קוריאה לב. הצפון הרעב שלא רצו שאראה

איש הצבא שמאבטח אותי אומר לי לכבות את המצלמה ומהר מאוד התברר לי מדוע. העוני שאני רואה דרך חלון האוטובוס איננו הנוף של צפון קוריאה שהמשטר רוצה שאני אראה. אנחנו נוסעים מהיינגסאן, מרחק שלוש שעות נסיעה מפיונגיאנג, בחזרה לבירה. אולם הדרך הראשית הוצפה. זו הדרך היחידה חזרה.

ניתן לקרוא את הכתבה גם באתר CNN

אף שנהג האוטובוס נוסע מהר ככל האפשר דרך האזורים הלא מיושבים האלה, אתה עדיין יכול לחוש שהקהילה המקומית נמצאת תחת פיקוח.

עשרות גברים עובדים בפאתי העיר, בונים חומת אבנים בין היבולים שלהם לבין הנהר הרחב. סלעים ואבנים נישאים בידיים ונערמים זה על זה ללא דבק שיחבר ביניהם. עבודת האדם האינטנסיבית הזו נראית כחוזרת על עצמה שוב ושוב באזור הכפרי של צפון קוריאה, אבל אינני רואה כלי עבודה כבדים שיסייעו בבניין או בחקלאות.

כמה אוכל, כמה עוני

אדם אחד קוצר שדה עם חרמש חלוד; אנשים אחרים מתקנים קטע דרך עם מכושי יד קטנים. מכוניות הן מחזה נדיר.

רוב האנשים הולכים ברגל או נוסעים באופניים.

בחזרה לאזור הכפרי, אני מופתעת ממראה האדמות הרבות שמעובדות. לפי ארגון האו"ם, רבע מהילדים במדינה סובלים מתת-תזונה חמורה, אך ככל שהעין יכולה לראות יש כאן שדות של תירס, אורז וחיטה. בעיצומה של עונת הגשמים הקוריאנית, הנוף שופע במראות כאלה וזה מעלה את השאלה איך מחלקים את האוכל הזה, מרגע שנקטף, לאוכלוסייה.

במהלך הנסיעה להיינגסאן, אזור שהמשטר רוצה לראות תיירים נוהרים אליו, אנחנו נעצרים בכמה נקודות ביקורת. בכל פעם אומרים לנו שלא נוכל להמשיך משום שהדרכים מוצפות, אבל כל פעם המאבטחים שלנו משכנעים אותנו להמשיך עד שמתברר עד כמה הנזק משמעותי.

הכביש קרס לנהר, החיילים הביטו בחוסר אונים(צילום: CNN)

צד אחד של כביש ראשי דו-צדדי קרס לחלוטין לתוך הנהר למטה. שני חיילים יושבים על אופניהם ומביטים בחוסר אונים. זה נחשב לאחד הכבישים הראשיים בצפון קוריאה, אבל יעברו כמה חודשים עד שיתקנו את הנזק שנגרם לו. כך על פי גורם צבאי שהתלווה אלינו.

ב"יום הניצחון": נשים מטאטאות רחוב עם ענפי עץ

העיר היינגסאן מתמלאת בפוסטרים ובכרזות לציון חגיגות 60 שנה למלחמת קוריאה, יום שהצפון קוריאנים מכנים "יום ניצחון". נשים כורעות לצד הדרך ומסירות עשבים שוטים. נשים אחרות מטאטאות את הרחובות עם ענפי עצים. החגיגות התפשטו הרבה מעבר לעיר הבירה. הנוף עצמו מדהים כאן.

הרים שופעים מתרוממים מן הנהר מכוסה הערפל, נהר שמזין את הקהילה המקומית. ילד קטן אחד דג דגים באמצעות רשת שהכין בעצמו, הולך קדימה ואחורה במים הרדודים וגורר את הרשת הקטנה שאליה מחוברת חתיכת עץ בתקווה לתפוס משהו.

שושלת קים לא היטיבה עם האי הצפוני(צילום: CNN)

רבע מהילדים סובלים מתת-תזונה חמורה(צילום: CNN)

צפון קוריאה היפה והמטופחת. המקדש הבודהיסטי פויון(צילום: CNN)

לא רחוק משם, בני משפחה שוטפים את הבגדים שלהם בנהר, דבר שמעיד על כך שמים זורמים בבתים הם מותרות באזור הזה.

בית המלון שבו אנחנו שוהים מקבל אספקת מים לסירוגין. רחוק יותר במורד הזרם, אדם אחד הביא סבון כדי לשטוף את שערו ובגדיו. איש ביטחון מגיע משום מקום כדי לעצור אותי מלצלם.

בטיול הזה אני רואה שתי צפון קוריאה שונות לגמרי: האזור התיירותי עם הנוף המרהיב והגנים המטופחים להפליא של המקדש הבודהיסטי פויון. ואת הנוף העני יותר ראיתי משתקף דרך חלון האוטובוס.

הכתבה תורגמה על ידי ynet ובאחריותו