השקה לסיאט אלהמברה - המשפחה מתרחבת

זה לא סוד שמותג איביזה סבל במשך שנים מבעיה גדולה - היצע דגמים וגרסאות מוגבל עם איביזה (בשלל טעמים), פה ושם לאון, פה ושם אלתיאה. כעת, זה משתנה. ראשית הגיעה לכאן המיני MII, שנית הפציעה כאן הטולדו החדשה והמשפחתית-קטנה, וקרוב עלולים אנשי המכירות של המותג הספרדי-גרמני לתהות כיצד לסדר את כל האופציות באולם התצוגה הקיים. לא רק שלאון כל-חדשה צפויה להגיע, אלא גם אלהמברה שתזנק היישר לראש ההיצע.

(יצרנית)

מדובר במיניוואן מודרני עם שבעה מושבים, אשר מגיע אלינו לאחר שעבר רענון קוסמטי וטכנולוגי, חלק ממדיניות גלובאלית חדשה של קבוצת פולקסווגן העולמית. ואי אפשר שלא להזכיר, תוצאה של משבר כלכלי שגרם לחשש מפני הצטברות מלאים באירופה. אז המחיר ליבואן ירד, והמחיר לצרכן גם הוא אטרקטיבי בעיני היבואנית צ'מפיון - 200 אלף שקלים.

שם של ארמון

בעוד דגמים אחרים של מותג סיאט מקבלים שמות של ערים ואיים מהארץ שפעם הייתה אימפריה, למיניוואן ניתן שם של ארמון יחיד ומרשים. אלא שבניגוד לארמון אלהמברה הלגמרי-מקורי ויחידי בעולם, סיאט אלהמברה מבוססת בכבדות על פולקסווגן שאראן, שבתורה חולקת הרבה מאד עם פורד גלאקסי דור קודם.

(יצרנית)

המכונית הנוכחית, למעשה עדכון של המקורית "ההיא" מ-2010, לא נראית כמו מהפיכה כלשהי אפילו מול האחות התאומה. למעשה, נעשתה כאן עבודה מזערית - וחסכונית - שנועדה לשוות למיניוואן את המראה המותגי-סיאטי. שבכת חזית ופגוש קדמי, ולא הרבה מעבר. הכנפיים, מכסה המנוע, הצללית הנאה, דלתות ההזזה הרחבות וידיות הפתיחה שצמודות לקורה B. כולם נותרו כמעט ללא שינוי.

חלל הפנים "פולקסווגני" לחלוטין, כולל עיצוב ומראה, בחירת חומרים ואפילו המגע, המיתוג ותאמינו או לא - הפונטים על הצג. מי שיוצאת נשכרת מהעניין היא כמובן סיאט, הנהנית מתחושת איכות ומגע מוצק.

האלהמברה מציעה שבעה מושבים בסידור של שלושה באמצע ושניים מאחור. כל המושבים מתקפלים ויחד יוצרים משטח העמסה אחיד, ובנוסף ניתן לקפל כל מושב בנפרד כדי לשלב מטען ונוסעים. הגישה לשורה המרכזית ולשני המושבים בשורה השלישית טובה מאוד דרך דלתות הזזה רחבות-מפער, ומושב הזז בקלות ומפנה מעבר לשורה השלישית.

(יצרנית)

כשכל המושבים מאוכלסים יישאר לכם חלל הטענה של מכונית מיני מרווחת - 267 ליטר בלבד. ללא נוסעים תוכלו להגדיל את הנפח למידה נאה מאד של 2,300 ליטר עם מושבים מקופלים.

האלהמברה מצוידת במנוע בנזין בנפח 1.4ליטר מוגדש, המייצר הספק מרבי של 150 כ"ס ומומנט מרבי של 24 קג"מ. הכוח יורד לגלגלים דרך תיבת הילוכים רובוטית כפולת-מצמדים (DSG) עם שישה הילוכים. בחו"ל קיימת גרסת הנעה כפולה, אצלנו רק הנעה קדמית. אגב, אם זה מעניין את המשפחה המורחבת - התאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש - לפי נתוני יצרן עומדת על 10 שניות, והמהירות המרבית הרשמית על 197 קמ"ש.

חבילת הבטיחות עשירה וכוללת בקרת יציבות ומשיכה, חיישני לחץ אוויר בצמיגים, חיישן המזהה נהג "מנקר" ועייף, שבע כריות אוויר, עיגוני איזופיקס במושבים, חיישני חניה, חניה אוטומטית ועוד. גם בתחום הנוחות יש מגוון יוצא דופן של פריטים, כולל מושבי עור, שלוש דלתות חשמליות, כיוון חשמלי למושבים קדמיים, בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת עם פיקוד לשורה מאחור ועוד.

על הכביש

האלהמברה אינה מכונית קלילה, ועניין זה מתברר מיד בהתחלה, בעיקר כשאנחנו מנסים לשייט עימה על הכבישים המהירים המצוינים בספרד. תיבת ההילוכים רהוטה יחסית, בוודאי ביחס לבנות סוגה, אך עם 24 קג"מ, יחסי העברה ארוכים וכמעט 2 טון, התנועה בכל זאת לעצלה מעט. אבל זו בפירוש אינה הנקודה שסיאט מעוניינים להדגיש כאן.

(יצרנית)

המיניוואן הזה אמור להציע - מלבד נוחות למספר נוסעים רב - חסכון בדלק ונתון פליטת מזהמים צנוע. היצרנית מצהירה על צריכה ממוצעת של 13 ק"מ לליטר וזה נאה, ונדמה שלא תהיה בעיה להגיע אליו.

בתוך העיר מספקת האלהמברה יכולת תמרון טובה, והראות דרך החלונות הגדולים מצוינת. מחוץ לעיר אפשר לנהוג באופן נינוח ושוטף, עם זווית גלגול מרוסנות יחסית, נוחות נסיעה מוצקה-גרמנית ובסך הכל תחושת בטחון ויציבות. ההגוי החשמלי מדויק כראוי, אך נטול משוב לחלוטין ומעט קל מהדרוש לעיתים. רעשי רוח? רק במהירות שאינה חוקית בארץ.

על החוף

סיאט אלהמברה מגיעה אלינו כמוצר בוגר, בשל ואיכותי מבעבר. אל תצפו למצוא בה את ה"שובבות" של סיאט, כי זו גם כך כבר נעלמה מתדריכי היצרן, המתמודד עם מציאות צרכנית שונה. כן תמצאו בה את האיכות והתמורה לכסף של סיאט החדשה. זאת, יחד עם מנוע שהוא החסכוני בקבוצה והירוק שבה, חבילת אבזור ובטיחות מאד נדיבה ומראה מושך, הופכי אותה לאלטרנטיבה בהחלט מעניינת.

הכותב היה אורח חברת סיאט