בחינות הבגרות ניצחו את התודעה

מאז ומתמיד ניטש ויכוח מר בין בחינות הבגרות לבין מי שמסתייגים מהן. האחרונים טוענים שהן זורעות אימה, מסרסות את הלמידה, מתעלות אותה אל תכלית הציונים בלבד, אינן מתירות כל חריגה מהחומר שנקבע ואינן מאפשרות חינוך. מצדדי הבחינות רואים בהן חזות הכול בלמידה, הגורם המכריע בשרשרת הלמידה ובהערכת ההישגים הלימודיים.

דומה שיד הבחינות גברה, ותודעת מצדדיהן הופנמה גם בקרב רבים מאלה שיש להם חששות והסתייגויות מפניהן. ככל הנראה גם הם מכירים בכוחן המאגי של הבחינות, והם מאמצים את התפישה שיש קשר בין קיומה של בחינת בגרות במקצוע נתון לבין ערכו ומשקלו בעיני אלוהים ואדם. גם אם אינם סבורים כך ברמת ההלכה, הם מקבלים את הנוסחה של הקשר בין בחינת בגרות לבין מעמד המקצוע, ככזאת המבטאת את הריאל-פוליטיק סביב מקצועות הלימוד.

עוד בערוץ הדעות

הפרדה - לא בבית ספרנו / גלית דהן קרליבך

ההערות הללו נוגעות להודעה שיצאה משר החינוך ח"כ הרב שי פירון שלפיה בתוכניתו לשנת הלימודים הבאה יחול צמצום במספר בחינות הבגרות, ובהן גם בחינות ממקצועות הרוח. או אז נזעקו מורים, וכן גם כמה מטובי האקדמיה ואנשי הרוח בישראל, וקראו לביטול הגזירה בטענה שביטול הבחינה יערער את מעמדם של המקצועות הללו, שהוא בלאו הכי נמוך, וירדד עוד יותר את הלימוד בהם. עם כל רחשי ההערכה והכבוד כלפיהם, חובה לנסות לשכנעם שההתניה שפשתה בתודעת הציבור, שמקצוע לימוד נחשב רק אם קיימת בסוף הלימוד בחינת בגרות, היא תפישה מוטעית ונזקה לחינוך רב.

אין צורך להכביר מילים על חשיבותם של המקצועות ההומאניים. דרכם מתוודעים התלמיד והתלמידה לאידיאות העליונות - האמת, הטוב והיפה. דרכם מוקנים להם אמונות, אידיאלים וערכים, מתעוררות בהם "השאלות הגדולות", שאלות הקיום של האדם. התלמידים נחשפים ליצירות הרוח הענקיות, השפה, המושגים והסמלים משתכללים ומתחדדים. כמו כן, ניתן מקום נרחב לביקורתיות, לפרשנות ולנרטיבים, מתפתח השיפוט המוסרי, מתעדנים הטעמים האסתטיים.

כדי שיתמצו סגולותיהם, צריכים מקצועות הלימוד, ובמיוחד מקצועות הרוח, את מלוא מרחב החירות המאפשר הפלגה אל ספֵרות-רוח גבוהות, העמקה, קישורים לרעיונות מקבילים בתחומי דעת אחרים, והשתהות בנקודות המחייבות התבוננות והפנמה. בהיעדר בחינת בגרות כופתת, יכול המורה במקצועות האלה להמריא ולהביא לביטוי מרבי את מלוא הפוטנציאל הרוחני הטמון בהם.

שאלת הבחינות מורכבת והמענה לה איננו ב"כן" גדול ותומך או ב"לאו" גורף. היא מחייבת דיון רציני הנעשה בכובד ראש, ויש לגייס אליו את מיטב הכוחות הפדגוגיים וההגותיים. אבל את הקשר המַתְנה שבין קיום בחינת בגרות לבין ערכו של מקצוע הלימוד יש לפסול על הסף.

פרופ' ישעיהו תדמור, יו"ר המועצה לרוח האדם בחינוך, בעבר: מנהל בית הספר הריאלי העברי בחיפה; ראש מכללת לוינסקי לחינוך

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il