מחסנים לפוליו בכל הארץ: החיסון החי מסוכן?
משרד הבריאות החליט לחסן את כלל ילדי ישראל נגד פוליו כאמצעי זהירות. אז מדוע לא מחסנים מבוגרים, האם יש חשש ממגיפה ומה הסיכוי להדבקה בגלל החיסון עצמו? כל התשובות לפני שמתחילים
זה היה כנראה צפוי: משרד הבריאות החליט לחסן את כל מיליון ילדי ישראל נגד פוליו, זאת בהמשך למבצע החיסונים שכבר החל בדרום. את ההחלטה קיבלו שרת הבריאות יעל גרמן, בכירי משרד הבריאות ומומחים נוספים.
המשרד הזמין מיליון מנות חיסון נוספות וביקש מקופות החולים להיערך למתן החיסון כלל הילדים.
בהלת הפוליו - התפתחויות אחרונות:
- משרד הבריאות הזמין מיליון חיסונים נגד פוליו
- מי נמצא בסיכון להידבק בפוליו? מדריך מיוחד
- הפוליו ממשיך להתפשט: התגלה ביישובים נוספים
- בעקבות גילוי נגיפי הפוליו: "החיסון לא מעניק חסינות"
מדוע הוחלט לחסן את כלל הילדים?
מתוך אלפי דגימות צואה שביצע משרד הבריאות בדרום, התגלו 28 נשאים של נגיף הפוליו - 26 מתוכם ילדים מחוסנים מתחת לגיל עשר, תינוק בן חודשיים ואדם בן 70. על פי ההערכות, כ-1,000 אנשים נושאים בישראל את הנגיף הקטלני במעיים.
המצב המורכב שלפיו מי שנולד לאחר שנת 2005 אינו מחוסן נגד נשאות פוליו, עלול להוות גורם להתפשטות הנגיף. בשל הימצאות מתמשכת של הנגיף גם באזור רמלה ולוד, החליט משרד הבריאות לתת חיסון משלים באמצעות טיפות לכלל ילדי ישראל.
מי יקבל את החיסון דרך הפה?
ילדים שנולדו לאחר 1 בינואר 2004.
מדוע לא מחסנים את המבוגרים?
ילדים ומבוגרים שנולדו לפני שנת 2004 נחשבים למחוסנים נגד פוליו ואין צורך לחסנם שוב.
מהי מחלת הפוליו?
מדובר במחלה נגיפית הנגרמת על ידי שלושה זנים של וירוסים המכונים "נגיפי RNA", כלומר החומר התורשתי שלהם איננו DNA כמו זה של בני האדם, אלא דומה לזה של וירוסים אחרים. תהליך השכפול של הנגיף מתוחכם: החומר התורשתי RNA מתפתח "אחורנית" והופך להיות DNA, בדומה למתרחש בנגיף האיידס HIV.
מאחר שנגיף הפוליו הוא נגיף מעיים, כלומר מתרבה במערכת העיכול ומופרש בצואה, הוא מכונה "אנטרו-וירוס", כלומר "וירוס מעיים".
מהם תסמיני המחלה?
ביותר מ-90% ממקרי ההדבקה לא יגרום הנגיף לתסמינים כלשהם. בשאר המקרים גורם הנגיף לתסמינים חולפים ובהם חום גבוה, כאבי ראש וחולשת שרירים.
בכ-1% מהמקרים חודר הנגיף למערכת העצבים וגורם לשיתוק, לרוב ברגליים. במקרים נדירים עוד יותר גורם הנגיף לשיתוק של שרירי הנשימה ולמוות.
כיצד מתרחשת ההדבקה בנגיף?
וירוס הפוליו חודר לגוף האדם דרך חלל הפה, הלוע ומשם אל דרכי העיכול התחתונות. ממערכת העיכול הוא עובר לבלוטות הלימפה - אותם צברי בלוטות מערכת החיסון המפוזרות בכל גופנו, ומשם לזרם הדם ולאיברים שונים ובהם שרירים, שומנים, כבד, טחול ומח עצם.
אבל בכך לא תם הסיפור: הנגיף ממשיך להתרבות באיברים ואז מתפרץ אל מערכת העצבים המרכזית. הוא נודד אל המוח וגם אל עצבים של שרירי השלד, שם הוא עלול לגרום לשיתוק ולפגיעה מוחית בלתי הפיכה.
מי נמצא בסיכון לחלות באופן קשה?
כמו ברוב המחלות הזיהומיות, חולים הנמצאים בסיכון גבוה הם תינוקות, קשישים ואלה הסובלים מדיכוי של המערכת החיסונית, כמו חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה, חולים המטופלים כרונית בסטרואידים וחולים הלוקים במחלות אימונולוגיות.
מהיכן הגיע הנגיף לישראל?
משרד הבריאות העלה השערה כי ייתכן שהנגיף הגיע ממצרים, זאת משום שהמטען הגנטי שלו זהה למטען הנגיף שנמצא לפני מספר חודשים בביוב שם.
השרידים הראשונים התגלו בישוב הבדואי רהט שבדרום. לאחר מכן התגלו שרידים נוספים בביוב בבאר שבע, באשדוד ובקריית גת. שרידים נוספים התגלו בביוב של הישובים ערערה, תל שבע ומכון טיהור השפכים שוקת, המנקז את הפזורה הבדואית ודרום הר חברון. כאמור, לאחרונה התגלו שרידים גם ברמלה ולוד.
אילו סוגי חיסונים קיימים?
בשנות ה-50 של המאה הקודמת פיתחו שני חוקרים אמריקנים חיסון נגד הנגיף, שהוריד את שיעור התחלואה בעולם ממאות אלפים בשנה לפחות מ-2,000 במאה הנוכחית. החיסון הראשון, שאותו פיתח ד"ר יונה סאלק, מכיל נגיף מומת שניתן בזריקה. בשנות ה-60 פותח תרכיב אחר על ידי ד"ר אלבט סבין, המכיל נגיף מוחלש שניתן בטיפות לפה.
כיום מורכב החיסון השגרתי נגד פוליו משלושה תת-סוגים של נגיפי פוליו מומתים, שאותם כאמור פיתח במקור סאלק. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית, בשלוש מנות הזרקה ושלוש מנות דחף. במקרה של התפרצות פעילה של מגפת הפוליו ניתן החיסון "סייבין" דרך הפה.
האם החיסון החי שיקבלו הילדים בטיפות מסוכן?
בשל החשש מהתפרצות נרחבת של פוליו וכאמצעי זהירות, יינתן החיסון "סייבין" בטיפות לכלל ילדי ישראל, כפי שמקובל בעולם. מדובר בחיסון המכיל וירוס חי מוחלש, שמעורר את מערכת החיסון ליצור נוגדנים. הוא לא נחשב מסוכן, אך במקרים נדירים ביותר, של אחד למיליון ופחות מזה, הוא עלול לגרום לשיתוק.
החיסון נחשב יעיל יותר ומעורר תגובה עוצמתית של הגוף נגד הנגיף, ויש בו מספר יתרונות:
- הוא ניתן בטיפות לפה ללא צורך בזריקה או בהכנות מיוחדות, וכך החיסון מהיר יותר ומאפשר לחסן כמויות גדולות בזמן קצר.
- התגלה כי הוא מונע את הזיהום הראשוני במערכת העיכול ובכך עוצר את התפשטות המחלה.
- הוא אינו מצריך מתן מנות דחף נוספות (בוסטר), כפי שנחוץ בזריקת סאלק.
מתי יתחיל מבצע החיסונים?
ככל הנראה בשבועיים הקרובים. מערכת הבריאות נערכת לנושא.
האם הוא יינתן גם לילדים שכבר חוסנו בזריקה בטיפת חלב?
כן, משום שהחיסון דרך הפה מונע את התפשטות הנגיף.
אם הילד שלי חוסן, למה צריך שוב?
בשל החשש מהתפרצות פוליו, הוחלט להוסיף את החיסון "סייבין" גם לילדים שכבר חוסנו בזריקה, זאת בשל עוצמתו של החיסון, מהירות פעילותו והיותו מונע הדבקה הלאה.
ילדים שחוסנו בזריקה "סאלק" אמנם מוגנים מפני המחלה, אך עדיין יכולים להכיל בתוכם את נגיף הפוליו ולהפרישו בצואה. מנגד, אלה שקיבלו את חיסון ה"סייבין", זוכים בחסינות גבוהה מאוד ובאי-הדבקה לאחרים.
האם חיסון דרך הפה אינו מדבק בעצמו?
החיסון מכיל נגיף חי מוחלש. כלומר, זני הנגיף שבו עברו מוטציה והפכו לבלתי אלימים, הודות לסידור שונה של החומר התורשתי שלהם - RNA.
הווירוסים החיים המוחלשים אמנם משתכפלים בגוף, אך אינם גורמים למחלה. בספרות הרפואית תועדו רק מקרים נדירים ביותר, בשכיחות של אחד ל-2.4 מיליון, שבהם גרם חיסון לשיתוק.
האם האוכלוסייה בישראל מחוסנת?
שיעור ההתחסנות נגד פוליו מגיע בישראל ליותר מ-95%, לכן נקודת ההנחה היא שמרבית האוכלוסייה מחוסנת. שיעור ההתחסנות עלה עוד יותר בשבועות האחרונים, שכן משרד הבריאות ערך מבצע השלמת חיסונים מסיבי, שבו חוסנו כלל התינוקות והילדים על פי המועם הקבוע ובנוסף חוסנו גם עובדי מערכת הבריאות ועובדים החשופים למי שופכין.
מי מקבל את החיסון בזריקה באופן שגרתי?
תינוקות בגילאי חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה, שנה ושוב בכיתה ב'.
אם הילדים חוסנו לפוליו בכל המועדים האמורים, הם זקוקים לחיסון נוסף?
אם הילדים נולדו לאחר 1 בינואר 2004, הם יקבלו את החיסון דרך הפה. בשאר המקרים, אין צורך בחיסון נוסף.
אנו לא מוצאים את פנקס החיסונים ולא בטוחים שהילד חוסן. מה לעשות?
בשנים האחרונות מתועדים החיסונים על ידי אחות טיפת חלב במחשב (החיסון מסומן באותיות IPV). תוכלו לפנות לאחות בתחנת טיפת חלב שבה מטופל הילד, כדי לשחזר את פנקס החיסונים ולוודא כי הילד חוסן במועד.
אני כבר לא ילד, אבל לא זוכר אם חוסנתי. מה לעשות?
יש לפנות ללשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות, שם יחליטו אם יש צורך במתן חיסון.
מי לא יקבל את החיסון "סייבין"?
ילדים שלא חוסנו אף לא במנה אחת של זריקת "סאלק", המכיל את הנגיף המומת, לא יחוסנו. כמו כן, אנשים השוהים בקרבת חולים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת או פגועה כמו סרטן מושתלי איברים או חולי איידס לא יקבלו את החיסון דרך הפה, משום הוא מכיל נגיף חי מוחלש שעלול לעבור לחולים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת ולגרום למחלה.
כיצד אפשר להתגונן בפני הנגיף מלבד חיסון?
שמירה על היגיינה מונעת הדבקה בשיעור גבוה. הקפידו על שטיפת ידיים בסבון לאחר כל ביקור בשירותים, לאחר החלפת חיתול ולפני מגע עם אוכל. מומלץ גם להיעזר בג'ל אלכוהול לחיטוי.
האם הנגיף עובר דרך המזון שאנו אוכלים?
הנגיף עובר בהפרשות פה וצואה, לכן יש להקפיד כי המזון נשמר בקירור, או בושל היטב.
האם צריך להרתיח את המים?
לא, המים בישראל אינם מזוהמים ואין כל צורך להרתיח אותם.
האם החיסון מחזיק מעמד לכל החיים, מהילדות עד הזקנה?
על פי הספרות הרפואית, החיסון נגד הנגיף מעניק לגוף הגנה במשך 20 שנה. עם זאת, אין המלצות בעולם לחסן שוב מבוגרים בחיסון נגד פוליו, פרט למקומות שבהם יש דיווחים על תחלואה. בישראל, כזכור, אין מקרי תחלואה ושרידי הנגיף התגלו אך ורק בביוב. לכן על פי ההנחיות של משרד הבריאות אין צורך לחסן מבוגרים שחוסנו בילדותם.
האם יש ישראלים שחלו בפוליו השנה?
לא, אין כל מקרי תחלואה בנגיף, ושרידיו נמצאו אך ורק במערכת הביוב ובדגימות הצואה.
האם יש חשש למגפה בישראל?
אף שאין כל עדות לתחלואה, החשש המזערי קיים, וזו הסיבה שבשלה החליט משרד הבריאות על כיסוי חיסוני מלא של כלל האוכלוסייה.
עם זאת, חשוב לזכור שהסיכוי לתחלואה נמוך ביותר, והחיסונים הנוספים כעת נועדו בעיקר להגן על אלה בעלי מערכת חיסונית ירודה (כאמור, חולי סרטן תחת טיפול כימותרפי, מטופלים בסטרואידים, נשאי HIV או חולי מערכת חיסונית).
הכותב הוא מומחה לרפואת ילדים וכתב הרפואה של ynet 
לפנייה לכתב/ת 
