כוורת מסכמים: "אנחנו פורשים בשיא"
אחרי מופע הפרידה של כוורת ניסו חברי הלהקה להסביר את כוח המשיכה שלה - 40 שנה אחר שהוקמה, וסיפרו על התחושות בעקבות האיחוד. יוני רכטר טען שלא התרגש מספיק, דני סנדרסון הודה שמחה דמעה, וגידי גוב התמקד דווקא בקעקועים החדשים שלו
"בחיים לא נשכח את התמונה הזו", אמר אפרים שמיר לקהל בסוף המופע של כוורת הלילה (ה') בפארק הירקון בתל-אביב. "מראה כזה, של 50 אלף ידיים מורמות", אמר יוני רכטר בפגישה עם התקשורת מאחורי הקלעים עם תום ההופעה, "לא רואים את זה בכל יום".
בתום המופע חברי הלהקה נראו מרוצים. הם המשיכו להתלוצץ כמנהגם, לצחוק אחד עם השני, ורוב הזמן לא לענות ברצינות לעיתונאים הרבים שהקיפו אותם. ואולי טוב שכך. אבל אפשר היה לראות על פניהם שההתרגשות היא ענקית. "יש משהו נחמד בלפרוש באיחוד הזה, באיזשהו שיא", סיפר דני סנדרסון, "בעוד אנחנו איתנים וחזקים", צחק.
במהלך הערב נפוצו שמועות על כך שהלהקה צפויה לצאת בקרוב לסיבוב הופעות בארצות הברית מול קהילות יהודיות. "יש דיבור על זה", אמר סנדרסון, "אבל באמת שאין לי תשובה". גידי גוב סיכם ואמר כי הפרידה היא דווקא סופית: "אחרי מה שהיה היום פה בפארק, אחרי זה לא יהיה עוד", אמר, "זו פרידה אמיתית, לי לא בא לעשות שום דבר בכוורת, הייתי רוצה להמשיך לשיר, עוד שעתיים אפילו היום. היה פה קתרזיס".
כנשאל גוב מדוע לא המשיך לשיר עוד הערב, סיפר על השכנים האדיבים מסביב לפארק שהסכימו שהמופעים של הלהקה ייערכו יום אחר יום, דבר שלא מקובל במתחם. "לא שמעת את השכנים דופקים עם המטאטא שנפסיק?", צחק סנדרסון.
גוב גם חשף מול העיתונאים קעקועים על כתפו: מתברר שבאחרונה הזמר קעקע את שמות ילדיו ונכדותיו. "אני רוצה למלא את כל גופי בקעקועים", צחק.
אז איך אפשר להסביר את הקסם הגדול? איך 100 אלף איש ביומיים הריעו ללהקה האגדית, 40 שנה מאז שהוקמה לראשונה? "נדמה לי שזה תלוי בתקופה, באנשים ובנו. משהו שלא היה לפני 15 שנים, פתאום ישנה תופעה חברתית, קרה פה משהו, משהו הבשיל", ניתח יוני רכטר, "קרה פה משהו שיש קהל מסוים שהגיע ורצה להגיד משהו אחר, עם רצון לשנות. אני אפילו קושר את זה אולי למחאה החברתית של לפני שנתיים. היתה פה רוח חדשה שפתאום כוורת התחברה אליה".
"לא היינו מודעים לאהבה הגדולה הזו", הוסיף רכטר. "יחד עם זאת, כוורת היא לא להקה שיוצרת ופועלת, והיה רגע שאמרנו שמכיוון שאנחנו לא מתחדשים, אנחנו לא רוצים סתם לסחוט את הלימון, אלא רוצים לגמור בגדול".
"האמת שלא הצלחתי להגיע הערב לרגע ההתרגשות שחיפשתי, זה בא לי דווקא בכל ההופעות הקודמות", הודה רכטר, "זה לא אומר שלא נהניתי, אבל לא הצלחתי להיכנס להתרגשות העמוקה. לא היו לי דמעות. מחר הן יבואו". דני סנדרסון מצידו הוסיף: " האמת שכשהסתובבתי לגב עם הקהל, היה שם רגע של דמעות, כי בכל זאת, לא נעים לבכות מול 50 אלף איש".
