צאו אל החלון, הגזענות כאן
אתם ממשיכי הדרך של הוריכם, אתם שקרנים ורוצים ליהנות מפירות הגזענות. אתם שונאים את אום כלתום בצורתה החדשה ופשוט קוראים לה אייל גולן
אני מזרחי. לא סתם, אחד היחידים בגילי שעוד נולדו שם. אני יליד עיראק. עליתי בשנת 1971, והייתי בטוח שכולם כאן עיראקים או לפחות דוברי ערבית - אבל המציאות גילתה לי שלא כך. בגיל 8 בבית הספר כבר הבנתי שבלונדיני הוא יותר טוב, ואני, בלי עין הרע, שחור משחור. קראתי יותר מכולם, זה לא עזר, ידעתי יותר מכולם, זה רק הרע את מצבי. נו ילד מזרחי רגיל במדינת ישראל.
גדלתי וגם בגרתי, הפכתי לסטודנט מצטיין באוניברסיטת תל אביב וכולם צעקו עליי: "די לבכות מה יש לך? אתה כאן, לא?". כן, הייתי שם, וסביבי היו רק אשכנזים - אף מזרחי! אז עזבתי, נמאס לי. הלכתי לרעות בשדות זרים. נסעתי עד לניו יורק לכתוב דוקטורט, לא לפני שהייתי חבר בקשת הדמוקרטית המזרחית עם עוד חברות וחברים. עשינו המון רעש עם כתבות וטורים לעיתון, בלי הון תרבותי, חברתי או כלכלי.
עוד בערוץ הדעות
הפרדה - לא בבית ספרנו / גלית דהן קרליבך
בחינות הבגרות ניצחו את התודעה / ישעיהו תדמור
היום אני דוקטור, ועדיין "לא אוהבים" את הפוליטיקה שלי. זה בא לידי ביטוי במישור האישי והמקצועי. גם היום עושים לי את המוות. אקדמאים צווחים "מה אתה רוצה? אתה כאן, לא?", כאילו לא עברו כ-20 שנה. פתאום מתעלמים מסטטיסטיקה, אנשי מדע עושים לוליינות של נערת גומי מהקרקס הסיני למצוא טיעונים מתחת לרצפה להסביר את הדיכוי העדתי שקיים במדינת ישראל.
"שמאלנים נאורים" מתדרדרים לטיעונים ניאו-ליברליים, שרק לפני שעה היו כאבנים לוחשות על שפתותיהם, רק על מנת להסביר לי מדוע אבותיהם עבדו קשה להגיע למה שיש להם, כאילו המזרחים הם "עצלנים מטבעם". הם אינם מזכירים את "ערי העבדים" שהקימו "האבות המייסדים המדכאים הראשיים" לנוחות חברי הקיבוצים, הגבירים האירופאים, שבהן הוצעה עבודה בשכר מינימום בכמויות, אך ללא פריבילגיית החינוך הקיבוצי. זה לא בבית ספרנו - וחלוקת רווחים? חלילה וחס. גבולות הסוציאליזם הם גבולות הלבנט.
גרועים מההורים שלכם
ובד בבד עלתה לה מקהלה חדשה של צווחנים, עיתונאי חצר, אלו שכל חייהם הרוויחו כי ההון התרבותי-חברתי שלהם נתן להם מקדמה עצומה בחברה הישראלית. גם הם יצאו למתקפה משולבת על מנת "ללמד את כולנו" שאין כזה דבר דיכוי עדתי או "שד עדתי". יש להם טיעונים מדהימים: "אייל גולן זה אחלה זמר עם חרא טקסטים" (לא קשור למזרחיותו) והם מלמדים סנגוריה על אום כלתום. הם מספרים לנו שאנחנו, האינטלקטואלים המזרחים, נטשנו את הפריפריה. וכל אחד מהם סופר את חבריו או מאהביו או מאהבותיו המזרחיות. גולת הכותרת, ואם כבר מדברים על דיכוי, מה עם הדיכוי שעברו הסבים והסבתות שלהם? גם הם חיו במעברות, בממוצע שנתיים לעומת מזרחים שנשארו שם עד היום. ומה בכלל אתם רוצים? שהרי אתם, המזרחים, כבר שולטים במדינה. תראו את אייל גולן (הוא אגב מוטיב חוזר חשוב).אז לי יש דבר אחד להגיד לכם - כאשר במדינת ישראל 2013 כמעט כל מזרחי עדיין זוכר את היום שבו נכנס הביתה ראה את אביו יושב על הספה עם כוס התה ביד מקשיב לאום כלתום והוא רץ אחוז אמוק לכבות את הרדיו או להנמיך מחשש שישמעו את הרדיו בחוץ - יש עדיין דיכוי ולא משנה מה אתם מרגישים. מה שאתם לא מבינים הוא שאתם גדולי המדכאים - אתם ממשיכי הדרך של הוריכם, אתם שקרנים שמנסים להמשיך את השקר. אתם גזענים שרוצים להמשיך להינות מפירות הגזענות. אתם שונאים את אום כלתום בצורתה החדשה ופשוט קוראים לה אייל גולן. אתם בחיים לא הייתם עוברים לפריפריה אם זה לא היה "קטע" לצאת מתל אביב או לקבל בית על שפת הים בהרחבות שבהן גונבים את המשאבים של כולנו לטובת בנים ממשיכים. בעצם, אתם גרועים מההורים והסבים שלכם, כי כיום כשכל הנתונים גלויים וידועים - במקום להבין, לתקן ולהכיל, אתם מספרים את סיפור הכביכול מסכנות שלכם.
יודעים מה? אני חושב שכדאי שתפנימו שזו המציאות הישראלית, אנחנו בלבנט - והגיע הזמן שתפסיקו להאשים את כולם בגזעות שלכם. התעוררו למציאות ישראלית גזענית, מדכאת וזקוקה לשינוי דחוף. איתכם או בלעדיכם.
ד"ר הני זובידה, חבר בוועד המנהל של הקשת הדמוקרטית המזרחית ומרצה בכיר בחוג למדע המדינה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
