הממשלה תאשר את התכנית להפחתת זיהום אוויר
ממשלת ישראל תשקיע בארבע השנים הקרובות 140 מיליון שקל בהפחתת זיהום האוויר, שגורם על פי הערכות לנזק כלכלי של כ-8 מיליארד שקל. מה כוללת התכנית שתאושר מחר, אלו חלקים ממנה באמת ייושמו וכמה היא באמת תעלה לנו?
ממשלת ישראל צפויה לאשר היום (א') תכנית מקיפה להפחתת זיהום האוויר. התכנית, בעלות תקציבית של 140 מיליון שקל, נועדה להפחית את כמות הפליטות של חומרים מסוכנים לאוויר. להצעה נלווית חוות דעת של המשרד להגנת הסביבה, שלפיה הנזק הכלכלי למשק הישראלי כתוצאה מתחלואות הנובעות מזיהום האוויר יעמוד בשנת 2015 על היקף של 7.8 מיליארד שקל.
ההחלטה מגדירה מספר חומרים מסוכנים שיש להפחית משמעותית את שיעור הפליטה שלהם. כדי לעשות זאת, קובעת התכנית כי עד שנת 2020 יש להפחית את צריכת החשמל בישראל בשיעור של 20%, לעמוד ביעד של ייצור 10% מתצרוכת החשמל באנרגיית שמש, ולצמצם משמעותית את השימוש ברכבים פרטיים מזהמים.
במסגרת התכנית, יוקצה סכום של 5 מיליון שקל בשנה לתכנית הגריטה, המאפשרת לאזרחים להביא רכבים שנמצאים יותר מ-20 שנה על הכביש למשחטת רכב, ולקבל כסף תמורתם. בנוסף, יוקצה סכום כולל של 28.5 מיליון שקל לתכניות שונות שיעודדו בעלי עסקים להפחית את השימוש של עובדיהם ברכבים פרטיים על ידי העסקתם מהבית ועל ידי הפעלת הסעות למקום העבודה.
סכום נוסף, של 40 מיליון שקל, יוקצה לתכניות שיעודדו את השימוש בתחבורה ציבורית. במקביל, יבחן משרד האוצר צעדי מיסוי שיפכו את השימוש ברכבי ליסינג במקומות עבודה לכדאיים פחות וצוות שיכלול נציגים ממשרדי הממשלה ומההסתדרות יבחן את האפשרות להגדיל את שיעור ההשתתפות של מעסיקים במימון נסיעות בתחבורה ציבורית. כמו כן, יזכה המשרד להגנת הסביבה לתוספת תקציב של 46.5 מיליון שקל בשנים 2014-2018 לצורך הפעלת תכנית מקיפה לניטור ובדיקה של היקף הזיהום בישראל ואופיו.
מונים חכמים, מוניות הייברידיות
התכנית כוללת מספר החלטות חשובות בנוגע למשק החשמל. רשות החשמל, שקובעת את תעריף החשמל בישראל, תידרש לחוות את דעתה בנוגע להפעלת תעריף דיפרנציאלי, שמשתנה בהתאם להיקף הביקוש, כך שהחשמל יהיה זול יותר בשעות שבהן הביקוש נמוך. יש לציין כי רשות החשמל אינה כפופה להחלטות הממשלה וביכולתה להחליט כי היא אינה רואה לנכון לקבוע תעריף שכזה.
כמו כן, קובעת ההחלטה כי יש לקדם את הקמתן של 2 טורבינות נוספות לייצור חשמל בגז טבעי, בתחנת רוטנברג שבאשקלון, ולקדם את התקנתם של מוני חשמל חכמים, שמתריעים על שעות עומס ויכולים אף להפחית אוטומטית את הצריכה בשעות של ביקוש שיא.
לצד הפעולות המתוכננות במשק החשמל, יתבקש משרד האוצר ליישם צעדי מיסוי שיעודדו את הפחתת הפליטה של חומרים מסוכנים. על פי ההחלטה, שר האוצר יעניק בהוראת שעה הטבה של פחת מואץ לנהגי מוניות שירכשו רכב הייברידי, הכולל מנוע חשמלי לצד מנוע דלקי.
נהגי מוניות שירכשו רכבים כאלה, יזכו לפריסה מקוצרת (3 שנים לעומת 10) של ההכרה בעלות רכישת הרכב לצורכי מס. בנוסף, יזכו הנהגים הללו לפטור ממס קניה במכירת הרכב אחרי 4 שנים שיחזיקו בו. בנוסף, יתבקש שר האוצר להטיל מס מדורג על חומרים המשמשים לייצור חשמל ודלק לרכבים, כך שגובה המס ישקף את מידת הנזק הסביבתי שנגרם משריפת החומר.
עוד יתבקש משרד התחבורה לקדם תכנית מקיפה לעידוד התחבורה הציבורית. התכנית תכלול הפחתת תקני חניה לצד פיתוח מערכות להסעת המונים, שאטלים, הקצאת נתיבים נוספים לאוטובוסים, פיתוח מרכזי "חנה וסע", ואיסור על תנועת כלי רכב כבדים בצירים ראשיים. כמו כן תיבחן האפשרות של הטלת אגרת גודש על מרכז גוש דן.
יעדים שאפתניים, קשיים בביצוע
התכנית נרחבת ביותר וכוללת יעדים שאפתניים פעולות רבות לביצוע. עם זאת, קיים ספק ממשי בנוגע להיתכנותם של כמה מהצעדים המוצהרים. כך, למשל, התקנת מונים חכמים נחשבת בעיני עובדי חברת החשמל להפרטה של שוק מכירת החשמל לצרכנים הביתיים, מכיוון שהמונים הללו מסופקים על ידי חברות פרטיות. ביום חמישי האחרון פסק בית הדין לעבודה כי אין לקדם התקנת מונים חכמים עד לסיום עבודתה של הוועדה לבחינת הרפורמה במשק החשמל. כלומר, המכשול המשפטי ליישומו של צעד זה יוסר רק בעוד כמה חודשים.
כמו כן, התכנית מסתמכת על הקמתן של 2 טורבינות גז נוספות בתחנת הכוח רוטנברג שבאשקלון. הקמתן של טורבינות אלו מתוכננת כבר שנים רבות ונתקלת בקשיים רבים. ספק גדול מרחף גם מעל נכונותה של רשות החשמל לקבוע תעריף דיפרנציאלי לשימוש בחשמל וסביב נכונותה של הממשלה לאשר צעדי מיסוי שיפגעו בנוסעים ברכבי ליסינג. צעד דומה נשקל כבר מספר פעמים ונדחה בגלל ביקורת ציבורית קשה. גם אגרת גודש על כניסה עם רכב לגוש דן היא צעד שיתקל בהתנגדות ציבורית קשה ולא לחינם התכנית רק מציעה "לשקול" אותו ולא קובעת כי יש ליישמו.
לבסוף, התכנית כוללת פעולות רבות לביצוע על ידי משרד התחבורה, אך היא אינה כוללת תוספת תקציב למשרד התחבורה. כלומר, המשרד יידרש לקדם מערכות להסעת המונים, חניוני "חנה וסע" ונתיבים חדשים לתחבורה ציבורית, ללא מקורות מימון חדשים ולאחר שתקציב הפיתוח שלו כבר קוצץ בכ-2.3 מיליארד שקל במסגרת התקציב האחרון.
העלות התקציבית של התכנית להפחתת פליטות היא, כאמור, 140 מיליון שקל עד שנת 2018. אך לעלות זאת מצטרפת העלות לחברות ולמפעלים שיידרשו להתאים את עצמם ליעדי הפליטה החדשים ובראשם חברת החשמל, שתשקיע כ-8 מיליארד שקל בהתקנת קולטנים על ארובות, בבניית יחידות ייצור חדשות ובאמצעים נוספים להפחתת זיהום. עלות התכנית לחברת החשמל תתבטא בהעלאת תעריף החשמל או בגידול בחוב של החברה, כך שבכל מקה יש להתייחס גם אליה כאל עלות לציבור הישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
