הקשר היהודי להירושימה. השבוע לפני
מה הייתה הכותרת המפתיעה אחרי פצצת האטום הראשונה ומה התגשם מתוך החזון הגרעיני לעולם החדש? עוד מארכיון "ידיעות אחרונות": אפליית אשכנזים ב-1963 והמודעה על הספרית שולה שעברה לסלון בפתח תקווה
ב-6 באוגוסט 1945, בשעה 08:15 ביפן, הטיל מפציץ B-29 אמריקני שכונה "אינולה גיי" פצצת אטום על העיר הירושימה. הפצצה הרסה שני שלישים משטחה של העיר ומספר ההרוגים נאמד ב-140 אלף עד סוף אותה שנה. רבים אחרים מתו בשנים הבאות עקב הרעלת קרינה. שלושה ימים לאחר מכן, בשעה 11:02, הטילה ארצות הברית את פצצת האטום השנייה על העיר נגסקי. 70 אלף בני-אדם נהרגו עד סוף 1945. בעקבות שתי ההפצצות נכנעה יפן וכעבור כמה ימים תמה מלחמת העולם השנייה גם במזרח הרחוק.
השבוע לפני - לכל הכתבות
למחרת דיווח "ידיעות אחרונות" על הפצצה שכונתה "ילד קטן". העיתון ציטט את סוכנות המודיעין היפנית, שפרסמה הודעה שבה נאמר "בהתקפתו על אזור הירושימה השתמש אתמול האויב בסוג חדש של פצצות. כתוצאה מהתקפה זו, שבוצעה על-ידי מספר קטן של אווירונים, נגרם לעיר נזק ניכר".
כל תחנות הרדיו בגלים קצרים בארה"ב שידרו אזהרות תכופות לאזרחי יפן, כי צפויים להם הרס ואבדון עקב המצאת פצצת האטום. עוד דווח אז כי מילונים של כרוזים יוטלו על האיים ביפן, שבהם יימסרו פרטים על פעולת הפצצה החדשה. ב"ידיעות אחרונות" התמקדו בשני מדענים יהודים, שנאלצו לעזוב את גרמניה, והיו מעורבים בפיתוח הפצצה האטומית:
פרופסור רודולף פיירלס ופרנסיס סיימון. פרופ' סיימון אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי השניים מאושרים שסייעו לאומות הברית לנצח במירוץ על הפצצה שתקצר את המלחמה.
ואכן, יממה לאחר מן התקיימה בארמונו של קיסר יפן התייעצות דחופה של כל חברי הממשלה וראשי השירותים הצבאיים בקשר למצב החדש. רדיו טוקיו דיווח כי הפצצה האטומית הטילה אימת מוות על אנשים ובעלי חיים בהירושימה. העיר הפכה לתל חורבות. הקריין הוסיף כי אלה שנמצאו ברחוב נשרפו חיים ואילו אלה שהיו בבתים נהרגו מההדף העצום ומהחום. מהצילומים הראשונים התברר שהפצצה גרמה לדליקות גדולות בהירושימה.
היפנים לא נכנעו וב-9 באוגוסט הוטלה הפצצה השנייה, "איש שמן", על נגסקי. רק למחרת הודיעה יפן על כניעתה. זה היה יום שישי וב"ידיעות אחרונות" פרסמו מהדורה מיוחדת לפני כניסת השבת. "ב-15:30 הודיע רדיו טוקיו כי הקיסר הירואיטו ייפה את כוחה של הממשלה היפנית להעביר באמצעות הצירות השבדית בשוויץ לממשלות אמריקה, אנגליה, רוסיה וסין את ההודעה שיפן מוכנה לקבל את תנאי האולטימטום בתנאי שלא יעשה דבר שיערער את מעמדו של הקיסר".
מיד לאחר מסירת ההודעה הזו נפסק השידור של רדיו טוקיו. כל תחנות הרדיו בארה"ב הפסיקו את שידוריהן כדי לבשר את ההודעה הדרמטית. רדיו לונדון העיר כי על אף שההודעה זו כמוה ככניעה, הרי הכרחי הוא שהממשלות המעוניינות תקבלנה מקודם את הנוסח המדויק של הצהרת הממשלה היפנית. כמה ימים לאחר מכן נכנעו היפנים בפני האמריקנים.
בשבוע שבו הוטלו שתי הפצצות על יפן, אמרו בחוגי התעשייה האמריקניים כי עקרון הפצצה האטומית יכניס מהפכה בדרכי השימוש הקודמים במקורות כוח. האנרגיה האטומית, כך נחזה, תחליף במידה ניכרת את הפחם, הדלק והמים כמקורות כוח.
עוד הם ניבאו כי הכוח האטומי יוכל להסיע מכוניות למרחק של אלפי קילומטרים בלי לצורך בבנזין. ד"ר ווד מבולטימור טען שתוך 10 שנים ייעלמו המכוניות הרגילות וכל התחבורה תתנהל בעזרת אנרגיית האורניום.
הפצצה הובילה לשטף של תחזיות מדעיות ורודות, גם על האצת הגידול של תבואות ועצים. הם הסבירו כי על-ידי הקרנות תאי השתיל באנרגיה אטומית אפשר יהיה להפכו לאילן תוך כמה ימים. לעומת זאת, היה גם חזון שהתגשם - גם אם לא בדיוק באמצעות גרעין: ד"ר וולראט מאוניברסיטת קליפורניה הדרומית אמרה שמעתה אפשר יהיה להגשים את השאיפה האגדית הישנה ולטוס לירח.
ירי מסוריה ואזהרה ישראלית
50 שנה לפי שפגזים ממלחמת האזרחים בסוריה פגעו בשטח ישראל ובשל החשש מהעברת נשק לחיזבאללה - על-פי פרסומים זרים - תקפה ישראל כמה פעמים בסוריה, שלחה ירושלים מסר תקיף לסורים, לצד מחאה למשקפי האו"ם.
ב-8 באוגוסט 1963 ביקר ראש הממשלה לוי אשכול בגבול עם סוריה, ששלטה אז ברמת הגולן. אשכול היה עד לתקרית שבה סורים במסווה של פלאחים תפסו שטח ישראלי בגודל של 600 דונם, מזרחית להיאחזות הנח"ל אלמגור, מאות מטרים משפך הירדן, בניסיון לקבוע בעלות על החלקה. ב"ידיעות אחרונות" דווח כי בסיור ליד כורזים הבחינו חברי המשלחת לפתע בפלאחים סורים מעבדים את החלקה ואשכול קיבל הסבר על הסגת הגבול הסורית.
כמה שעות לאחר שהפמליה עזבה את המקום נורו יריות לעבר טרקטור ישראלי, שעבד באחד השדות של קיבוץ האון סמוך לגבול. הסורים ירו כל אימת שניסה מי מחברי המשק להמשיך בעבודה. האש העזה גרמה לשריפה גדולה, שהתפשטה לשטח שבשליטת הסורים. ירושלים שלחה אז מסר תקיף לדמשק: "לא נסבול שהבלגתנו תתפרש כחלושה".
הנער שמצא מקל רדיואקטיבי
ועוד בנושא פצצות האטום. פרשן בריטי העריך באוגוסט 1963 כי ישראל עשויה לייצר פצצות אטום, אך לא בזמן הקרוב. "פרץ השמועות בדבר נשק גרעיני בישראל ובמצרים, אין בו כדי לרכך את מירוץ החימוש במזרח התיכון, אולם ההנחה שארצות אלה קרובות לייצור נשק גרעיני, יש בה מידה רבה של אי הבנה", כתב אז ליאינלד ביטון, שנמנה על צוות הפרשנים בעיתון מדעי בריטי.
בסיפור נוסף שנגע לקרינה סופר על שמשון, נער בן 14, בנו של מהנדס בחברת החשמל, שמצא צינורית המכילה חומר רדיואקטיבי סמוך לאשדוד.מחוסר ידיעה הוא החזיק בה כמה דקות ללא הגנה. הוועדה הקבועה לגילוי סכנות קרינה של הכור האטומי בנחל שורק, שהחל לפעול כמה שנים קודם לכן, פתחה בחקירה כיצד הגיע החומר המסוכן לידיו של הנער.
שמשון הועבר לבדיקות במעבדת הכור האטומי. מומחים חקרו אותו כמה זמן החזיק את החפץ בידו ולאילו איברים מגופו קירב אותו ומה בדיוק עשה בו מאז הרימו מהכביש. מעדותו של שמשון התברר כי הוא החזיק את החפץ שש דקות. למרות זאת ערכו החוקרים את בדיקותיהם לפי נתונים גרועים יותר וחישבו את גודל הקרינה וסיכויי השפעת כאילו החזיק את החפץ 10 דקות. למרבה השמחה העלתה הבדיקה כי משך זמן שהחזיק את הצינורות – אין בו לסכן את חייו. רופא הכור האטומי, ד"ר ארנסטו לובין, נשם לרווחה והנער נשלח לבדיקות נוספות בבית החולים תל השומר. הנער עצמו, שתואר כבלונדיני ותכול עיניים, אמר: "לא פחדתי ממה שקרה, פחדתי רק ממה שעלול היה לקרות".
האשכנזי המקופח
באמצע אוגוסט 1963 הובא ב"ידיעות אחרונות" סיפורו של זלמן זלמנוביץ', עולה מרומניה שטען כי הוא סובל מחרם כלכלי וחברתי סמוי בעיירת העולים שלומי, כיוון שהוא אחד האשכנזים הבודדים ביישוב. זלמנוביץ סבל רבות מדי הגרמנים והרומנים בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה עלה לישראל והחל בחיים חדשים בכפר הנטוש באסה, דרומית-מזרחית לראש הנקרה.
לדבריו, כשהוחל בבניית שלומי בקרבת מקום, נתבקשו תושבי באסה לעבור למקום החדש. רובם עשו זאת, אולם זלמנוביץ' התעקש להישאר במקומו.
הוא הוסיף כי הופעל עליו לחץ, זרם המים לביתו נותק ולכן לא נותר לא ברירה אלא לעבור לשלומי - שם פתח מכולת.
זלמנוביץ' סיפר כי בהתחלה קנו כל יושבי המקום בחנותו, אבל כשנפתחו חנויות חדשות, מקבלי הסעד וההבראה הביתית אינם באים אליו עוד והם מעדיפים לקנות במקומות שבבעלות יוצאי עדות המזרח. במועצה המקומית שלומי אמרו כי זלמנוביץ' פרש מהציבור והוא מחזיק בעת ובעונה אחת בשלושה רשיונות - לקרח, ירקות ומכולת. דוד דנינו, ראש המועצה שלומי, אמר כי לא הוכרז חרם על העולה מרומניה. מנגד הוא טען כי שלומי מקופחת והמדינה לא מביאה לשם עולים מאירופה ומאמריקה.
לקנות דירות לפני 50 שנה
באוגוסט 1963 הוצעו לישראלים לא מעט דירות. בקיראון פורסמה וילה דו-קומתית, בעלת שטח מגורים של 129 מ"ר - בגובה של 85 מטר מעל פני הים - עם מעלית ישירה ללא עצירת ביניים. בקומה התחתונה, כך על-פי המודעה, היה חדר מגורים ענק בגודל של כ-40 מ"ר, חדר אוכל ומרפסת מרווחת וכמובן גם שירותים. בקומה העליונה שלושה חדרי שינה, שירותים ומרפסת - שאליהם מוליכות 14 מדרגות פנימיות נוחות. והמחיר? 60 אלף לירות, 40 אלף מהן בחמישה תשלומים ועוד 20 אלף במשכנתה ל-15 שנים.
ברחוב ירושלים בראשון לציון נמכרו דירות ברמה גבוהה. דירת שלושה חדרים עלתה 22,500 לירות, דירת ארבעה חדרים 27,500 לירות ומה שרצה דירת חמישה חדרים נאלץ להיפרד מ-31 אלף דירות. חלק מסכום הרכישה היה במשכנתה ל-15 שנה עם ריבית שנתית של 8%.
ומה עם חופש? השבוע לפני 50 שנה פורסמה מודעה המציעה נופש בבית הבראה בקפריסין במחיר מפתה של 28 לירות ליום, כולל כרטיס נסיעה הלוך וחזור חינם. היום זה כבר לא יקרה.
גם מודעה כזו ספק אם תראו בימים אלו: שולה מסלון "דויטש" בתל אביב עברה לעבוד בסלון "רחל" בפתח תקווה,
והיא תשמח להגיש את שירותיה ללקוחותיה שיעדיפו לנסוע לאם המושבות.
ובפינת הפרסים, המועצה הלאומית לחיסכון הציעה פרסים בגובה של 250 עד 100 לירות, באגרות חוב ממשלתיות, למי שיזכה בתחרות סיסמה על חיסכון. הסיסמה הייתה צריכה להיות בת שלוש עד חמש מילים ולבטא את חשיבות החיסכון למשק או לפרט. ההצעה שזכתה לבסוף הייתה "הצעד הנכון - חיסכון". חברת שמן חילקה כדור פלסטי צבעוני חדש כשי חינם לכל אחד מחמשת האנשים הראשונים, בכל חוף, אשר ברשותם שפופרת קרם שיזוף של החברה. אם תצאו היום לים מומלץ לבחור דווקא בקרם הגנה.
לפנייה לכתב/ת 
