לחץ בינלאומי בדרך לשלום

מחנה השלום, מחנה המתנחלים ומחנה הספקנים תוהים: הייתכן שיוזמת קרי האמריקנית להתנעה מחודשת של תהליך השלום הישראלי-פלסטיני תביא את הצדדים למצב חדש?

מאזן הכוחות בין ישראל לפלסטינים נוטה לטובת ישראל מכל בחינה אפשרית. בכך לא חל כל שינוי משחר המאבק בין שני הלאומים על הגשמת חזון ההגדרה העצמית במתכונת מדינת הלאום. הנהגת התנועה הציונית, ולאחר מכן ממשלת ישראל, השכילו להתעצם צבאית, כלכלית ומדינית באופן שהותיר את היריב הפלסטיני חסר סיכוי לעצור את תהליך היאחזותה של מדינת היהודים בחלקי ארץ ישראל.

עוד בערוץ הדעות

עליונות עברית. על שילוט פוליטי / עאמר דהאמשה

סיכול ממוקד למגזר העסקי / שאול רוזנפלד

הניסיון הפלסטיני לעשות זאת בכוח הטרור לדורותיו נכשל. המאמץ להשיג זאת בדרכים מדיניות נחסם. ממשלת ישראל חתרה בעשור האחרון בעקביות לבטל את ''הקו הירוק'' המבחין בין שטח ישראל לגדה המערבית ולהביא את המערכת הבינלאומית להסכמה בלית ברירה לסיפוח שטחי C ומזרח ירושלים.

מבחינה בינלאומית השלום מותנה מאז ומתמיד בנכונות הצדדים לחלוקת הארץ. רעיון החלוקה נרמז בהצהרת בלפור, גובש בדו''חותיהן של ועדות שונות שעסקו בסכסוך הפלסטיני בתקופת המנדט, בהחלטת האו''ם על חלוקת הארץ בגינה הוכרזה עצמאותה של ישראל ואף בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו ברודוס. בהחלטות מועצת הבטחון 242, 338 בעקבות מלחמות 1967 ו-1973 גובשה סופית העמדה הבינלאומית על הקו הירוק כבסיס החלוקה. הנהגת אש''ף תובעת זה שני עשורים להקים מדינת לאום פלסטינית בתחומי הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים. גם הסכמי השלום עם מצרים וירדן מאזכרים את התביעה הערבית לכינונה של מדינה פלסטינית בקווי 1967.

הסכם השלום עם מצרים נולד בעקבות מלחמה שקראה תגר על העליונות האסטרטגית של ישראל בזירה. ד''ר יגאל קיפניס מעלה בספרו ''1973'' אפשרות שניתן היה להשיג הסכם שלום המבוסס על החזרת שטח סיני כולו למצרים, גם ללא מלחמה. הסכם השלום עם ירדן היה תוצאה של הבשלת מערכת יחסים סמויה לאורך שנים, לכלל שכנות מדינית, כלכלית ובטחונית גלויה. מחלוקת על שטחים בערבה יושבה בפשרה פונקציונלית. תהליך ''אוסלו'' נועד להביא להסכם קבע על בסיס ''שתי מדינות לשני העמים'', כאשר חתימה עליו פירושה סיום מוסכם של הכיבוש וקץ התביעות משני הצדדים.

מהם סיכוייה של יוזמת קרי להצליח? לפלסטינים, שלא כמו ירדן או מצרים, אין נכסים להציע לישראל כדי להביאה לשולחן המשא ומתן. ארגוני שחרור באפריקה נכנסו למשא ומתן כאשר באמתחתם שני נכסי צאן ברזל: לגיטימיות בינלאומית רחבה, ויכולת לרסן את הזרוע הצבאית שלהם כתנאי למשא ומתן. הנהגת אש''ף איבדה באינתיפאדה השנייה הרבה מהלגיטימיות הבינלאומית שלה וגם ויתרה על זרוע צבאית לטובת שיתוף פעולה ביטחוני. במקום זאת היא מצהירה ללא תנאי על דבקותה באי-אלימות. הסכם פיוס פנים-פלסטיני עשוי לשנות את המאזן, לנוכח יכולותיו הצבאיות של חמאס והנכונות המוכחת לריסונן במשא ומתן עקיף עם ישראל.

בתנאים אלה, כדי שהמשא ומתן יצלח את משוכת אי-השוויון בין ישראל לפלסטינים, על וושינגטון להטיל את כובד משקלה על ליבת המשא ומתן. עליה להפעיל מכבש לחצים על הצדדים, בשירות האינטרס האמריקני האסטרטגי להביא הסכסוך אל קצו. לחץ מדיני מצד אמריקה ולחץ מדיני/כלכלי מצד אירופה, בשילוב יוזמת השלום הערבית, עשויים לאזן את נכסי המשא ומתן ולהביא להצלחתו המיוחלת. אמריקה תקבע אם יהיה שלום כאן, לא כמתווכת אלא כבעלת עניין.

אילן ברוך, פעיל שלום, בעבר שגריר ישראל בדרום אפריקה.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il