הראייה נפגעה מניתוח לייזר; המדינה תשלם 360 אלף ש'

בשנים האחרונות פונים יותר ויותר אנשים להסרת משקפיים בלייזר, טיפול אלקטיבי שהמניע העיקרי שלו הוא הרצון שלא להיות תלוי במשקפיים או בעדשות מגע. עם זאת, ואף על פי שכיום הניתוחים לתיקון הראייה בלייזר השתכללו מאוד, עדיין מדובר בניתוח שטומן בחובו סיכונים.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

מה צריך לדעת לפני ניתוח להסרת משקפיים ?

• הסרת משקפיים בלייזר: הצרות בשנה הראשונה
• הסרת משקפיים לצמיתות: מדריך מלא למתלבטים
• צפו: כך מתבצע ניתוח להסרת משקפיים בלייזר
  

פגיעה קשה בעין

א"ג, שסבל מקוצר ראייה בשתי עיניו, החליט לבחון את האפשרות להיפטר מהתלות במשקפיים באמצעות לייזר. לשם כך הוא פנה למכון לניתוחי עיניים בלייזר שממוקם בבית החולים אסף הרופא. כמה חודשים לפני הניתוח עבר א"ג סדרה של בדיקות מקדימות כדי לוודא את התאמתו לניתוח, בדיקות שבמהלכן עלה חשד למחלת קרטוקונוס בעין שמאל.

חרף הממצא החשוד, ולאחר התייעצות נוספת ששללה את החשש לקרטוקונוס, הוחלט כי א"ג מתאים לניתוח מסוג "לאסיק".

כמקובל באותה תקופה, עבר תחילה א"ג ניתוח בעין ימין בלבד, ותוך זמן קצר לאחריו הוא החל להתלונן על הידרדרות בראייה באותה עין. נוכח זאת הוא נותח פעם נוספת, אולם גם הפעם ללא שיפור במצב.

בהחלטתה משותפת טס א"ג בליווי פרופ' נ' לבית חולים בגרמניה, שם עבר ניתוח נוסף שמטרתו לנסות ולהציל את הראייה בעין - אולם גם הפעם ללא הצלחה.

בעקבות ניתוח הלייזר שעבר, כמו גם הניתוחים שנעשו לאחר כן כדי לשפר את המצב, נותר א"ג עם פגיעה קשה בעינו, פגיעה בשלה הוגשה תביעה לבית המשפט השלום בקריית גת באמצעות עורכי הדין אמיר גולן ואבי רסיוק.

פרופ' לבנשטיין, מומחית שמונתה מטעם בית המשפט, קבעה כי לא"ג 10% נכות בגין פגיעה בחדות הראייה, 5% נכות בשל מצב אחרי ניתוח קטרקט ו-5% נכות נוספים בשל אישון רחב באופן קבוע.

בשל הנכות הקשה והנזקים הנלווים נקבע כי המדינה תפצה את א"ג בסכום של 360,000 שקלים.

בית החולים: התובע ידע על הסיכון

במהלך המשפט טען בית החולים כי א"ג חתם על טופס הסכמה מדעת, טופס שבו נכתב כי קיים סיכוי לעכירות ולנסיגה בראייה לאחר הניתוח – ועל כן, חרף הפגיעה, הוא אינו זכאי לפיצוי. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט, בין היתר נוכח העובדה שטרם הניתוח לא עמד הצוות הרפואי בחובת הגילוי הנדרשת.

בפסק דינו קבע השופט אקסלרד כי "הסכמתו של התובע לניתוח ה'לאסיק' בכלל, ללא קשר לשאלת קיומו או היעדרו של חשד לקרטוקונוס, ניתנה שלא מדעת, שכן הצוות הרפואי לא מסר לתובע את המידע כי כסיבוך מהטיפול, ללא קשר לשאלת רשלנות, עלולה להתפתח תופעה של אקטזיה בעין המנותחת".

מפסק הדין עולה כי אף אחד מהרופאים לא יידע את א"ג בנוגע למלוא הסיכונים הכרוכים בניתוח הלייזר. יתר על כן, הסיכון לאקטזיה אפילו לא נרשם בטופס ההסכמה מדעת.

לגישת בית המשפט, סביר ביותר להניח כי אילו הועמד א"ג בפני הסיכון שמצב עינו יהיה כפי שהוא היום בפועל, הוא היה נמנע מלעבור ניתוח שמניעו אסתטי בלבד.

בשונה ממרבית המקרים שבהם חתימתו של אדם על מסמך כלשהו מעידה על הסכמתו, בתחום הרפואי החוק דורש רף הסכמה גבוה יותר. במצבים רפואיים לא די בהסכמה של המטופל ובחתימתו, אלא נדרש שהסכמתו תהא מדעת. כלומר, טרם ביצוע הפרוצדורה על הרופא להסביר למטופל באופן מילולי את ההליכים הצפויים, הסיכונים, הסכנות ותופעות הלוואי, ובהמשך אף לוודא כי המטופל קרא את הטופס והבין את האמור בו.

לא אחת ציין בית המשפט כי חתימה על טופס הסכמה מדעת עשויה להיות חסרת כל תוקף משפטי, אם לא לוותה בהסברים הנדרשים, בפרט כשמדובר בניתוח קוסמטי שניתן לחיות גם בלעדיו - אז חלה חובה על הרופא ליידע גם בסיכונים רחוקים ולכאורה זניחים.