הקרבתם את קורבנותיו של מוטי אלון

הניסיון של הרב מוטי אלון לשכנע את בית המשפט שזו אפילו "חובה רבנית קדושה" לגעת בגופו של בחור מבולבל הנתון במשבר כחלק מהייעוץ ומההכוונה הרוחנית לא צלח. בית המשפט קבע באופן ברור וחד משמעי - מעשים אלו אינם חלק מתפקידיו של רב, ויהיה המסור והקשוב ביותר לתלמידיו. ואולי חשובה מהכרעת הדין היא השאלה מה המשפט הזה אומר עלינו? איך הגענו עד הלום? ומה, אם בכלל, אפשר לקחת איתנו כתובנות ומסקנות שיאירו את דרכנו להבא?

עוד בערוץ הדעות

רוץ, ביבי, רוץ! / דוד הראל

חוק וסדר. יש פתרון לבעיית הבדואים / בצלאל סמוטריץ'

המשפט הזה חשף שוב שפגיעה מינית מתרחשת בכל מקום, בכל ציבור, יהיה אף המאמין ביותר, ועלינו לקבל זאת כעובדה. שוב התברר שיש אנשים נורמטיביים לחלוטין, רציונליים ברוב תחומי חייהם, שלא מסוגלים להכיל את הסתירה הבלתי מתקבלת על הדעת: רב פוגע מינית. הם מעדיפים להאמין לכל מיני תיאוריות קונספירציה לפיהן רבנים מובילים, אנשי תורה דגולים, מכפישים רב בדבר איום שכזה, רק מתוך קנאה וצרות עין. זה נראה להם הגיוני בעליל: ייתכנו קנאה, הרס וצרות עין, אבל לא תיתכן פגיעה מינית.

למרות ההרשעה, השתלשלות העניינים במשפט זה חשפה שוב את העובדה המצערת - ההתגייסות להגנת התוקף היא כמעט תמיד קולנית יותר, תקיפה יותר ונחרצת יותר. היא הובילה לכך שנפגעים הסירו עדויות, ושמעשים חמורים יותר כלל לא הגיעו לדיון בין כותלי בית המשפט.

למרות ההגנה של בית המשפט, המסר שעבר מהחברה לנפגעים היה אחד: אל תעיקו ואל תוציאו את הסיפור שלכם, כי כנראה לא יאמינו לו. אתם תשלמו מחיר כבד כל כך אם תחשפו אותו, שזה באמת לא ישתלם לכם. במיוחד אם אתם גברים. אנחנו נפשפש בנטייה המינית שלכם ובמניע שלכם ושל משפחתכם, אנחנו נשים סימן שאלה על היציבות הנפשית שלכם ונכניס את עברכם תחת זכוכית מגדלת ציבורית. אתם לא תוכלו להסתובב בינינו כאחד האדם. על הקשבה, עזרה או תמיכה - אתם תוכלו רק לחלום. חשוב לומר: היו בינינו הרבה אנשים שהאמינו ועודם מאמינים לקורבנות, אך קולם היה רפה, חלוש ובלתי מאורגן, בהשוואה לקולות המגוננים על הרב. ההרשעה בבית המשפט מחזקת, סוף סוף, קולות אלה. אני מודעת לעובדה שגם בית המשפט מוגבל בהשפעתו על אנשים שאינם מקבלים את סמכותו.

המשפט הזה חשף שוב, בפעם המי יודע כמה, שישנם גורמים בציבור הדתי שמוכנים להקריב את ה"פיונים" הקטנים וחסרי השם והפנים לטובת הרב בעל השם הידוע. הוא הרי מייצג את כל היפה והנעלה שבנו. הוא ההשתקפות של הפנים של כולנו, הוא מגדיר את תודעת הזהות המשותפת שלנו. אם הוא נופל או כושל, הוא עלול להפיל איתו את כל האהוב והיקר ללבנו: תורתנו, אמונתנו, תפישתנו את עצמנו כציבור ערכי מובחר. את ריבונו של עולם בעצמו הוא מושך איתו אל הביבים, חס ושלום. זו מהותו העמוקה ביותר של המושג חילול השם, כפי שאני תופשת אותו, ולכן זהו יום עצוב וקשה.

אנו עומדים על ספו של חודש אלול - תחילתו של התהליך השנתי שלנו, שבו אנו נדרשים להתבונן באופן עמוק ונוקב פנימה והחוצה כיחידים, כקהילה וכחברה. חודש שבו אנו נדרשים לשאול את עצמנו מה הבנו, מה למדנו ובמה צמחנו בשנה שחלפה? נפגעות ונפגעי התקיפה המינית מחכים לנו, שאולי השנה נקבל על עצמנו לפתוח את חרצובות הרשע, לעשות את הטוב והישר ולבחור באמת.

יונינה פלנברג, רכזת במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בתל אביב.

קווי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית:

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il