פורום תקנה" - הפורום למניעת הטרדות מיניות בציבור הדתי - כי אלון אכן ביצע גם את המעשים המיניים החד-משמעיים (אך הלא-פליליים) שמייחס לו אותו גוף. עם זאת, תלמידיו וחסידיו המובהקים של הרב אלון, שהאמינו בחפותו בארבע השנים האחרונות, לא צפויים לעזוב אותו.
מנגד, במקרה של זיכוי, תיווצר אווירה ציבורית שבה "פורום תקנה" יואשם כמי שרקם עלילה נגד רב בכיר ואף הביא לחיסול הקריירה שלו, על לא עוול בכפו. במצב שכזה ינסו ראשי הפורום להוכיח כי הרב אלון אשם בעבירות דתיות ומוסריות קשות בתחום המיני, אף שלא הורשע משפטית, כדי למנוע פגיעה אנושה באמינות הפורום ובמעמדו. זאת, מבלי להיתפס כמי שרודפים את האיש גם לאחר זיכויו ממניעים זרים. הרחוב הדתי והתקשורת יחזרו להיות הזירה המרכזית בקרב גרסאות זה, שעלול להיות מכוער עוד יותר מאשר בסיבובים הקודמים בפרשה, ובעיקר לגרום קרע נוסף בציונות הדתית המפולגת ממילא.
"פורום תקנה" קבע עוד לפני הכרעת הדין כי בלי קשר לתוצאות המשפט, על הרב אלון להימנע מכל פעילות רבנית ציבורית ומייעוץ אישי ביחידות לפונים אליו ולא לשאת כל תפקיד חינוכי וניהולי. בהודעת הפורום צוין כי להכרעת הדין לא תהיה השפעה על עמדת חבריו בעניינו של הרב ולכן גם זיכוי לא ישנה את אזהרת הציבור מפניו.
"התלונות שהובאו בפני 'פורום תקנה' אינן אלה המופיעות בכתב האישום הנוכחי", הסבירו, "התלונות שנשמעו בפני חברי 'פורום תקנה' לא היו עבירות פליליות בעת ביצוען, או שחלה לגביהן התיישנות. התלונה שבגינה הוגש כתב האישום הייתה בגדר עבירה פלילית בעת ביצועה, ולכן הופנתה למערכת המשפטית".
כתב האישום: "חיבק, ליטף ונשק"
בתחילה הואשם הרב אלון בביצוע עבירות מין בשני קטינים, במספר הזדמנויות, במהלך השנים 2003 ו-2005. במקרה הראשון הואשם הרב בביצוע מעשה מגונה בכוח בשתי הזדמנויות
נפרדות ובמקרה השני בביצוע מעשה מגונה בקטין תוך ניצול יחסי מרות בשלוש הזדמנויות. עם זאת, בפברואר השנה נמחק אחד האישומים נגד הרב לאחר שאחד המתלוננים הודיע כי הוא מסרב למסור עדות בבית המשפט.
בכתב האישום נטען כי הקטין א' פנה ביולי 2005 אל הרב בעת שהיה בן 17, בשל מצוקה אישית ומשפחתית שבה היה נתון. הרב אלון אסף את א' אל חדרו תוך שהוא מניח יד סביב צווארו, התיישב על כיסא לצד שולחן העבודה וביקש מ-א' לשבת מולו. לטענת הפרקליטות, א' סיפר לרב על בעיותיו, ובמהלך השיחה הרב אלון התקרב אליו עם כיסאו והניח את רגלו בין רגליו באופן שהסב ל-א' אי-נוחות.
בהמשך אחז הרב אלון בידו של א' וניסה למשוך אליו כדי להושיבו על ברכיו. הרב ליטף את א' בפניו ובמקומות שונים בגופו, מעל לבגדיו. א' התנגד לניסיונות הרב אלון להרימו, אך הרב אחז בו בעוצמה והצליח להושיבו על ברכיו והמשיך ללטפו. אלון העיר ל-א' כי הוא "מתוח". לפי כתב האישום, בהמשך "הנאשם חיבק את א' והמשיך ללטף אותו בחלקי גופו השונים, בין השאר בראשו, בבטנו ובירכיו מעל לבגדיו, ואף קיבל את ראשו של א' לכיוון ראשו ונשק על פניו זמן ממושך".
עוד צוין בכתב האישום שהוגש בנובמבר 2011 כי א' ניסה להתנגד למעשים, והתאמץ להימנע ממגע עמו, וכי בהמשך שב הרב, משך את א', והושיבו שוב על ברכיו תוך שהוא ממשיך לדבר איתו. הוא חזר ונגע ב-א' באזורים שונים מעל לבגדים, והצמיד את פניו של א' לפניו שלו ולזקנו "באופן שהקשה על א' לנשום". בכתב האישום נאמר כי "את כל המעשים המתוארים לעיל ביצע הנאשם ב-א' לשם גירויו המיני".
הרב אלון הכחיש לאורך כל הדרך את המעשים שיוחסו לו. הוא טען שאינו זוכר חלק מהמפגשים, אך ציין כי אם אכן התקיימו, לא היו למעשיו אופי מיני. בטרם פתיחת המשפט הוא דחה הצעה להסדר טיעון שבמסגרתה יודה בעבירות, אך לא ייכנס למאסר. בעת דחיית ההצעה טען הרב כי על אף העסקה הקורצת, הוא אינו יכול להודות במעשים שלא ביצע.
בתקופה הרלוונטית הרב אלון כיהן כראש ישיבת "הכותל" שבעיר העתיקה בירושלים וכמנהל עמותת "מבראשית" לקידום פעולות חינוך בקרב ילדים בבתי ספר, וכן היה מנהיג רבני מוערך ובעל השפעה רבה.
הפרשה נחשפה לאחר שחברי פורום "תקנה" טענו בתחילת 2010 כי הרב אלון ביצע עבירות מין בתלמידיו וכי במהלך 2006 הוא הורחק מכל פעילות רבנית-חינוכית. לאחר שלטענת הפורום הרב הפר את התנאי, הוחלט לפרסם את הפרשה. בעקבות פרסום הדברים ומסירת העדויות, פתחה המשטרה בחקירה.
כונה "האדמו"ר הראשון של הציונות הדתית"
עד להתפוצצות הפרשה נחשב הרב אלון לאחד הכוחות הרבניים העולים בציבור הדתי-לאומי, שגם צמח באחת ממשפחות האצולה במגזר - אביו, פרופ' מנחם אלון, היה המשנה לנשיא בית המשפט העליון, אחיו ספי מכהן כיום כשופט עליון, אח נוסף, בני, היה חבר כנסת ושר בממשלות ישראל, ואחים ובני משפחה נוספים מוכרים בציבור הרחב, ולא רק הדתי.
כבר בגיל צעיר, יחסית למקובל בעולם הרבני, עמד הרב אלון בראש מוסדות ותנועות חינוך וחברה, מילא אולמות ענק בשיעורי תורה פופולריים שמסר, הנהיג אלפי תלמידים וחסידים ואף זכה לכינוי "האדמו"ר הראשון של הציונות הדתית". בכל מערכת בחירות הוזכר שמו כמועמד לראשות תנועה פוליטית שתאחד את כלל חובשי הכיפות הסרוגות, או כשר חינוך מקצועי, א-פוליטי, אם התיק ישוב לידי המפד"ל.
בשנת 2006 פרש הרב אלון במפתיע מכל עיסוקיו הציבוריים, עזב את ביתו וקהילתו בירושלים ועבר להתגורר במושבה מגדל בצפון הארץ. הגרסה הרשמית הייתה "שנת שבתון" ועל פי השמועות ברחוב הדתי באותה תקופה הרב לא עמד בעומס האדיר שהיה על כתפיו ומההתמסרות המוחלטת לציבור, וחלה (בגופו או בנפשו). השנה הפכה לשנתיים ולשלוש - עד שב-2009 חשף "פורום תקנה" את הפרשה ואיתה גם את הסיבה לפרישתו של אלון.
בהכנת הכתבה השתתפו מאור בוכניק, אביאל מגנזי וקובי נחשוני
לפנייה לכתב/ת 
