הביומטרי: 40% משתתפים בניסוי

ישראל מתחילה להכנס למאגר - לפחות חלקה. מאז הושק הפיילוט הביומטרי 10,000 אזרחים ישראלים כבר עברו את ההליך של הנפקת תעודה חכמה תוך סריקת תווי פניהם ולקיחת טביעת האצבעות שלהם ושמירתם במאגר. כך נמסר ממנהל רשות האוכלוסין, שמוסיף כי מדובר בשיעור של כ-40% מאלה שמגיעים ללשכות אלה לצורך הנפקת תעודות.  

חודש מאז השקת הפרויקט, האפשרות הביומטרית נמצאת כעת ב-13 לשכות: ראשון לציון, כפר סבא, אשדוד, הרצליה, פתח תקווה, עכו, חדרה, טבריה, חולון, רחובות, אשקלון, רמלה ובאר שבע. ממשרד הפנים נמסר כי בשבועות הקרובים תשלמנה את התהליך כל 28 הלשכות ברחבי הארץ.

בהשקה אמר שר הפנים גדעון סער כי "זה תהליך שישראל מחכה שני עשורים להיכנס אליו" וכי, "אין סיבה לפאניקה מהמאגר". השר טען כי "המערכת עומדת בסטנדרטים הגבוהים ביותר של אבטחת מידע שמונעת גניבת זהות. באותו מעמד אמרה סגנית השר פאינה קירשנבאום כי "ההתנגדויות לפרויקט - מחוסר הבנה".

עבר את משוכת בג"צ

תקופת המבחן של המאגר תסתיים ב-2015, אז יוחלט אם להקים מאגר ביומטרי שיכלול את כל תושבי מדינת ישראל, או להשמיד את המאגר הקיים. במשך השנתיים הללו, עדייו ניתן להנפיק תעודת זהות כחולה רגילה לכל אזרח או תושב שרוצה בכך. 

חוק המאגר הביומטרי עבר כבר בשנת 2009. אך לאחר האישור הגיעו ההתנגדויות ובהם עתירה לבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח והתנועה לזכויות דיגיטליות.  הטענות נגדו הן כי הקמת מאגר כזאת לא קיימת בהיקף כלל האוכלוסייה בעולם המערבי, היא עשויה לפגוע בפרטיות והיא תאפשר גישה מופרזת  לשוטרים לפרטים אישיים. עוד מתריעים המתנגדים כי ישנה סכנה של דליפה, כשם שדלפו מאגרים אחרים במדינה.  

מובילי החוק טענו שיש להקים מאגר על מנת למנוע זיופים של תעודות זהות ודרכונים. לדוגמה, אם אדם הנפיק תעודת זהות ומסר את טביעת האצבע וצילום הפנים, הוא לא יכול להתחזות למישהו אחר, ואי אפשר יהיה להתחזות אליו. זאת מכיוון שתיערך השוואה בין טביעות האצבע ותמונות הפנים שיילקחו ממנו או מאדם אחר לכאלה המצויים במאגר. החוק והרשויות השונות טוענים כי המאגר מוגן ושמור כשם שמאגרים כלכליים, רפואיים ומאגרי מידע רגישים אחרים שלנו נשמרים.

נתונים מרשימים? תלוי את מי שואלים

"הנתונים שנרשמו עד כה מצביעים על אמון הציבור במהלך והבנתו כי ההגנה על ביטחון הפרט והיכולת של מדינת ישראל לעמוד בחזית אחת עם יתר מדינות העולם מבחינת קדמה הם נחוצים", מסר שר הפנים, גדעון סער.

לעומתו, עורך הדין קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות שמנהלת מאבק נגד המאגר מסר כי "העובדה שרוב מכריע של האזרחים מסרב להצטרף לניסוי המאגר הביומטרי, אחרי לחצים כבירים של עובדי משרד הפנים הכוללים פיתויים והשתדלויות מסוגים שונים מראה כי אזרחי ישראל מבינים את הסיכון ואינם מעוניינים במאגר ביומטרי, אשר יפגע בפרטיותם, בטחונם ושלוות חייהם. אנו קוראים לאזרחי ישראל להמשיך ולסרב להשתתף בניסוי ולחברי הכנסת לבטל את החוק באופן מיידי".