אהרון: "הפגיעה בסמולר לא הייתה במקום"

בסיומה של עונה סוערת, בה עמד במוקד ולא כפי שקיווה ואחרי קריירה ארוכה, הפיבוט של מכבי ראשון לציון, עמיר אהרון החליט לפרוש מכדוריד בגיל 35.

עוד ב-ynet ספורט

• בולט בגמר ב-200 מ', דאבל לפראח ולפרייזר
• ילנה איסינבייבה מגלה את הצד המכוער שבה
• ואחר כך מנסה להתנצל. זה לא עוזר
• לארי או לברון? מיהו הסמול פורוורד הטוב בהיסטוריה
  

בסדרת גמר הפלייאוף האחרונה שמו של אהרון עלה לכותרות אחרי עבירה חמורה ללא כדור שביצע במשחק השני על שחקן הפועל ראשון לציון, אבישי סמולר. שופטי המשחק, שלמה כהן ויורם פרץ צפו במהלך בשידור חוזר וביקשו בדו"ח השיפוט להעמיד את השחקן לדין על התנהגות בלתי ספורטיבית. דרישתם של השופטים נדחתה אז על ידי היועץ המשפטי של האיגוד, עו"ד חן ורשביאק בטענה שהתקנון לא מאפשר זאת.

עמיר אהרון. פורש בתום עונה סוערת(צילום: ראובן שוורץ)

"דיברו רבות על האירוע הזה ואף יותר מדי, אבל אין ספק, שמבחינתי זה לא היה במקום, ולאחר מכן התנצלתי. מצד שני כל מחול השדים, שהיה סביב זה היה מוגזם וקצת מיותר כי אנשים שנמצאים בתוך הענף מכירים ומודעים לפיזיות שלו, וזה חלק מהייחוד שלו. לשמחתי זה לא השפיע על הקבוצה ועלי למשך יותר ממשחק אחד", משתף עמיר את תחושותיו באותו אירוע מדובר.

יכול להיות שפרשת מוקדם מדי?

"במבחן התוצאה הייתה לי עונה הכי טובה בקבוצה. זו גם הייתה שנה משמעותית ברמה המקצועית והחברתית. בצד שני לא הכל בחיים זה כדוריד, ובמקביל להתקדמות שלי במגרש נולדו לי תאומים, התקדמתי בקריירה המקצועית והרגשתי שאני חייב לשנות את סדרי העדיפויות כי בסופו של יום קשה להתאמן חמש פעמים בשבוע, לעשות חודש מילואים בשנה, לגדל שני ילדים קטנים וגם לפתח את הקריירה המקצועית. לשמחתי הכדוריד מעולם לא היה הפרנסה עבורי. אז ההחלטה הייתה פשוטה יותר".

אבישי סמולר. אהרון התנצל(צילום: עוז מועלם)

עזב את הכדוריד בשביל שירות קרבי בצה"ל

הוא החל לשחק כדוריד בגיל 10 במכבי נתניה, עבר בכל הנבחרות הצעירות ואז הגיע הגיוס לצה"ל שאמור היה לסיים את הקריירה הספורטיבית שלו. "היה לי חשוב יותר מבחינה אידיאולוגית לעשות שירות קרבי משמעותי מאשר לשחק כדוריד", הוא מספר. אלא שאחרי שירות צבאי שארך חמש שנים, הוא החליט לחזור ולשחק כדוריד והצטרף לרמת השרון. אחרי תקופה קצרה הטיול לדרום אמריקה קסם לו והוא חזר שוב לפעילות רק בעונת 2001/2 כשהצטרף למכבי רעננה. "הייתי שחקן ספסל ומחליף של אופיר קדר, שהיה אז אחד השחקנים המובילים בכדוריד", נזכר אהרון.

הוא הספיק לשחק בקבוצות רבות לאחר מכן כמו בני הרצליה, חולון ועירוני פתח תקווה ושוב רמת השרון לפני שקיבל את ההזדמנות הגדולה במכבי ראשון לציון. "לקחתי את ההזדמנות, שניתנה לי ונלחמתי על המקום שלי, וזה לא היה קל כי על בעמדה שלי שיחקו גיל יעקב ואריאל רוזנטל, שהם הכי כישרוניים בליגה", סיפר אהרון והוסיף: "בסוף מצאתי את הנישה שלי בתור שחקן הגנה. בהתחלה כקוריוז ואחר כך כחלק משמעותי בהגנה של הקבוצה הכי טובה בליגה".

גיל יעקב. עמיר אהרון התחרה איתו על דקות משחק(צילום: אורן אהרוני)

אז איך אתה מסכם את הקריירה שלך?

"בסופו של דבר בכל הקבוצות ששיחקתי אין תחליף לעבודה קשה ולמשחק לחימה. גם כשהייתי השחקן הכי חשוב או הכי פחות חשוב תמיד הייתי הראשון לזנק על כל כדור ולקפוץ לכל פאול. אם אני לוקח בחשבון שלא שיחקתי בין הגילאים 18 עד 24, שהם הגילאים הכי קריטיים להתפתחות של שחקן יצאה לי קריירה לא רעה ואולי גם כמה זיכרונות לילדים".

מה ייזכר כרגע השיא שלך?

"הדאבל בעונה הראשונה שלי עם מכבי ראשל"צ, שהתחיל בגמר הגביע עם שער ניצחון בשניית הסיום אחרי שחזרנו מהקבר כשהיינו בפיגור של שלושה שערים, כשנותרה דקה לסיום. כמה חודשים לאחר מכןהגיעה האליפות מול אס"א בבית מכבי שהיה מפוצץ עד אפס מקום. יוליאן סטראט עצר כדור בשניה האחרונה ולאחר מכן כבר לא שמעתי כלום, הרגשתי על גג העולם".

יוליאן סטראט. אהרון: "אחרי העצירה שלו כבר לא שמעתי כלום"(צילום: אורן אהרוני)

"לחזור לשחק? אני חייל וחיילים מתייצבים לדגל"

ואיזה רגע או אירוע, שהיית מעדיף לשכוח?

"אובדן האליפות בעונה האחרונה במשחק מספר חמש להפועל והפסדנו את האליפות למרות מומנטום אדיר, לא הצלחנו לנצח בהארכה, ואפשרנו לאדומים לחגוג אצלנו בבית. זה היה רגע קשה כי היה ברור לי, שזה הולך להיות משחק אחרון שלי ורציתי, שזה ייגמר אחרת בשביל המשפחה שלי שישבה ביציע".

גם לפני כשנה הודעת על פרישה, וחזרת בך. יש סיכוי שזה יקרה הפעם?

"אז נשארתי בגלל אהבה לקבוצה, לקהל החם של מכבי ראשון לציון וליו"ר יוסי גבע, אבל הפעם כללי המשחק השתנו".

עמיר אהרון (הימני). "כללי המשחק השתנו"(צילום: מור שואלי)

דמיין את התסריט הבא: במהלך העונה הקרובה, האליפות של מכבי ראשון לציון תברח ויבקשו ממך לחזור. נראה לך שתיענה בחיוב?

"אני חייל, וחיילים מתייצבים לדגל. למרות שאני בטוח ביכולת של מי שנמצא עכשיו בקבוצה להביא חזרה את תואר האליפות".

באיזו תחושה אתה עוזב?

"היה לי כיף. שמחתי לסיים את הקריירה במכבי ראשל"צ, שהוא מקום מאוד מיוחד עם המון אוהדים ומסורת מפוארת. חייב להודות, שזה לא היה פשוט ואני מניח שבחודש ינואר יתחיל לדגדג לי באצבעות. אני מבטיח להגיע ולעודד את החברים לקראת משחקי הפלייאוף. התבאסתי מאוד שלא פרשתי עם תואר האליפות, זה היה יכול להיות מתוק לפרוש עם דאבל, אבל אני לא מתלונן כי בשלוש השנים האחרונות לקחתי שתי אליפויות ושני גביעים ונהניתי מכל רגע. יכול להיות שאם לא הייתי לוקח תואר כלשהו הייתי חושב להמשיך עוד עונה כדי שאולי זה יקרה".