סיכול ממוקד למגזר העסקי

איפה הכסף שלנו? הון, שלטון, עולם תחתון", זעקו עשרות מפגינים בכיכר הבימה לעבר סטנלי פישר בסוף מאי, תוך שהם חוסמים לו את האפשרות לצאת מאירוע שבו נכח. הם ולא מעט מחבר מרעיהם הפכו בשנתיים האחרונות את ההתגוללות והעליהום על בעלי ההון, על המגזר העסקי, על השוק החופשי, ובכלל על כל מי שלא חושב יחימוביצ'ית למצוות סוציאל-דמגוגים מלומדה.

ללא כל קשר לפרטים החדשים שנחשפו אתמול בנוגע לתקרית בהונג קונג, לא פרנקל ולא ליידרמן נזקקו מבחינה כספית לתפקיד הנגיד, ולפחות פרנקל גם לא זקוק היה להילת התפקיד, שאותו כבר מילא בקדנציה כפולה בשנות התשעים. האטרקטיביות הפוטנציאלית של השירות הציבורי נעלמת כלא הייתה עבור מי שכבר מילא שורה של תפקידי מפתח בכלכלה העולמית, ששכרו אמור לרדת דרסטית, כמו במקרה של פרנקל, ובעיקר בשביל מי שאמור לשרך דרכו בוויה דולורוזה הציבורית והתקשורתית עד למשרה הרמה, ולעתים גם במהלכה. 

עוד בערוץ הדעות

רוץ, ביבי, רוץ! / דוד הראל

למה, בשם אלוהים, ייאות אדם מאוזן בנפשו, שכבר צבר הון ותארים, וקורות החיים שלו מעוטרות במשרות בינלאומיות נחשקות, להעמיד עצמו לתפקיד ציבורי בכיר, אם ברור לו שהצבת מועמדותו תפתח מרוץ תקשורתי ו"חברתי" לאתר רבב בעברו כדי להופכו למטעם תקשורתי עסיסי? מה בֶצַע בתפקיד הזה, ישאל עצמו אותו מועמד, שמשפחתי צריכה לחזות בעיניים כלות בזובור התקשורתי והציבורי שהם יעבירו אותי אחרי שנברו בעברי, מצאו בו שלד כשלהו והפיחו בו רוח חיים? 

די היה לשוטט ברשתות החברתיות ולעקוב אחרי הטוקבקים "החברתיים" לאחר הסרת מועמדותם של פרנקל וליידרמן כדי להבין כמה עונג הסבו להם השניים בצעדם. הצהלה נבעה כמעט כל כולה מסיכול מועמדות שלא התאימה להם אידיאולוגית ובוודאי לא מידיעת הפרטים שנחשפו אתמול. כמה גדולה הייתה השמחה לאידם של נתניהו ולפיד על שכשלו במעשי ידיהם.

אלא שהסרת פרנקל מדרכם אינה יותר מסימפטום ותוצר של הלך רוח "חברתי" ואנטי עסקי נרחב בהרבה, שהתגבר עד מאוד מאז המחאה החברתית, שהפעם היתרגם לטהרנות מעיקה ומסרסת, שעתידה לחולל שמות במוטיבציה ובנכונות של מועמדים פוטנציאליים ואיכותיים לקחת על עצמם משרה ציבורית בכירה. שפל במחזורי המסחר בבורסה, תחושת מצור של לא מעט חברות ציבוריות, שיח חברתי בוטה על הצורך לבוא חשבון עם החברות הגדולות, בכיריהן ובעלי השליטה בהן, נטישה של כ-100 חברות את הבורסה בשנתיים האחרונות, רגולציה מעיקה שהולכת ומתגברת - אלה ואחרים הם מיטב הפירות הבאושים שהוציאה תחת ידה האווירה האנטי עסקית המרעילה, שמחוללי המחאה החברתית וממשיכי דרכם חוללו כאן בשנתיים האחרונות. 

אותה אווירה גורמת, בין השאר, לאייל וולדמן למחוק את מלאנוקס מהמסחר בתל אביב, משום שלא אפשרו לו את מה שמאפשרים בעשרות חברות בארה"ב - לאדם אחד לכהן כמנכ"ל ויו"ר במקביל. גם כלל תעשיות עם רגל וחצי מחוץ לבורסה, דן פרופר הצהיר שיוציא את אסם מהבורסה, גיל שויד שלל מכל וכל את רישום צ'ק פוינט גם למסחר בתל אביב והזהיר חברות היי-טק לבל יתפתו ויבואו להיסחר בישראל באווירה הנוכחית. מנכ"ל כיל, סטפן בורגס, התריע כי לא יהסס למחוק את כיל מהמסחר בתל אביב אם תגבר עוד הרגולציה ועידן עופר יורד ללונדון.

גם אם איש מבין האדונים לעיל אינו צדיק גדול, ואף אם ראוי היה לבוא חשבון נוקב בהרבה משנעשה בפועל עם כל מבצעי התספורות בשוק ההון - המגזר העסקי, הנושא על גבו את המשק כולו, הוא קצת יותר מבעלי הון פיינשמקרים, חמדנים ותאוותנים, או טייקונים מנוולים המספרים את הציבור. הקביעה שבעלי שליטה מגיעים לבורסה לגייס הון כדי לעשוק את כספי הציבור, כמו טענת ההבל שנתניהו ממנה נגיד כדי שישרת אותו ואת חבריו הטייקונים, הם חלק מ"האביב החברתי" המופלא שאנחנו חווים, ובעיקר כואבים, זה שנתיים ימים. 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il