שאול גנון: "הנער כתב 'אתה אנסת אותי, ואתה תשלם על זה'. פשוט קברתי והדחקתי אותו"
עדויות שאול גנון בפני חוקרי המשטרה, הנחשפות כאן לראשונה, שופכות אור על ארבע שנות שתיקה. רק לאחר שנחקר כחשוד נזכר גנון במפגש המיני עם קרובו של חגי פליסיאן שנגמר בפיצוץ ובהאשמות קשות מצד הנער על אונס: "זה היה אירוע של אי-הבנה ולא אירוע בעל פוטנציאל לאירוע ירי"
"חתיכת שמן מגעיל"
"אתה אנסת אותי"
"היית צריך להפסיק מתי שאמרתי לך"
"אני לא בגיל שאמרתי לך, אני מתחת ל-18"
"אתה עוד תשלם על זה"
את ההאשמות הללו הטיח לכאורה קרובו של חגי פליסיאן הנאשם ברצח בברנוער בשאול גנון, מנהל המקום, שאיתו קיים יחסי מין - כך, לפי עדותו של גנון. במשך כמעט ארבע שנים נצר גנון את המידע הקריטי, בזמן שהחוקרים מחפשים כל בדל מידע שיוביל לחשיפת הרקע למסע הירי שגבה את חייהם של ניר כץ וליז טרובישי ז"ל. החקירות המלאות שלו במשטרה, שהגיעו לידי ynet, חושפות את הרקע לטינה שאגר הצעיר נגד מי שהיה אמור לגונן עליו בתפקידו בברנוער. הן גם חושפות את הפער הנורא בין גרסתו של גנון במשטרה לאחר הרצח לבין הגרסה שאותה מסר רק לאחר חקירות נוספות ורק לאחר שנחתם עמו הסכם. לפי אותו הסכם ישמש עד תביעה נגד החשודים ויודה שקיים מגע מיני עם הנער, אך לא יועמד לדין.
17 באוגוסט 2009, השעה 13:35. שאול גנון מתייצב בפני חוקר המשטרה, פקד אבי גולדשטיין, שבועיים וחצי לאחר הטבח, בזמן שהמדינה עדיין מזועזעת מאשר אירע, ונשאל האם יכול לעלות בדעתו מניע אפשרי של אדם המקורב אליו לבצע את הטבח בברנוער. גנון אינו מעלה את שמו של הנער המקורב לחגי פליסיאן הנאשם בביצוע הרצח, ורק ארבע שנים אחר-כך, ב-17 ביוני השנה, כאשר יתייצב בפני המשטרה, הפעם אזוק כחשוד אפשרי בפרשה, יחשוף את היחסים האסורים לכאורה שהולידו מניע אפשרי של נקם - לא לפני שנחתם עמו הסכם.
"זה התחיל בצ'ט ב"אטרף", עבר למסנג'ר, עבר לשיחות טלפון - שתיים-שלוש שיחות בלילה. הייתה עוד שיחה עד שהוא הגיע לברנוער ואמר: 'אני פה'. המפגש כלל אירוע מיני שנגמר בפיצוץ, הקטין ברח מהברנוער", סיפר בחקירתו. "הוא צעק לי בסוף האקט 'יא בן זונה', וברח לרחוב. הייתי מופתע ומובך, אז לא רצתי אחריו. בחיים שלי לא קרה שמישהו קילל אותי אחרי אקט מיני. פתחתי את הדלת והוא נעלם מעיניי לרחוב". לאחר המפגש בין השניים, משחזר גנון, הוא נשאר לעבוד במשרדו עד 02:30 בלילה. לדבריו, עוד באותו הלילה או למחרת, התקיימה בין השניים שיחה דרך אתר "אטרף" או במסנג'ר, שבה תקף הנער את גנון:
הנער: "חתיכת שמן מגעיל".
גנון: ?
הנער: "אתה אנסת אותי".
גנון: "בוא נירגע עם המילה הזאת 'אנסת'. אני הרבה דברים, אבל אנס אני לא".
הנער: "היית צריך להפסיק מתי שאמרתי לך". אתה לא יודע מי אני. אתה עוד תראה מי אני".
גנון: "אני מצטער שזו ההרגשה ואפילו מאוד מתנצל אם זה מה שאתה מרגיש".
הנער: "אני לא בגיל שאמרתי לך. אני מתחת ל-18 ואתה עוד תשלם על זה". (בחקירתו טוען גנון כי הנער הציג את עצמו בפרופיל באתר היכרויות כבן 20).
גנון: "אתה הגעת ועשית הכול מתוך רצון חופשי וכנראה עשיתי שטות ואני רוצה שתדע ששימוש בהאשמה כלפי מישהו היא בגדר לשון הרע".
"זה היה אירוע של אי-הבנה"
מנהל הברנוער לשעבר מספר שנפגש עם הנער כחודש או פחות לפני מסע הירי הרצחני. "אני מנסה לשחזר את זה בראש. נראה לי שבמודע או שלא במודע, אני פשוט קברתי והדחקתי אותו. אני די בוודאות חושב שהכרנו דרך אטרף ובאיזשהו שלב עברנו למסנג'ר. בחוויה שלי זה היה הכול באותו היום. בצהריים הכרנו, אחר הצהריים דיברנו, בערב נפגשנו. ההתכתבות הייתה במחשב של הברנוער. אחרי הצהריים התחלנו לדבר באתר אטרף, אחרי זה עברנו למסנג'ר. אני לא יכול לענות בצורה מוחלטת מי פנה למי. סביר להניח שהוא פנה אליי ולא הפוך. כדי לוודא שהוא לא עוד 'מאונן מקלדת' ביקשתי לעבור למסנג'ר (לראות שהוא לא מתחזה). הוא אמר לי, 'אני רזה, אל תדאג אחי אני נראה טוב'".
גנון שב והדגיש בחקירתו כי היחסים היו בהסכמה מלאה. "מזווית ראייתי לא היה אונס", אמר לשוטרים, "בשום שלב של הגעתו למקום, כניסתו, הורדת הבגדים, מגע הדדי... עד למעשה האקט עצמו וגם בו לא הובעה כל התנגדות, ואף היה שיתוף פעולה. כשהגעתי לשלב של הוספת קללות או ביטויים מעליבים, שם המתלונן דרש להפסיק. לקח כמה שניות שניסיתי להבין מה קרה, והפסקתי. לצערי המתלונן חווה כנראה בחוויה שלו, את הקטע האחרון ביחסי המין בינינו, כחוויה טראומטית".
הוא מציין בחקירתו כי לא העלה על דעתו שמהאיום ששיגר הנער יתפתח יצר נקמה. עוד הוא מספר בחקירה שהביע צער והתנצל בפני הנער: "זה היה אירוע של אי-הבנה ולא אירוע בעל יכולת או פוטנציאל לאירוע ירי כפי שהיה בברנוער. הדחקתי את המקרה ולכן גם לא הזכרתי אותו במהלך החקירות במשטרה. לתפישתי, חשבתי שהוא כעס ונעלב, שהיה מדובר באי-הבנה ולא דרושה התייחסות מיוחדת נוספת. לא היה קיים צורך נוסף לאזכר אותה בחקירות", כך גנון בחקירה.
חקירתו של שאול גנון גלשה לפירוט מקיף על חיי המין שלו, שכללו לטענתו יחסים אינטימיים עם 1,200 גברים ו-40 נשים. הוא נשאל על קשרים שניהל עם קטינים, והודה: "היה לי בעבר סקס עם קטינים, מעל גיל ההסכמה (16), ובצורה מאוד מינורית. אני מדבר על ארבעה מקרים בלבד, שלפחות בשניים מהם, הם הציגו את עצמם כבוגרים, והסתבר שהם קטינים".
המשטרה לגנון: למה לא סיפרת לנו אז את מה שאתה מספר עכשיו?
בהמשך החקירה, חוקרי המשטרה מעמתים את גנון עם אי-הדיווח על הפרטים החדשים לעומת חקירתו לאחר הרצח ב-2009:
חוקר: "איך לא אמרת לנו שיש קשר לאירוע הזה לבין הרצח. הרי שיתפת פעולה עמנו כל הזמן ונתת כיווני חקירה אפשריים".
גנון: "יכול להיות שהייתי צריך להבין בדיעבד".
חוקר: "היה מניע נסתר שגם לך לא להביא אותו".
גנון: "בשעתו זה נתפס כאירוע של אי-הבנה ביני לבין הבחור. לתפישתי, הוא כעס ונעלב".
חוקר: "ואיים..."
גנון: "תן לי להמשיך. החלק של האיום נתפש בעיני כצורת דיבור ולא כוונה נסתרת שעומדת מאחוריה כוונה מאיימת. מאותה שיחה לא הייתה בינינו כל אינטראקציה".
"עד המדינה הזהיר: 'מחפשים אותך'"
בהמשך חקירותיו מספר גנון גם על יחסיו של עד המדינה: "הוא הגיע לברנוער ב-2007 או ב-2008. בחור מחוספס ומאוד עצבני. היה לו פיוז קצר ותמיד היה מסתבך בקטטות", סיפר גנון. "לקחתי אותו כפרויקט אישי. רציתי שלא יסתבך ולא יעשה שטויות. ראיתי בו את הצד הכריזמטי ואת היכולות הטובות שלו. היה לו פוטנציאל להיות איש עסקים".
גנון ממשיך בתיאור הקשר שלו עם עד המדינה ואמר לחוקר: "ניהלו שיחות במשך שעות ארוכות על כל דבר בחיים שלו. גם כשהוא התבגר, נשארנו בקשר. איזה מטומטם אני". הבנתי שהוא הסתבך ונכנס לכלא לפני שלוש שנים. הייתי איתו כל הזמן בקשר דרך הפייסבוק בזמן שהוא היה בכלא".
החוקר שאל את גנון: "אתה מגיב מאוד בהתרגשות מרגע שהשמעתי את השם שלו". וגנון ממשיך לספר ומדבר על האפשרות שהיו אנשים שחיפשו אחריו: "לפני חצי שנה, עד המדינה התקשר אליי מהכלא ואמר לי שמחפשים אותי. 'תיזהר, מחפשים אותך', הוא אמר. אמרתי לו שלא ידאג כי אין לי מה להסתיר. לא שאלתי אותו אפילו מי מחפש אותי. אני הבנתי תוך כדי השיחות ממנו שהמשטרה חוקרת עליי... ידעתי שיש אנשים שהפיצו עליי שמועות. הבנתי ממנו שהמשטרה היא שמחפשת אחריי. לא הבנתי שמדובר בגורמים עבריינים".
גנון מספר שנפגש פעמיים או שלוש עם עד המדינה מאז שחרורו מהכלא, כחודש לפני שהפרשה התפוצצה. "בגדול דיברנו על איך היה לו בכלא, מה התוכניות שלו לעתיד. בעיקר הייתי בשבילו אוזן קשבת", כך גנון. עוד סיפר שבחצי השנה האחרונה סייע לעד המדינה ומצא לו עורך דין שייצג אותו בעתירה שלו נגד השב"ס.
4 שנים לברנוער: "לסלק את ההומופוביה"
עד המדינה בפרשת הברנוער יקבל 120 אלף שקל
פליסיאן הואשם: נקמה ועוינות לנטייה המינית
הרצח בברנוער בתל אביב אירע במוצאי שבת, 1 באוגוסט 2009. רעול פנים נכנס למרכז הלהט"בי ברחוב נחמני והחל לירות לכל עבר. מהירי נהרגו המדריך ניר כץ (26) והנערה ליז טרובישי (16), ונפצעו נערים ונערות נוספים. בביצוע הירי נאשם חגי פליסיאן, המיוצג על-ידי עורכי הדין משה יוחאי וערן צלניקר. בשלב המעצרים, טרלן חנקישייב והצעיר ששמו אסור לפרסום נחשדו בסיוע. שלושתם נעצרו ב-5 ביוני, בעקבות מידע שמסר מקרוב של אחד מהם, שהפך לעד מדינה.
רק כעשרה ימים לאחר מכן נחשפה זהותו של שאול גנון כ"בכיר בקהילה" שהיה חשוד בביצוע מעשה סדום בצעיר בעת שזה היה בן 15. לפי החשד, אותה תקיפה מינית היא שהובילה את פליסיאן ושותפיו למסע הנקמה שהפך למסע הרג חסר הבחנה. הוא שוחרר למעצר בית אחר שהמשטרה הגיעה עמו להסכם. כמו כן, הוסכם כי גנון לא ייתבע על כך שידע, לכאורה, על כוונת החשודים לפגוע בו, וזאת מאחר שקיבל איומים מהנער לפני הרצח.
גנון, בן 49, נחשב לאחת הדמויות הבולטות באגודה לשמירת זכויות הפרט, מתנדב ותיק שהקים במו ידיו את מועדון הברנוער. גם אחרי שנודעו החשדות, בסביבתו התקשו להאמין כי האיש שתמך בעשרות בני נוער, ניצל אחד מהם לסיפוק תאוותו. מהאגודה למען הלהט"ב נמסר אז כי "ההאשמה החמורה נגד גנון הכתה את הקהילה בתדהמה. אם יתברר שההאשמות נכונות, על אף זכויותיו הרבות אנו נוקיע אותו ונפיק לקחים מהמקרה, אך כדאי להמתין לתוצאות החקירה והמשפט לפני חריצת הדין".
עם זאת, הסכם עד המדינה שנחתם עמו גרר תגובות קשות וביקורת נגד משטרת ישראל. יונתן בוקס, מפצועי הברנוער, קרא להעניש את גנון "על כל השנים שהוא ידע ושתק". ערן האן, רכז קו הסיוע לגברים ונערים נפגעי תקיפה מינית, גרס: "גם אם מדובר היה ביחסי מין בהסכמה, חוק קיום יחסים בגילאי 16-14 מתייחס לכך שיהיו לא יותר משלוש שנים הפרש בין שני האנשים. מעבר לכך להסכמה אין ערך". גם מהאגודה למען הלהט"ב נמסר כי "אסור שהסכם 'עד התביעה' יקנה לגנון חסינות מהעמדה לדין על מעשה סדום בקטין. זו החלטה שאינה סבירה, ראויה או מוסרית"
עורכי הדין משה יוחאי וערן צלניקר, פרקליטי חגי פליסיאן שנאשם ברצח הכפול בבר הנוער, הגיבו לעדויות שנחשפו ואמרו: "אין ספק כי עדותו של גנון שזורה בסתירות ובשקרים ומונעת מאינטרסים חבויים אשר ייחשפו במהלך המשפט. ייאמר בלשון ברורה כי קרוב משפחתו של חגי שולל כל מגע מיני עם גנון. גם אם בחרו במשטרה להאמין לעדות זו, הרי שזה נעשה על חשבונם של קורבנות קטינים. יסתכל כל אזרח במדינה על יקיריו ויעלה על דעתו כי אדם שיפגע בהם יזכה בסופו של יום לאהדה מצד הפרקליטות והמשטרה. עם סיטואציה כזו אין להשלים".
עו"ד שי שורר, בא כוחו של הקטין שלכאורה נאנס, הגיב: "מרשי מעולם לא נאנס ואין לו שום קשר לפרשה".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
